מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת רשם הוצל"פ בדחיית טענת פרעתי בתיק מזונות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

פרשת התביעה התובע נידרש להליך של טענת פרעתי בלישכת ההוצל"פ בכפר סבא בתיק מזונות.
ביום 29.5.16 היתקבל פסק הדין בו נדחתה טענת פרעתי תוך פסיקת הוצאות כנגד התובע לטובת המדינה בסך 5,000 ₪ מאחר ולא פעל בהתאם להחלטת הרשמת מיום 7.5.13 (מוצג 40).
התובע ערער על פסק הדין לבית המשפט לעניני מישפחה בחודש 6/16 ובדיון שהתקיים ביום 7.1.18 בפני כב' השופט ארז שני קיבלה הזוכה את הצעת בית המשפט כי העירעור יתקבל ובהמשך לכך נקבע כי מאחר ולא ננקט הליך של קבלת רשות מבית המשפט לגביית מזונות שחלפו שנתיים מיום פסיקתם, לישכת ההוצאה לפועל אינה זכאית לגבותם.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, עיינתי במסמכים ונתתי הדעת למוצג נ/2 אין בידי לקבל את טענת התובע, שכן לאור פסק הדין המנומק של כב' הרשמת שפירא ברגמן, בבקשת פרעתי, ברי כי לא העדר נקיטת הליכים בתיק ההוצל"פ הם שהובילו לדחיית הטענה כי אם העדר הראיות והאסמכתאות הם שהיו בעוכרו של התובע.
...
אולם, נוכח הנסיבות שוכנעתי כי התובע זכאי לשיפוי בגין הוצאות שכר הטרחה להם נדרש בגין ניהול ההליך בהוצל"פ ובערעור לאחר ביטול מינויו של הנתבע ובסך של 35,000 ₪.
לא כך לגבי ייצוגו של התובע בהליך פשיטת הרגל משלא הוכח כי היה ברשלנותו של הנתבע כדי להוות את הגורם לקריסתו הכלכלית של התובע שהובילה לנקיטה בהליך זה. אשר לנזק לא ממוני אני מקבל את טענת התובע כי נגרמו לו עגמת נפש ועינוי דין בעקבות התנהלותו של הנתבע שלא מילא אחר החלטות הרשמת ולא פעל במועד לביטול ההגבלות שהוטלו במעמד צד אחד שיש בהן פגיעה בחירותו ובביטחונו הכלכלי.
לאור כל האמור, התביעה מתקבלת באופן חלקי כך שלסילוק סופי של התביעה אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום של 75,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל וכן הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.

בהליך ע"ר (ע"ר) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

], הוחלט על קיום ועדת תסקירים ויצירת תכנית לגיבוש הקשר עם האב.
נזכיר שבהחלטה מיום 31.8.2018 למזונות זמניים, האב חויב במזונות זמניים בשיעור 1,300 ₪ בחודש; בהחזר המשכנתא והוצאות המדור; במלוא הוצאות החינוך החריגות; ובמחצית הוצאות הבריאות החריגות.
לעניין איזון זכויות הפנסיה בארץ ובחו"ל, ולטענות הדדיות אחרות שהעלו הצדדים, המומחה נחקר ארוכות על ידי הצדדים, ובית המשפט לא מצא שעלה בידי מי מהם לערער את קביעותיו.
כך או כך, האשה לא יכולה היתה להצביע על סימוכין לפידיון תכנית החסכון, לשיטתה: "[...] אין לי את זה עכשיו ביד. אבל יש לי את פירוט החשבון שנתתי לכם. נתתי לכם ולאקטואר כל פירוט החשבון של החשבון שלי [...] בתוך הפרוט זה אמור להופיע, כי פרעתי את התכנית והכנסתי לו לחשבון שלו את הסכום הנקוב. אם תנתן לי. זה אמור להיות אצלך בחומר של האקטואר [...]" (שם, ע' 22, ש' 17).
בית המשפט הלך כברת דרך נוספת עם האשה, ובחן את טענותיה בראי הדוקטרינה של "נכס חצוני". נמצא שבהתאם למבחנים שהעמידו ההלכות מפי בית המשפט העליון, אין לראות בבית המגורים "נכס חצוני" שהאשה קנתה בו זכויות, וזאת נוכח מועד רכישת המיגרש ובנית הבית; העידר תשלומי משכנתא על הבית; תקופת מגורים חלקית ובלתי רציפה בבית המגורים; דחיית הטענה לשפוץ שנערך לאחר הנישואין; והיעדר אווירה של שתוף.
אין חולק עוד שכל אחד מהצדדים רשם את רכבו על שמו ועשה בו שימוש בלעדי.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיקים המנויים בכותרת.
...
לא שוכנעתי שיש מקום בנסיבות אלה להכריז על האב כהורה "משמורן" משותף עם האֵם בניגוד כה מובהק לחלוקת זמני השהות וחלוקת עול גידול הבן בפועל.
יוצא אפוא שבמועד הקרע עמדה היתרה לסילוק ע"ס כ – 32,000 ₪.
בית המשפט עיין בנטען ומצא שדין הטענות להידחות.
עתירת האישה להצהרה על מחצית זכויותיה בבית ו/או בשלושת הדירות – נדחית.

בהליך ע"ר (ע"ר) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל במחוז מרכז מיום 13.10.20 , כב' הרשם איתי פליקר, במסגרתה נדחתה בקשת המערער בטענת "פרעתי" (להלן: "ההחלטה").
עסקינן בתיק מזונות והערעור מופנה כנגד אכיפת רכיב חיוב אחד מתוך החלטה זמנית שניתנה בבית הדין הרבני ביום 8.3.20 (להלן: "החלטת בית הדין").
בהחלטה דחה כב' הרשם את הבקשה לאחר שעיין בבקשת המערער ובהחלטה תוך שציין בין היתר כי החלטת בית הדין הרבני איננה מציינת כל דרישה להוכחת ההוצאה בפועל וכי עצם החיוב בתיק ההוצאה לפועל "הנו בהתאם להחלטת בית הדין הרבני" (שם).
המערער טוען כי ההחלטה היא כללית ואיננה מנומקת ולגופם של דברים חוזר המערער על נימוקי הבקשה בטענת פרעתי.
...
המשיבה טענה בדיון כי יש לדחות את הערעור הן שעה שעסקינן בסוגיה משפטית שבעניינה לא נפל פגם של ממש, וכי המערער מכביר עליה תשומות והוצאות בהליכים שונים.
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במצוי בתיק שוכנעתי כי דין הערעור להידחות.
שכן כשם שקבע כב' הרשם, הפרשנות הלשונית הטבעית והישירה של החלטת בית הדין הרבני מובילה למסקנה שהחלטת בית הדין קבעה מפורשות את הסכום לתשלום, שלא היה תלוי בכל תנאי אחר באשר להוכחת ההוצאה בפועל, ולא דרשה כל תנאי אחר לשם אכיפתה בכל הנוגע לסכום שנפסק עבור חינוך הקטינה.
בנסיבות אלה לא מצאתי שנפל פגם בהחלטת הרשם, העומדת במתחם הסבירות בנסיבות העניין ואני דוחה את הערעור.

בהליך ע"ר (ע"ר) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

עניינו של ההליך שבכותרת בעירעור על החלטות כב' ראש ההוצאה לפועל הרשמת לורן אקוקה (להלן – "הרשמת") מיום _______ ומיום _______, במסגרתן סירבה לבקשה המערער להתיר לו להעיד באמצעות היועדות חזותית, במסגרת בקשה בטענת פרעתי שהגיש המערער.
המשיבה פתחה בחודש _____ תיק הוצאה לפועל כנגד המערער לגביית המזונות.
מנגד, המשיבה טוענת כי יש לדחות את העירעור שכן לא נפלה טעות בהחלטת הרשמת, אשר קבעה כי על המערער להתייצב לחקירה פרונטאלית בבקשה בטענת פרעתי, בודאי כאשר המערער הוא אזרח ישראלי ונטל ההוכחה בהליך בטענת פרעתי מוטל על כתפיו.
...
המערער טוען כי יש לקבל את הערעור ולהתיר לו להעיד ולהישמע בדיון בטענת הפרעתי בפני כבוד רשמת ההוצל"פ באמצעות היוועדות חזותית, לאור החשש להידבק בקורונה בטיסות וחובת הבידוד החלה על הטסים מחו"ל. המערער טוען כי האפשרות לקיים דיון באמצעים של היוועדות חזותית הוכרה על ידי בית המשפט כבר לפני שנים רבות והמצב המשפטי הנוכחי נוטה לטובת הגמשת התנאים הנדרשים לצורך שמיעת עדות בהיוועדות חזותית, בפרט לאור משבר הקורונה אשר לא ניתן לדעת מתי יחלוף.
לאחר בחינת טענות הצדדים בכתב, שמיעת טענותיהם בעל פה ובחינת החלטת הרשמת – דין הערעור להידחות, ואבאר טעמיי; יודגש, מדובר בערעור ועילות ההתערבות בו ברורות ומובחנות.
עת אין מדובר במניעה כרונית, בהעדר טעמים רפואיים כרוניים שאינם מאפשרים טיסתו של החייב, אני סבורה כי בנסיבות דנן ראוי לקבוע מועד לדיון שיאפשר את התייצבותו של החייב ולהתרשמות בלתי אמצעית מעדותו".
אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך ע"ר (ע"ר) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בפניי ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל ניר שפר מיום 21.1.31 (להלן:" ההחלטה"), המתמצה בשאלה אחת - האם היה מקום לחייב את המערער בריבית פיגורים, שעה שעסקינן בחוב מזונות שהמוסד לביטוח לאומי פרע את מרבית חיובי המזונות תחת החייב והאשה פתחה בלישכת ההוצאה לפועל תיק לגביית ההפרשים בהתאם לאישור המל"ל בעת שקיימת החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה במסגרתה נפרס למערער פרעון חוב מזונות השוטף וחוב העבר לשיעורין, והחייב ממלא אחר החלטת הפריסה .
הטענה בעיניין הריבית היא טענת פרעתי שנדחתה בהחלטות סופיות קודמות .
סוגיה דומה אך לא זהה נידונה במסגרת פסק דין מפורט של בית המשפט לעינייני מישפחה בירושלים שניתן ע"י כב' השופט נמרוד פלקס בגדר ע"ר 114-01-35 , ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ, בטענת "פרעתי" .
אם כי, המערער עומד בתשלום שנקבע לו בהחלטה האחרונה מיום 0.1.31 אין מקום להכריע במסגרת ערעור זה במחלוקת בשאלה האם המערער עמד בהחלטות פריסה קודמות שפורטו לעיל , שכן צורפו לסיכומי המשיבה החלטות של כב' רשם ההוצל"פ ניר שפר מיום 1.33.30 ומיום 35.32.30 המלמדות כי סוגיית הריבית נבחנה במסגרת אותן החלטות פעמיים ועמדת המערער נדחתה .
...
אני סבור כי בנסיבות העניין היה מקום לשקול את השימוש בסמכות המוקנית לרשם בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק להפחית מגובה הריבית הנצברת בגין החוב.
אשר על כן אני מקבל את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור .
הערעור מתקבל בחלקו , באופן בו נקבע בזה, כי חיובי מזונות שנצברו בתקופה בה המערער עומד בהחלטות פריסה שנתן בית המשפט , וכל עוד המערער עומד בתנאי החלטת הפריסה האחרונה (הפסיקתה מיום 0.1.31 וכל החלטת פריסה שתינתן בעתיד , ככל שתינתן ), יישא ריבית פיגורים מופחתת בשיעור של 25% מריבית הפיגורים הרגילה .
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו