מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת רשם הוצל"פ לסרב לסגור תיק משכנתה בגין ערבות

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2015 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת כבוד רשם ההוצל"פ עוזי מאיר (להלן: "הרשם") מיום 11/2/2015 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-86788-09 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), שדחתה בקשה לביטול מכר למשיבה 3 של דירה ברחוב הורביץ 30 ברחובות, והידועה כחלקה 31/25 בגוש 5454 (להלן: "הדירה") שאושר בהחלטה מיום 3/7/14 .
אין חולק כי ממועד פטירת המנוחה נצברה יתרת חוב בגין התשלומים השוטפים של ההלוואה וכי ביום 17/6/09 נשלחה על ידי הבנק הזוכה התראה אחרונה לפני נקיטת הליכים משפטיים אל המנוחה ואל הערבים להלוואה.
(ד) כונס הנכסים סרב לבקשת המבקש 1 בנה של המנוחה להסדיר את החוב בפגור בתואנה שטרם הוצא צו ירושה.
כך ברע"א 4891/04 וינקלר נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נח (6) 721, 725 (2004) קבע בית המשפט: "בבוא בית המשפט להכריע בבקשת חייב לבטל עסקת מכר אשר כבר אושרה, עליו לשוות לנגד עיניו את כל בעלי האינטרסים הנוגעים בדבר. במקרים מעין אלה, אין המדובר אך בעיניינו של חייב ספציפי זה או אחר אשר רצונו הוא כי חובותיו ייפרעו במידה המירבית האפשרית. על בית המשפט להקפיד כי לא יקופח עניינם של נושי החייב. האנטרס של נושי החייב עולה במידת מה בקנה אחד עם עניין החייב; טובתם, כמו גם טובת החייב, משמעה מכירת נכסי החייב במחיר מרבי, כך שיגדל הסך הכולל המתחלק בין הנושים, ובהתאמה יגדל הסכום שיקבל כל נושה. כמו כן קיים אינטרס רחב יותר, של חייבים בכלל ושל נושיהם של חייבים, כי מציעים רבים יבקשו להישתתף במכירת נכסי חייבים בהוצאה לפועל, בפשיטת רגל ובהליכים דומים. כך תגדל התחרות, ועימה האפשרות לכריתת עיסקאות מכר במחירים גבוהים. כתוצאה, ישתפרו סכויי החייבים לעמוד בתשלום חובותיהם, אף אם לא במלואם. אף הנושים יפיקו תועלת רבה יותר. בנוסף, יש להיתחשב באנטרס של אלה המשתתפים בהליכי מכר של נכס בהוצאה לפועל או בפשיטת רגל וכד'. אם יהא המציע הזוכה חשוף לאפשרות שזכייתו תבוטל מפאת טענות שונות הנוגעות למכר, אשר יוכל החייב להעלות חדשות לבקרים, יירתעו מציעים פוטנציאליים מלקחת חלק בהליכי מכר כאלה ולסכן את כספם (ראו למשל, ע"א 551/71 אמסטרדמר נ' מוסקוביץ, פ"ד כו (1) 793). לכך עשויה להיות השפעה מזיקה וארוכת טווח על הליכי מכירה מעין אלה (ראו, ע"א 509/00 לוי נ' עו"ד ברכה, נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה (4) 410, 428. הדברים אמנם נאמרו לעניין הליכי כנוס נכסים, אך יפים הם גם לענייננו). כך למשל, אם רק מספר מצומצם של מציעים יהינו לסכן את כספם בדרך זו של רכישת נכסים הנמכרים בהליכי מימוש, לא ניתן יהא למכור הנכסים בתמורה מקסימלית, כפי שיכולה היה להיתקבל במסגרת מכירה פומבית או היתמחרות רבת מתחרים. הדבר יסב נזק הן לציבור החייבים בכללו והן לנושי החייבים. " עם זאת, נקבע כי בהנתן שנפלו פגמים מהותיים בהליך המכר, הרי שבית המשפט יכול לשקול ביטול הסכם המכר, ומה הם אותם פגמים מהותיים בהליכי המכר? על כך השיב כב' השופט הנדל בבר"ע (ב"ש) 563/05 שמיס נ' כלל חברה לביטוח בע"מ כי : "הפסיקה קבעה רשימה של מקרים בהם יהא מוצדק לבטל עסקת מכר שאושרה. לדוגמא: קנוניה בין הקונה לבין הכונס, פעילות של הכונס בנגוד לצוו המינוי של ראש ההוצאה לפועל, ואי תאום הליכים עם המוציא לפועל. בעניינינו נדגיש שתי עילות: אישור שניתן על בסיס שומות ישנות ולא מעודכנות, והימנעותו של ראש ההוצאה לפועל מלדון לפני אישור המכירה בטענות מהותיות של החייב .... הכלל המנחה הוא קיומו של הליך הגון וישר. אי עמידה בדרישה זו עלולה לפגוע בזכות הקניין של החייב. זכות זו אינה מוגבלת, כפי שנהוג לחשוב, למניעת לקיחת רכושו של האחר שלא כדין, אלא - לא פחות – מעיניה לקביעת תנאים טרם יועבר הקניין מיד ליד, כגון שתישמע עמדת בעל הנכס, וכדומה." אציין כי בנוסף לקביעות הפסיקה הנסבות על הנסיבות המיוחדות בהן יבוטל הסכם מכר אשר אושר על ידי ראש ההוצאה לפועל, נקבעה בנוסף, בפסיקה רשימה בלתי ממצה של עילות אשר יצדיקו שלא לבטל את אישור המכירה כגון כאשר חל שהוי ניכר בהגשת הבקשה לביטול, כאשר הקונה היה תם לב וכאשר ניתנו לחייב אורכות שונות לרכישת הנכס והחייב נימנע מניצולן (ראו - רע"א 2125/06 ציפורה רובננקו נ בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ; רע"א 10518/08 רדואן סקאס נ עו"ד דורון זר כונס נכסים ) לאחר שבחנתי את טענות המבקשים בראי ההתוויות כפי שנקבעו בפסיקה אשר הובאה לעיל, הנני סבורה כאמור כי דין טענותיהם של המבקשים להדחות.
זאת ועוד, כאמור- במסגרת החלטתו נשוא העירעור, מפנה רשם ההוצאה לפועל לאישורים (אשר צורפו כנספחים לתגובת המשיבים) המעידים על כך שלמבקשים- כמו גם ילדי המנוחה- נימסרו במסירות אישיות החלטות ראש ההוצאה לפועל – מהן החלטות מהותיות ובכלל זה ההחלטה הנסבה על חידוש ההליך מיום 19/1/14 (אשר אין חולק כי התקבלה- והראייה המבקש 2 הגיע לאור קבלתה לשם ביצוע תשלום חוב ההוצאה לפועל ) ויתרה מכך- החלטת הרשם מיום 11/5/14 הנוגעת לדחיית הבקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל במסגרתה אף נקבע כי על המבקשים להגיב לבקשה לאישור המכר.
...
מבלי לגרוע מקביעותי כאמור, הנני סבורה כי דין טענותיהם של המבקשים להידחות גם לגופם של דברים – כך, בכל הנוגע לטענת המבקשים ובהתאם לה, לאחר ביצוע התשלום על ידי המבקש 2 ביום 30/4/14, לא נותר עוד חוב בפיגור – הרי שאמנם כפי שנקבע על ידי רשם ההוצאה לפועל, האפשרות לתשלום חוב בפיגור וסגירת התיק, הינה אפשרות הקיימת בידי החייב בתוך 90 יום ממועד מינוי כונס הנכסים.
יתרה מכך, אין בידי לקבל טענתם של המבקשים ובהתאם לה פעל הכונס שלא כדין עת לא דאג להוציא צו ירושה למנוחה וזאת, בהינתן שהמבקש 1 טען כי יש לו צוואה במסגרתה הורשה לו הדירה ואולם, למרות זאת ולמרות שביום 27/2/13, הודיע המבקש 1 כי הוא מטפל בהוצאת צו קיום צוואה- הוא לא פעל להוצאת צו כאמור.
סוף דבר – אשר על כן הנני סבורה כי דין טענותיהם של המבקשים להידחות וכפועל יוצא מכך כי דין הערעור נדחה וכך הנני מורה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת והמנוח התחייבו תוך שבעה ימים מחתימת ההסכם, לרשום משכנתא בדרגה ראשונה נוספת על הבניין ללא הגבלה בסכום, להבטחת חובם כלפי הבנק וכן לשעבד את זכויותיהם לקבלת כספים ממספר בנקים שכנגדם ניתן פסק דין לטובת המנוח והנתבעת כשערעור עדיין תלוי ועומד על פסק הדין.
במכתב זה חוזר ציביאק על השתלשלות העניינים מאז לקיחת ההלוואה, ציין את הקושי שנוצר לנתבעת והמנוח בהחזר תשלומי ההלוואה עקב הירידה בדמי השכירות ומציין את חוסר ההצלחה של הניסיונות למכור את הבניין מאז ספטמבר 1999, עת הוחלט על המכירה.
בסופו של דבר, הנתבעים הודיעו לבית המשפט ביום 9.12.12, כי מעבר לטענות שבגינם ניתנה להם רשות להגן בלתי מותנית (טענות (2) ו-(3) לעיל וטענת ההתיישנות), הם בוחרים להיתגונן גם בטענות (4), (6), (7) ו-(9) לעיל ובגין אלה ואלה בלבד, הופקדה על ידם ערבות בנקאית בסך של 80,000 ₪.
ממכתב ציביאק מיום 15.7.02 (נ/18) למנכ"ל הבנק ויקטור מדינה עולה כי ציביאק קיבל הצעות לרכישת הבניין אולם סרב להם שכן סכומם היה שווה ערך לסכומים המוצעים בכינוס נכסים.
מכל מקום וזה העיקר, גם לאחר שמציין ציביאק כי המכשולים הוסרו, הרי שלגבי גמירות הדעת של הקונה לבצע את העסקה נרשם כך: "בימים אלה, דרשתי חד משמעית מעו"ד זולצבאכר להגיע לסגירה סופית של העסקה. לצערי, הוא נסע היום לחו"ל ויחזור ב-18 לחודש. הוא הבטיח לי כי עם שובו יעשה כל מאמץ לקדם את העסקה לכדי סגירה אם אפשר. כמובן, שתקבל עידכון בהתאם". בתרשומת בכתב ידו שרשם ציביאק על מכתב זה עם תאריך 13.6.04 נרשם כך: "אבנר מתקשר ומודיע לי כי המנהלים אישרו ארכה ("אחרונה" לדבריו) עד סוף החודש (יוני 04) סוכם שנעמוד בקשר בהתאם להתפתחויות עם הקונה לשתי הקומות".
טענת הנתבעת שלפיה הבנק גבה מעבר לסכום של 650,000$ בנגוד לשטר המשכנתא שהיה מוגבל לסכום זה טוענת הנתבעת כי הבנק גבה מעבר לסכום של 650,000$, בנגוד לשטר המשכנתא שהיה מוגבל לסכום זה. לפי טענת הנתבעת, גבה הבנק בפועל סכום העולה על הסכום הנ"ל. הנתבעת טוענת כי גם מיסים שחלים עליה במכירת הנכס, הינם חלק מסכומי הגבייה שיש להפחיתם מסכום השטר הנ"ל. טענה זו דינה להדחות ולו בשל העובדה שכבר הועלתה באריכות במסגרת טענת פרעתי שהגישה הנתבעת בפני רשם ההוצל"פ במסגרת תיק ההוצל"פ שניפתח למימוש השטר.
...
ההסדר שבין הצדדים – חתימת כתב ההתחייבות בסופו של דבר, הגיע הבנק להסדר עם הנתבעת והמנוח, אשר בא לידי ביטוי במסמך שכותרתו "כתב הצהרה והתחייבות" (להלן "כתב ההתחייבות" או "ההסכם") ואשר נחתם ביום 25.12.00.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכום הנזכר בסעיף 16.1 לכתב התביעה, בסך 1,909,754 ₪, בצירוף ריבית כמפורט בסעיפים 16.1 ו-16.2 וזאת למן מועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל וכן תשלם לתובע את הסכום הנזכר בסעיף 16.3 לכתב התביעה, בסך של 47,484 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
בנוסף לאמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובע את מלוא אגרות המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום האגרות על ידי התובע לקופת בית המשפט ועד לתשלום בפועל על ידי הנתבעת לידי הבנק.
בנוסף, על רקע התוצאה, על רקע היקף ההליכים ומשכם, כמו גם התנהלות הנתבעת, שלא בחלה בשום טענת הגנה, גם המופרכת ביותר וגם לא הכירה למעשה בכל חוב מצדה כלפי הבנק, תשלם הנתבעת לתובע שכר טרחת עו"ד סביר וריאלי בסכום של 150,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל, כב' הרשם חיים גור (להלן – הרשם), מיום 25.2.2020, שניתנה בתיק הוצל"פ 503529-10-19 (להלן – ההחלטה ו- ההליך בהתאמה), לפיה נדחתה בקשת המבקשים (להלן – החייבים) לידון בטענת "פרעתי", תוך שסרב להתייחס לחוות דעת המומחה שהוגשה מטעמם.
תמורת ההלוואות, החייבים רשמו בין היתר משכנתא על נכסי מקרקעין בבעלותם ונתנו ערבויות נוספות (לקריאה נוספת ראו: פסק הדין פס' 1-8).
הזוכה פתח בהליכים משפטיים בהוצאה לפועל, ובכללם תיק הוצל"פ מס' 08-16783-12-4 לבצוע פסק דין (להלן – ההליך הישן); תיק הוצל"פ מס' 08-19712-12-7 למימוש משכנתא על זכויותיו של האני; תיק הוצל"פ מס' 08-26193-13-7 מימוש משכנתא על זכויותיו של סלמאן; תיק הוצל"פ מס' 08-26197-13-1 מימוש משכנתא על זכויותיו של האני.
החייבים טוענים כי פתיחת ההליך דנן מנוגדת להוראות פסק הדין המורות על עיכוב הליכים עד למתן החלטה אחרת ע"י בית משפט שנתן את פסק הדין או על ידי ערכאת העירעור, ועל כן יש לסגור את ההליך.
...
אין בידי לקבל טענה זו. אסביר.
ראו: פס' 129 לפסק הדין "תביעת אבו סמרה (ת.א. 38771-06-13) – נדחית. פסק הדין שניתן כנגד אבו סמרה ביום 24.3.09 במסגרת תיק 2628-03-09 – יוותר על כנו. הליכי ההוצל"פ מכוח פסק הדין – ימשכו כסדרם." (ההדגשה הינה של הח"מ).
על כן, החלטת הרשם הינה כדין ודין הבר"ע להידחות.

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2013 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בפני בקשת רשות ערעור על החלטות כבוד רשמת ההוצאה לפועל (גב' סיגלית גץ-אופיר) מיום 12.12.2011, במסגרתה דחתה את בקשתו של המבקש (להלן "מסיקה") מיום 5.9.2011, לבטל החלטות מהתאריכים 29.12.2010, 20.1.2011, 30.1.2011, 8.3.2011, 21.3.2011 ו - 6.4.2011, הנוגעות לאישור תשלומים וחלוקת כספים אשר הוחזקו בידי כונס הנכסים בתיק הוצל"פ 02-35434-08-5.
הבקשה למימוש המשכנתא הוגשה על ידי בנק דיסקונט לאחר שההלוואה שניתנה על ידו למשיבה 4 בערבות המשיבה 3 (להלן "החייבות"), לא ניפרעה על פי המוסכם.
בהמשך, נטען על ידי מסיקה, כי כונס הנכסים הטעיה את כבוד הרשמת בנוגע למעמדם שלו ושל עזרא בתיק ההוצל"פ ובפרט כאשר כתב בבקשתו מיום 16.12.2010 למתן החלטה בבקשות לשיחרור הוצאות (ראה לעיל), כי עד כה סרבו רישמי ההוצאה לפועל להיעתר לבקשות לשיחרור כספים לאור הדיון בבר"ע שהוגשה לבית המשפט העליון וכי המניע היחיד לחלוקת הכספים היה הבר"ע בבית המשפט העליון.
בהחלטתו ברע"א 11286/05 אריק זמיר נגד בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (8.7.2007), עמד כבוד השופט מרזל (בתפקידו כרשם בית המשפט העליון) על היחס בין "כלל ההמצאה" לכלל "הידיעה", כפי שבא לידי ביטוי בפסיקה ובחן את מכלול השיקולים הנדרשים.
לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול החלטותיה של כבוד הרשמת מהתאריכים 20.3.2011 ו - 6.4.2011, ככל שהן נוגעות להעברת יתרת הפקדון שבידי הכונס למשיבות 3 ו - 4 בהליך שבפני וסגירת תיק ההוצל"פ. כמו כן, אני מורה על ביטול ההוצאות נשנפסקו לטובת המשיבות 3 - 4 בהתאם להחלטת כבוד הרשמת (יתר חלקי ההחלטות ישארו בעינם).
...
כפועל יוצא מכך, אני מורה למשיבות 3 ו - 4 להפקיד בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום שיומצא לידיהן העתק מפסק הדין, סך של 2,126,650 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה, החל מיום 6.4.2011.
לפיכך, אני מורה כי ככל שלא יחל מסיקה בפעולה לצורך מינויו של בורר חדש, או יפתח בהליך כנגד המשיבות 3 ו - 4 בבית המשפט המוסמך, וזאת בתוך 45 ימים מהיום, יושבו לידי המשיבות 3 ו - 4 כל הכספים שיופקדו על ידן בלשכת ההוצאה לפועל, בהתאם לאמור לעיל.
אני מחייב את המשיבות 3 ו - 4 לשלם למבקש את הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההליכים והעובדות הרלוואנטיות לפני ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ (כב' קרן בקשי) מיום 14.9.23 בתיק הוצל"פ 503018-10-21, אשר קיבלה את בקשת המשיב 2, מר חיים מג'ר (להלן יכונה: "המשיב"), בטענת "פרעתי" וקבעה כי השעבוד הסטאטוטורי שהוטל על נכס ברח' אפלטון 1 ת"א (להלן: "הנכס"), מתייחס לחוב הארנונה ואינו כולל רכיבים נוספים שאינם בבחינת מס כאמור בסעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה) (להלן: "הפקודה") (ההחלטה צורפה להודעת העירעור).
המשיב הגיש בקשה בטענת "פרעתי" (נספח 2 להודעת העירעור) בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") וטען כי פנה אל המערערת לפירעון רכיב הארנונה נשוא השעבוד, וזו סרבה לקבל את התשלום והתנתה את סגירת התיק בפירעון מלוא החוב של המשיב 1.
כשעסקינן בשטר מישכון או משכנתא (בשעבוד הסכמי), בוחן הרשם את תצהיר הזוכה אודות החוב המובטח בשטר המישכון או המשכנתא.
מדיניות ראויה היא שבהעדר סיבה מיוחדת, רשם ההוצל"פ הוא שיכריע בענין זה המובא בפניו במסגרת בקשה בטענת "פרעתי" המוגשת בתיק מימוש שעבוד סטאטוטורי ואין מקום לערב בענין (קטן יחסית) ערכאה נוספת.
...
אין בידי לקבל את טענת ב"כ המערערת כי על הרשמת היה להפנות את הסתייגויות החייב בענין גובה הוצאות האכיפה לבית המשפט לעניינים מינהליים שהוא המוסמך.
אציין כי אין בידי לקבל את טענת ב"כ המשיב כי על המערערת להציג בפני הרשמת את ההוצאות הישירות שהוציאה.
עמדה שב"כ המערערת נסוג ממנה בהליך זה. סיכום מכל הטעמים האמורים, הערעור מתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו