]השופטת י' וילנר:
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ג' הס) בע"ר 47564-07-23 מיום 5.9.2023, שבגדרו היתקבל ערעור המשיב על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי (השופטת א' מור-אל) בעמ"ש 8727-06-23 מיום 18.7.2023, שבמסגרתה נדחתה בקשת המשיב להורות על מחיקת "ערעור שכנגד" שהגישה המבקשת.
בהתאם להוראות חלק זה, תקנה 434 לתקנות סד"א הישנות – שקבעה את זכות העירעור שכנגד – הוחלה גם בעינייני מישפחה, למעט על ערעורים הנדונים בפני בית המשפט לעינייני מישפחה עצמו (כלומר, בשבתו כבית משפט לערעורים; ראו: תקנות 258ב(ב) ו-258כט לתקנות סד"א הישנות).
הליכים שונים עשויים להצדיק הסדרים פרוצדוראליים שונים; וממילא, עצם קיומם של הבדלים פרוצדוראליים בין סוגי הליכים שונים אינו עניין פסול או חריג, במיוחד ביחס להליכים מיוחדים דוגמאת הליכי המשפחה (ראו, למשל, תקנה 14(ב) לתקנות דיני מישפחה, שקובעת, בשונה מסדרי הדין הרגילים, כי בבית המשפט לעינייני מישפחה לא ניתן להגיש תביעה שכנגד, אלא באישור בית המשפט; כן ראו: בע"מ 6423/22 פלוני נ' פלוני, פס' 17-16 (29.12.2022)).
...
זאת ועוד, מסקנה זו מתיישבת עם תכליותיהן של תקנות דיני משפחה בכלל, אשר נועדו, בין היתר, ל"ייעול ההליך השיפוטי ומניעת התארכות דיונים" בענייני משפחה (ראו: טיוטת תקנות תשפ"א).
לסיכום, בשים לב ללשון הברורה של תקנה 45 לתקנות דיני משפחה; ההיסטוריה החקיקתית שלה; היחס שנקבע בתקנות דיני משפחה בינן לבין תקנות סד"א; ותכליותיהן של תקנות דיני משפחה – נובעת המסקנה כי תקנות דיני משפחה אינן מעניקות זכות להגיש ערעור שכנגד בענייני משפחה; וממילא לא ניתן להגיש הליך ערעורי בעניינים כאמור בחלוף המועד הקבוע בדין להגשת ערעור "רגיל".
מן הכלל אל הפרט
כאמור לעיל, משנכנס לתוקפו תיקון התשפ"ג ביום 18.1.2023, לא ניתן להגיש בענייני משפחה הליך ערעורי בחלוף 45 ימים ממועד המצאת פסק הדין מושא הערעור.
סוף דבר
לנוכח כל האמור, אציע לחבריי כי נדחה את הערעור.