], הוחלט על קיום ועדת תסקירים ויצירת תכנית לגיבוש הקשר עם האב.
נזכיר שבהחלטה מיום 31.8.2018 למזונות זמניים, האב חויב במזונות זמניים בשיעור 1,300 ₪ בחודש; בהחזר המשכנתא והוצאות המדור; במלוא הוצאות החינוך החריגות; ובמחצית הוצאות הבריאות החריגות.
לעניין איזון זכויות הפנסיה בארץ ובחו"ל, ולטענות הדדיות אחרות שהעלו הצדדים, המומחה נחקר ארוכות על ידי הצדדים, ובית המשפט לא מצא שעלה בידי מי מהם לערער את קביעותיו.
כך או כך, האשה לא יכולה היתה להצביע על סימוכין לפידיון תכנית החסכון, לשיטתה: "[...] אין לי את זה עכשיו ביד. אבל יש לי את פירוט החשבון שנתתי לכם. נתתי לכם ולאקטואר כל פירוט החשבון של החשבון שלי [...] בתוך הפרוט זה אמור להופיע, כי פרעתי את התכנית והכנסתי לו לחשבון שלו את הסכום הנקוב. אם תנתן לי. זה אמור להיות אצלך בחומר של האקטואר [...]" (שם, ע' 22, ש' 17).
בית המשפט הלך כברת דרך נוספת עם האשה, ובחן את טענותיה בראי הדוקטרינה של "נכס חצוני". נמצא שבהתאם למבחנים שהעמידו ההלכות מפי בית המשפט העליון, אין לראות בבית המגורים "נכס חצוני" שהאשה קנתה בו זכויות, וזאת נוכח מועד רכישת המיגרש ובנית הבית; העידר תשלומי משכנתא על הבית; תקופת מגורים חלקית ובלתי רציפה בבית המגורים; דחיית הטענה לשפוץ שנערך לאחר הנישואין; והיעדר אווירה של שתוף.
אין חולק עוד שכל אחד מהצדדים רשם את רכבו על שמו ועשה בו שימוש בלעדי.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיקים המנויים בכותרת.
...
לא שוכנעתי שיש מקום בנסיבות אלה להכריז על האב כהורה "משמורן" משותף עם האֵם בניגוד כה מובהק לחלוקת זמני השהות וחלוקת עול גידול הבן בפועל.
יוצא אפוא שבמועד הקרע עמדה היתרה לסילוק ע"ס כ – 32,000 ₪.
בית המשפט עיין בנטען ומצא שדין הטענות להידחות.
עתירת האישה להצהרה על מחצית זכויותיה בבית ו/או בשלושת הדירות – נדחית.