ערעור על החלטת רשם בדבר פטור מאגרה ועירבון

בבית המשפט העליון רע"א 7100/20 ע"א 8325/20 לפני: כבוד הרשם רון גולדשטיין המבקש ברע"א 7100/20 והמערער בע"א 8325/20: זהר וייס נ ג ד המשיבים: 1. בנק מזרחי טפחות בע"מ 2. המוסד לביטוח לאומי 3. רשות האכיפה והגביה 4. דואר ישראל 5. בנק איגוד לישראל 6. בנק אוצר החייל 7. בנק דיסקונט בע"מ 8. בנק דקסיה ישראל 9. בנק הפועלים בע"מ 10. בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ 11. בנק ירושלים 12. בנק לאומי לישראל בע"מ 13. בנק מסד בע"מ 14. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ 15. בנק ערבי ישראל 16. בנק פועלי אגודות 17. הבנק הלאומי הראשון לישראל בע"מ 18. יו בנק בע"מ סיווג הליך; בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון ][]החלטה

עוד מצאתי לציין, במאמר מוסגר, כי חרף הקושי העיוני האמור בדבר מתן זכות ערעור "כפולה", יש לזכור כי מסקנה אחרת, שלפיה לא הייתה נתונה למערער אפשרות להשיג במסגרת העירעור על פסק-הדין הסופי על ההחלטות שניתנו בעיניין האגרה, הייתה מובילה לכך שערעור זה היה מתרוקן למעשה מתוכן, שכן מדובר בעירעור המופנה כנגד פסק-הדין אשר מחק (ב"פתקית") את בקשת האישור מחמת אי תשלום האגרה, הא ותו לא, תוך יישום דרישותיו הטכניות של הדין שלפיהן לא יזקק בית המשפט להליך שלא שולמה בו האגרה הנדרשת או אם לא ניתן פטור מתשלום האגרה (ראו, תקנות 2(ג), 2(ד) ו-2(ו) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007).

...

בסופו של דבר ולאחר התערבות בא כוחו, שוחרר סכום הקצבה לידי המערער אך בגין העיכוב בשחרור הכספים הוגשה בקשת האישור אשר בגדרה עתר המערער לחייב למעשה את הבנקים המשיבים בתשלום פיצוי בסך כולל של מאות מיליוני שקלים חדשים.

לא נעלמה מעיניי טענת המשיבים כי המערער מיצה את זכות הערעור בנושא האגרה עת ערער על החלטת הרשמת בזכות בפני בית המשפט המחוזי, ומשכך אין לאפשר לו לערער פעם נוספת בזכות על אותה החלטה, במסגרת ערעור על פסק-הדין הסופי שמחק את בקשת האישור בשל אי-תשלום האגרה.

עוד מצאתי לציין, במאמר מוסגר, כי חרף הקושי העיוני האמור בדבר מתן זכות ערעור "כפולה", יש לזכור כי מסקנה אחרת, שלפיה לא הייתה נתונה למערער אפשרות להשיג במסגרת הערעור על פסק-הדין הסופי על ההחלטות שניתנו בעניין האגרה, הייתה מובילה לכך שערעור זה היה מתרוקן למעשה מתוכן, שכן מדובר בערעור המופנה כנגד פסק-הדין אשר מחק (ב"פתקית") את בקשת האישור מחמת אי תשלום האגרה, הא ותו לא, תוך יישום דרישותיו הטכניות של הדין שלפיהן לא יזקק בית המשפט להליך שלא שולמה בו האגרה הנדרשת או אם לא ניתן פטור מתשלום האגרה (ראו, תקנות 2(ג), 2(ד) ו-2(ו) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007).

המסקנה העולה מן האמור לעיל היא כי המערער רשאי להשיג במסגרת ע"א 8325/20 גם על ההכרעה בנושא הפטור מאגרה.

בנסיבות אלה, בהתחשב בכך שהערעור מתמקד למעשה בסוגיית אי-תשלום האגרה בבית המשפט המחוזי ובהינתן הגישה המקלה הנוהגת ככלל ביחס לחיובו של תובע ייצוגי בהוצאות משפט (למשל, ע"א 7928/12 אי.אר.אמ. טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פסקה 32 (22.1.2015); ע"א 2053/18 ואכים נ' שופרסל בע"מ (29.7.2018)), סבורני כי האיזון הראוי מצוי במתן פטור מתשלום האגרה ובהעמדת שיעור העירבון על סכום מתון יחסית של 10,000 ש"ח. סוף דבר (א) המערער רשאי להגיש עד ליום 5.9.2021 כתב ערעור מתוקן בגדר ע"א 8325/20, כמפורט לעיל.

המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, ובד בבד עם הגשת העירעור הגיש בקשה לפטור מאגרה וכן פטור מהפקדת עירבון.

אמת המידה האמורה יפה גם בבקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעירעור על החלטת הרשם באותה ערכאה (רע"א 8582/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (24.2.2020) (להלן: עניין פלונית); רע"א 4857/19 Saskin נ' עו"ד גיסין – בעל התפקיד לחברת אורבנקופ אינק, פסקה 7 (22.12.2019)).

במקרה דנן, ומבלי להדרש לסכויי העירעור, מצאתי שקביעתו של בית המשפט המחוזי שלפיה המבקש לא הניח תשתית עובדתית מלאה לטענתו בדבר חוסר יכולת כלכלית אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור בגילגול שלישי.

...

יוער כי עיון במערכת 'נט המשפט' מעלה שביום 21.3.2022 קבע בית המשפט שככל שלא ישלם המבקש את העירבון תוך 7 ימים, יימחק הערעור.

לצד זאת, קבע בית המשפט כי "על מנת להימנע 'ממעגל שוטה' דיוני, החלטתי להעמיד את האגרה והערובה בהליך על סכומים מתונים ביותר". לאחר שעיינתי בבקשה ונספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו (אשר הוכתר כהחלטה) של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' רניאל) מיום 12.8.2021 בע"ר 26331-08-21, בו נדחה ערעור שהגיש המבקש על החלטת רשם בית המשפט המחוזי (השופט א' באומגרט) מיום 7.7.2021 בע"א 64195-05-21.

במסגרת החלטת הרשם הוא דחה את בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטתו מיום 16.6.2021, בה נדחתה בקשתו לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה.

בית המשפט לא נתן משקל לחוסר הסבירות הקיצוני שדבק בהחלטת הרשם שלא לעיין בבקשתו, שכל מטרתה הייתה להניח לפני הרשם את התמונה המלאה והאמיתית בדבר מצבו הכלכלי.

ראשית, בקשה לעיון חוזר אינה אכסניה לבצוע "מקצה שיפורים" בבקשה למתן פטור מאגרה וערבון (ראו למשל: ער"א 6100/21 עלי נ' דורון זר – כונס הנכסים, פסקה 6 (12.9.2021); בש"א 4803/19 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (31.7.2019)).

...

דין הבקשה להידחות בהתאם לסעיף 148א לתקנות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבות.

למעלה מן הצורך אוסיף כי דין הבקשה להידחות גם לגופה.

הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 4261/18 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקשים: 1. דוב שולדר 2. סלע שולדר חברה להשקעות בע"מ 3. שולדר חברה לבניה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ 2. מדינת ישראל בקשה למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון; תגובת המשיב 1 לבקשה לפטור מאגרה ומערבון; תגובה מטעם המדינה לבקשה למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון; הודעת המבקשים באשר לסיווג ההליך; תשובת המשיב 1 להודעת המבקשים; תשובת המדינה להודעת המבקשים; בקשה לתיקון כתב העירעור; תגובת המשיב 1 לבקשה לתיקון כתב העירעור; תגובת המדינה לבקשה לתיקון כתב העירעור ][]החלטה

סיווג ההליך – במסגרת פסק הדין קיבל בית המשפט המחוזי ערעור שהגיש המשיב 1 על החלטתו של כבוד הרשם א' נאמן מיום 7.3.2018 בה התקבלה בקשה מטעם המבקשים למתן פטור מתשלום אגרה בגין תביעה שהגישו נגד המשיב 1.

במצב דברים זה, הוראות סעיף 96(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 מורות באופן מפורש כי ניתן להשיג על פסק הדין רק באמצעות קבלת רשות ערעור, ולא ראיתי בטענות המבקשים כדי להוכיח אחרת.

...

בענייננו, מבלי שנעלמו מעיני טענות המשיב 1 באשר לרלוונטיות של התיקון המבוקש, ראיתי להיעתר לבקשה.

נוכח האמור, ובהתחשב בכך שהמדינה הותירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט וכן שבקשת רשות הערעור הוגשה על פסק דין שעניינו בסוגיית תשלום אגרה, ועל מנת שלא ליצור "מעגל שוטה" דיוני, ראיתי להיעתר לבקשה ולהורות על מתן פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בהליך בכותרת.

סיכומו של דבר – המבקשים יגישו בקשת רשות ערעור מתוקנת עד ליום 29.10.2019.

כמו כן, כפי שעוד יובהר בהמשך הדברים, אף העירעור העקרי סולק זה מכבר – לפני למעלה משנה – כך שאין עוד מקום להוסיף ולהגיש בקשות שונות בעיניינו ואף אין עוד מקום להגשת ערעורים על ההחלטות בהליכים הנלווים (בכלל זה, במסגרת הליכי ערעורי רשם).

הבקשה שהועברה אליי להכרעה היא איפוא, הבקשה לפטור מתשלום אגרה בעיניין ערעור הרשם הנידון (ע"ר 72731-03-23), שאותו הגיש המערער על החלטת הרשמת מיום 18.9.2022, אשר ניתנה בתיק ע"ר 41671-05-22, ואשר דחתה את בקשת הארכה של המערער להגשת ערעור על החלטת הרשם מיום 14.3.2022.

לאחר שהמערער לא ערער על חיובו בתשלום אגרה ובהפקדת ערבון, לא שילם את האגרה ולא הפקיד ערבון עד המועד שנקבע לכך, קבע הרשם ביום 9.2.2022, כי העירעור יימחק מטעם זה. החלטה זו סיימה את ההליך ולפיכך הדרך להשיג עליה היא בהגשת ערעור אל בית המשפט העליון (בהתאם להוראת סעיף 96(א) בחוק בתי המשפט).

...

בפסק דינו המפורט והמנומק קבע כי יש לקבל את תביעת המשיב תוך דחיית כלל טענותיו של המערער.

מסקנה זו אף מתחזקת מעת שנקבע בהסכם באופן מפורש כי ישנה אפשרות שתתקבל התראה מהרשויות בעניין הפעלת החנות במקלט.

לנוכח כל האמור נקבע כי על המערער לעמוד בהתחייבויותיו מכוח ההסכם שעליו חתם עם המשיב ובהתאם לכל וכאמור, תביעת המשיב נגד המערער התקבלה, תוך קביעה כי ההליך בלשכת ההוצאה לפועל למימוש ההמחאה יחודש.