ערעור על החלטת רשם בדבר המצאת כתב תביעה

השופטת לאה גליקסמן לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל-אביב (השופטת יפית זלמנוביץ-גיסין; סע"ש 27069-05-19) מיום 23.8.2020, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לביטול פסק דינו של בית הדין האיזורי מיום 22.4.2020, אשר מחק את תביעת המבקשת לקבלת תשלומים שונים מהמשיבה, בהיותה היורשת של מעסיקת המבקשת, הגב' רחל קוברסקי ז"ל (להלן – המנוחה), בכללם פצויי פיטורים, גמול בגין עבודה בשעות נוספות, חופשה שנתית, דמי הבראה ודמי חגים על סך כולל של 1,500,000 ₪ (להלן – הבקשה; ההחלטה; ו-פסק הדין בהתאמה).

התביעה הוגשה כנגד המשיבה כאמור, נוכח העובדה כי היא יורשתה החוקית של המנוחה על פי צוואתה, לה ניתן צו קיום על ידי הרשם לעינייני ירושה בתל-אביב (במסגרת תיק מס' 107841).

הינה כי כן, צדק בית הדין האיזורי, לגופם של דברים, כי אין מקום להורות על ניהול התובענה שהגישה המבקשת, גם אם הייתה ממציאה כראוי ובמועד את כתב התביעה לידי המשיבה, וזאת משום שממילא היא מנועה מלהעלות תביעה לתשלומים בהתייחס לתקופת העבודה אצל המנוחה וסיומה.

...

שכן, חלפו 7 שנים ממועד סיום העסקתה של המבקשת אצל המנוחה, ובעיקר נוכח קיומו של מעשה בית דין ביחס לתקופת העבודה הנטענת ונסיבות סיום העסקתה – דין הבקשה לביטול פסק הדין שהורה על מחיקת התביעה עקב אי ביצוע מסירה להידחות.

שכן, כבר בכתב התביעה נכתב כי תביעה זו היא "נוספת לתיק 43542-10-16". דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכלל טענות המבקשת ובכתבי בי-דין מהליך זה ומההליך הראשון שנוהל בפני בית הדין האזורי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה, אף מבלי להזדקק לתגובת המשיבה.

סוף דבר בשל הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית.

ערעור על החלטת כב' הרשם מ.קרשן מיום 29.7.2021 בת.א. 61991-02-20 במסגרתה נפסק כי כתב התביעה הומצא לידי המערערת כדין, באמצעות מורשה, ובהתאם להוראות תקנות 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") ברקע ההליך, תביעה במסגרתה עתרה המשיבה כי בית המשפט יורה למערערת להוסיף ולשלם לידיה סך של כשלושים ושלושה מיליון שקל, בגין נזק אשר מקורו בכשלים שנפלו לשיטתה בדרך היתנהלות המערערת לאישור דוודי קיטור, וזאת בהתאם לתקינה בינלאומית מסוג American Society of Mechanical Engeneers , ASME (להלן: "התקן").

4.5 שגה כב' הרשם בהחלטה לדחות את טענות המערערת בדבר העידר הכשירות לבצע את המסירה בדרך בה בוצעה, וכי המצאה למורשה של המורשה, דהיינו המצאה בשרשור, היא בבחינת החריג שבחריג, אשר לא הייתה לו כל הצדקה במקרה הנידון.

...

אני מוצאת כי התשובה לשאלה זו, הוא תלוי מקרה והנתונים הפרטניים הרלוונטיים באותו מקרה, וכי בעניינם של הצדדים להליך שבפני, היה במכלול הראיות אשר הוצגו בפני כב' הרשם, אשר חלקן אכן מתייחס לקבוצת החברות עליהן נמנית גם המערערת, אך חלקו מתייחס באופן פרטני למערערת עצמה, כדי לבסס את המסקנה אליה כב' הרשם קרשן בדבר קיומו של קשר אינטנסיבי כפי מצוות המחוקק.

סוף דבר, הערעור נדחה.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים ניתן היום, ט"ז טבת תשפ"ב, 20 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' הרשמת הבכירה טלי מירום) מיום 9.5.21 ב-ת"א 64180-06-20, בה נקבע, שלא עלה בידי המבקש לסתור את עובדת אישור מסירת כתב התביעה לידיו, וכי לא עלה בידו להראות שנפל פגם בבצוע המסירה, ולפיכך היתנה בית משפט קמא את ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש, בהתבסס על אישור המסירה בהפקדת סכום של 10,000 ₪.

עוד עיינו ב-ע"א 9070/04 חסן נ' חסן (11.3.07) פסקה 7: "כפי שכבר צוין, מכוונות השגותיו של המערער על פסק-דינו של בית משפט קמא רובן ככולן נגד ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות. המערער סוקר בפנינו בהרחבה את הראיות שהגישו המשיבים ותוקף את מהימנות העדים מטעמם. למעשה, השוואה בין הסיכומים שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי ובין כתב העירעור שבפנינו מלמדת, כי מדובר בחזרה מלאה כימעט על אותם הטיעונים עצמם. דרך הילוך זו מצד המערער ראויה לבקורת. הליך העירעור האזרחי נועד לאפשר לבעל דין להשיג על פסק-דינה של הערכאה הדיונית ככל שנפלו בו טעויות המצדיקות היתערבות. הליך העירעור לא נועד לשמש במה לדיון מבראשית בכל הטענות שנידונו ונדחו בערכאה הדיונית. בייחוד כך הוא ככל שהדבר נוגע לקביעות עובדתיות ולממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית. בעיניין זה פסקנו ושבנו ופסקנו כי לערכאה הדיונית יתרון מובהק על-פני ערכאת העירעור כמי שהתרשמה באופן בלתי אמצעי מן העדויות. על כן, היתערבות בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות יש לה מקום בנסיבות מיוחדות בלבד בהן מתגלה שגיאה בולטת בהחלטתו של בית משפט קמא. כך למשל כאשר מימצאי העובדה אינם מעוגנים כלל בחומר הראיות או מקום שבו הגרסה העובדתית שאותה אימץ בית משפט קמא אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם מבחנים של היגיון ושכל ישר..." (ההדגשה שלי – י.ג.).

בקשת רשות העירעור הוגשה, כעולה מן הפתיח לבקשה, על החלטת בית משפט קמא מיום 9.5.21, החלטה שבה כאמור כבר לעיל, דן בית משפט קמא בסוגיית המצאת כתב התביעה למבקש (לאחר ששמע את חקירת המבקש והשליח), ולא בשאלה האם יש מקום לבטל את פסק הדין מכוח שיקול דעתו של בית-המשפט בהיתחשב בסכויי הצלחת ההגנה.

...

סבורני, שלנוכח האמור לעיל יש לדחות את הטענה, לפיה עלולה החלטת בית משפט קמא למנוע מן המבקש את האפשרות לזכות ביומו בפני בית-המשפט.

סבורני, שהחלטת בית משפט קמא באשר לסכום העירבון סבירה ומאוזנת היטב ואין הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בעניין זה הנתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

על-יסוד כל המפורט לעיל הגעתי לכלל מסקנה, שדין בקשת רשות הערעור להידחות, וכך אני מחליט, וממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע.

ביום 17.10.21 ניתן כנגד המבקשים פסק דין בהעדר הגנה, וביום 2.12.21 הוגשה מטעמם בקשה לביטול פסק הדין, במסגרתה נטען כי המבקשים הם אחים מצד אימם המנוחה אשר היתה דיירת מוגנת בדירה ושילמה למשיבה דמי שכירות; פסק הדין לפינוי אימם בהליך ת"א 76611/94 בוטל בהחלטת הרשמת ורדה שוורץ מיום 6.7.2008; התביעה כנגד אימם המנוחה נזנחה; המשיבה צירפה נסח ישן; הפסיקתא נחתמה בהעדר סמכות הואיל ותאור הנכס תוקן על דרך הוספת "גוש 9004 חלקה 35" חדשים; המשיבה לא מציינת מתי וכיצד פלשו המבקשים לדירה ומתי נודע לה על הפלישה; המשיבה הטעיתה את בית המשפט בדבר המצאת כתב התביעה למבקשים.

אמות המידה להחלטה בשאלת מתן רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מחייבות איזון בין מספר שיקולים ובהם השפעת ההחלטה על זכויות הצדדים; משמעות אי-מתן רשות ערעור על הצדדים; האם קבלת בקשת הרשות לערער תסב סירבול רב וניצול משאבים לא ראויים מבחינת בית המשפט ובעלי הדין (ע"א 3725/08 ניסים חזן נ' אריק חזן, פסקה 48, (‏03.02.11); רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (‏12.9.2017); בן נון וחבקין, בעמ' 210-209).

...

ביטול פסק הדין שניתן נגד אמם המנוחה של המבקשים אינו מוביל למסקנה כי אמם המנוחה היתה דיירת מוגנת.

הגשת בקשה להכרה בזכויות כשלעצמה אינה מעידה על זכויות, בעיקר כשהבקשה נדחתה והמבקש לא פעל במישור זה. צירוף השיק, בשנת 2007 לבקשה לגבי תשלום עבור 7 שנים באופן רטרואקטיבי, שנים רבות לאחר פטירת המנוחה, מחזק את המסקנה שלא שולם שכר דירה במשך שנים רבות.

על יסוד האמור, בקשת רשות הערעור נדחית למעט כאמור ביחס להוצאות בהן חויב המבקש 1.

בבית המשפט העליון רע"א 1788/20 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: משה אברג'ל נ ג ד המשיבים: 1. אלקטרז איילנד בע"מ 2. אדם טל 3. קנסקי הולדינגס בע"מ 4. עידן גבאי 5. בניהו ארזי 6. אורן שינה 7. נדב קרמר 8. עדי בן אליהו 9. נירית גולדפרב 10. שי אהרונוב 11. נילי פרידמן בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ח' פלינר) בת"א 45986-03-19 מיום 20.2.2020 בשם המבקש: עו"ד אבישג כרמלי בשם משיבים 3-1: עו"ד חגי בן שושן בשם משיב 7: בעצמו ][]פסק-דין

עוד נקבע כי אין בסיס לטענת המבקש בדבר המצאת כתב התביעה לכתובת שגויה.

בקשה זו נדחתה בהחלטת הרשם ר' גולדשטיין מיום 17.9.2020 במסגרתה הורה למבקש על צירוף יתר בעלי הדין בהליך בבית המשפט המחוזי, כמשיבים פורמאליים לבקשה.

...