ערעור על החלטת רשם הוצל"פ בדחיית טענת "פרעתי" וזימון צד ג

פתח דבר ענייננו בעירעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, שאדי ג'ובראן, מיום 1/07/2019, שניתנה בתיק הוצל"פ 526771-02-19 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), לפיה נדחתה טענת "פרעתי" של המערער.

זכויותיו הדיוניות של המערער קופחו כאשר כב' הרשם דחה דרישותיו לזמן עדים ולהציג ראיות, ללא כל הנמקה מוצדקת.

נקודת המוצא היא, שלסמכויות רשם ההוצאה לפעול שני צדדים של מטבע; הצד הראשון, קובע כי רשם ההוצאה לפועל איננו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית המשפט, ולכן סמכותו לידון בעובדות וטענות שהתעוררו לראשונה לאחר מתן פסק הדין, הנה מוגבלת (ראה: בר"ע 87/72 אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין, פ"ד כו(2) 145, 147 (1972); רע"א 1300/09 עדן חשמל בע"מ נ' א.א. מרכזי שליטה בע"מ (02.06.2009) (להלן: "פרשת עדן חשמל"); רע"א 10971/05 זהבי נ' עריית קרית ביאליק, 28.9.2006); דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, כרך א', עמ' 190-191 (2008)).

...

המשך הליכי ההוצל"פ משקבעתי, כי לא הייתה לכב' הרשם סמכות לדון בתוקפו של הסכם המכר, מתחייבת המסקנה כי דין החלטתו וקביעותיו לביטול.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, דין הערעור להתקבל.

פועל יוצא, הנני מורה על שפעול הליכי ההוצל"פ, אך בנסיבות מורה על עיכובם לתקופה עד לא יאוחר מ-25/10/20, על מנת שתינתן למערער שהות לפנות בהליך המתאים כאמור.

מבוא לפני ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ מאיר עוזי (להלן: "הרשם") מיום 31.10.12 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-53616-12-9 (להלן: "תיק ההוצל"פ הנוכחי). בהחלטתו דחה כב' הרשם את טענת "פרעתי" של המערער, עו"ד טל מור, החייב בתיק כהוצל"פ (להלן: "החייב").

טענת הפרעתי מתייחסת לסכום של 2750 ₪ שלטענתו שולמו במסגרת תיק הוצל"פ נוסף.

מעבר לכך, קיים קושי ממשי להזמין מהבנק העתק שיק ששולם לפני 6 שנים ולכן שגה כב' הרשם שדחה את טענתו, בין היתר מנימוק של העידר אסמכתא.

קבלת הכספים נעשתה בעבור צד ג' על פי פסק הדין שהיה שריר וקיים באותו מועד ולכן לא היה על המערער לסתור חזקה שהכספים שהופקדו בתיק ההוצל"פ, חזרו אליו מתוקף היותו מייצג.

הפקדון על סך 5000 ₪ יושב למערער, סך של 2750 ₪ אשר הופקד במסגרת בקשת המערער לעיכוב הליכים יועבר לתיק ההוצל"פ 01-53616-12-9 והכספים ישוחררו לזוכה-המשיב ע"פ החלטת רשם ההוצל"פ. ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ג, 27 ינואר 2013, בהיעדר הצדדים.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי לא נפל פגם בהחלטתו של הרשם הנכבד, באופן המצדיק התערבותי, ולפיכך הערעור נדחה.

זאת אין בידי לקבל.

סיכום בהתאם לכל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

מונח לפניי ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ בהרצליה אשר דחתה ביום 26.10.12 בקשה בטענת פרעתי.

טענות הצדדים המערער טען בהודעת העירעור, כי טעתה כב' הרשמת בקביעותיה העובדתיות, וחלף הקביעה כי לא קיים את פסה"ד היה עליה לקבוע כי עשה כל אשר לאל ידו ע"מ לקיים את פסה"ד ועשה כן בקירוב העולה כדי קיומו כנדרש, ואף קיימו במלואו לאחר שהיה זה המשיב שסיכל את קיום החיוב.

דיון לנוכח המחלוקת בדבר קיום פסה"ד שהוגש לבצוע, יש להידרש לחיובים שנקבעו בו. יודגש, כי פסה"ד היוה המשך להסכמת הצדדים עפ"י ההסדר הדיוני ביניהם שקבע כדלקמן: "מוסכם כי ככל שייקבע כי על התובע או הנתבע לשלם סכום כספי בעד קבלת הזכויות על הרכב, הסכום ישולם רק לאחר שהנתבע יציג אישור על העברת הבעלות ברכב על שם התובע כשהוא נקי מכל שיעבוד ו/או עיקול ו/או זכות צד ג' ברכב.

הזוכה הכחיש טענה זו ואילו החייב לא הציג את יפוי הכח ולא טרח להציג ראיה כלשהיא שתתמוך בטענה זו. לא הוגש כל תצהיר ולא זומן נציג הבעלים באשר להפקת יפוי כח כאמור.

...

מדובר בטענה בעלמא שנראה כי נטענה לאחר שהחייב קלט כי עצם התשלום במועד כאמור הינו חריגה מתנאי פסה"ד. מעבר לכך, אין בידי לקבל את טענת החייב כי הקבלה בגין התשלום שניתן ע"י החייב לבעלים הרשום של הרכב הוצאה באיחור.

אני סבורה כי עריכת מאזן החיובים שבפסה"ד למול קיומם ע"י המערער מלמד, כי המערער פעל וביצע רק פעולות הכנה לקראת קיום חיוביו בסילוק החובות לחב' הליסינג ובהמצאת ייפוי כח מטעמה להעברת הזכויות ברכב.

לאור האמור, הערעור נדחה.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו משפט רע"צ 21197-05-12 מיניס נ' רשות המיסים בישראל ואח' רע"צ 25429-04-13 מיניס נ' רשות המיסים בישראל ואח' תיק חצוני: 01-02320-10-1 בפני כב' השופט משה סובל – שלום תל אביב המבקש יונתן מינס נ ג ד 1. רשות המיסים בישראל המשיבים 2. עו"ד יריב פלג- כונס נכסים 3. יפית ברקו נגב 4. אבישי אוחנה חבר החלטה

כדי לעשות סדר ובשל הזמן שחלף מאז הבקשה הראשונה הזמנתי את ב"כ הצדדים לדיון ביום 5.5.13, ושמעתי באריכות את טענותיהם.

בתיק רע"צ 25353-04-13 הוגש ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ בטענת "פרעתי". למרות שהתיק ניפתח כבר"ע זה למעשה ערעור בזכות.

נדחית הבקשה למתן רשות ערעור על כל אחת מהחלטותיה של כב' רשמת ההוצל"פ מירב כפיר.

...

נדחית הבקשה למתן רשות ערעור על כל אחת מהחלטותיה של כב' רשמת ההוצל"פ מירב כפיר.

לסיכום, הבקשות למתן רשות ערעור בשני התיקים נדחות.

המבקש ישלם לכל אחד מהמשיבים (משיבים 3 ו- 4 ביחד) הוצאות בסך של 3,500 ₪.

לפני ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצל"פ בקריות, פזית גלעדי אליהו, מיום 19/7/21 בתיק הוצל"פ [קריות] 510812-01-21 בגדרה נדחתה בקשת המערער בטענת פרעתי.

ככל ותתקבל טענת המערער, משמעות הדבר למעשה, כי מדובר בהוראה בהסכם שלא נועדה לטובתו של איש, ואינני סבור כי יש מקום לקבל פרשנות זו. מקובלת עלי קביעת כבוד הרשמת קמא לפי מדובר בסעיף בהסכם שתכליתו חיוב כספי שנעשה לטובת אדם שלישי ושאין מדובר בחוב מזונות.

  "טענת החייב לפיה נכרת והופר בין הצדדים הסכם מאוחר לפסק הדין, איננה מילת קסם שעל-פיה יפסיק ראש ההוצאה לפועל בכל מקרה את הדיון בטענת פרעתי. ועל ראש ההוצאה לפועל לבדוק שני תנאים: (1) האם פסק הדין חדל מלהתקיים על-פי ההסכם הנטען; (2) האם מתעוררת טענה שההסכם הופר. וכאשר מתמלאים שני תנאים אלה לא ידון ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי, והצדדים יופנו לבית-המשפט על מנת שיברר אם ההסכם קוים או הופר. אולם כאשר ברור שההסכם שנכרת לאחר פסק-הדין לא ביטל את פסק-הדין ולא בא במקומו- אין מניעה להמשיך ולדון בטענת פרעתי בפני ראש ההוצאה לפועל" (דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (תל-אביב,2006) 193).

צודקת כבוד הרשמת קמא, ויש להביא בחשבון את העובדה כי המערער לא זימן לעדות את אמה של המשיבה שהיתה שותפה לניסוח ההסכם, מכירה ויודעת מה היתה כוונת הצדדים, כך לדברי המערער עצמו.

...

הלכה פסוקה היא, שהימנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוואנטית מובילה למסקנה, שאילו הובאה היא הייתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה.

לנוכח כלל האמור, הערעור נדחה.

המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪.