ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בדבר סגירת תיק מימוש מישכון

לאור פעולותיו של המבקש חוייב בנק לאומי במלוא סכן החוב בצרוף שכ"ט עו"ד. משנפתח תיק ההוצל"פ כנגד בנק לאומי מחמת אי קיום פסק הדין שניתן ע"י הרשמת כנגד הבנק, הושגו הסכמות ביום 24.2.2011 על תשלום למשיב 1 בסך 8,416 ₪ וסגירת החוב (נספח ב' לבקשה).

בנוסף, גם אם יקבע כי למבקש זכות עכבון, הוא אינו יכול להפרע מהכספים נשוא התובענה הואיל וקיים שוני בין זכות עכבון לפיה לא מוקנית לבעל לבעל העכבון זכות להפרע מן הנכס עצמו המעוכב בידו ובין מי שהוא בעל מישכון, הרשאי להפרע מהנכס שמושכן לטובתו.

בעל שיעבוד, זכאי לנקוט אמצעים למימוש הערבות ואילו בעל עכבון רשאי רק לעכב את הנכס בידיו, עד לפרעון של החוב אך לא להפרע מנכס גופו.

דיון ומסקנות : אין ליישב את הדרך הדיונית בה בחר המבקש בהימנעו מהגשת ערעור על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל כי אם עתר לפסק דין הצהרתי בדבר זכויותיו שיש בו משום ערעור על החלטה שניתנה כבר ע"י ראש ההוצל"פ שבסמכותו לידון בבקשה , שהוגשה לו ע"י המבקש.

נכונים הדברים, למרות שהכספים הגיעו לתיק ההוצל"פ בזכות פעולותיו הברוכות של המבקש אך זאת, כמייצגו של המשיב 1 שהוא בעל חוב למשיבים האחרים שבגינם הוטל העיקול ע"י ראש ההוצאה לפועל.

...

ברע"א 1764/03 מארק נ' פרזות, חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים, פורסם בנבו, ניתן ביום 17.5.05 מצינו: "אשר להיבט הדחייה על הסף מחמת מעשה בית דין, החלטותיהם של הערכאות הקודמות מיישמות את הדין הנוהג לפיו אין לפתוח בהליך שיפוטי בסוגיה אשר נדונה והוכרעה לגופה בהחלטה שיפוטית קודמת. החלטת ראש ההוצל"פ מהווה הכרעה לגופה של השאלה האם נוצרו נסיבות חדשות לאחר פסק הפינוי השוללות את זכותה של חב' פרזות לעמוד על ביצועו. משכך, לא ניתן היה להעלות את אותה סוגיה פעם נוספת בהליך שיפוטי חדש במסגרת תובענה למתן סעד הצהרתי. עילתו של המבקש בסוגיה זו נתמצתה בהליך שיפוטי חלוט ולא ניתן להעלותה לדיון שוב בהליך חדש." החלטתו של כב' ראש ההוצאה לפועל יכול שתיצור מעשה בית דין מכוחו של "השתק פלוגתא". למרות זאת, משלא הוגשה ההחלטה ע"י מבעלי הדין לרבות המשיבה אף שהיא טענה לקיומו של מעשה בית דין, אין בידי לקבוע כי הוכח קיומם של כל התנאים ליצירת מעשה בית דין בפרט, משלא הוגשו כתבי הטענות בבקשה שהוגשה לכב' הרשם.

מכתבי הטענות עולה אמנם כי לכאורה עסקינן באותה פלוגתא ובטענת עיכבון שנטענה ע"י המבקש בפני הרשם לאור הציטוט מהחלטתו, אך משלא הוצגו כתבי הטענות שהוגשו לרשם ההוצל"פ עובר למתן ההחלטה, אני דוחה את הטענה בדבר קיומו של מעשה בי-דין.

בהתאם לקביעותיי, דין התובענה לסעד הצהרתי להידחות.

זכויותיו של נימר בנכס היו ממושכנות לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ. בגין חובות של נימר לבנק, נקט נגדו הבנק הליכי מימוש המשכנתא בהוצאה לפועל, ובמסגרתם מונה ביום 27.7.2012 המשיב 1, עו"ד אילן שמעוני, ככונס נכסים מטעם הבנק (להלן: "כונס הנכסים").

הוסכם בו כי ככל שיפקידו החייבים לחשבון הבנק של נימר את הסך של 750,000 ₪ (250,000 ₪ עד ליום 6.7.2014 ו-500,000 ₪ עד ליום 5.8.2014), ימחל הבנק לחייבים על יתרת החוב (החוב כולל, לפי המסמך, הוא בסך 880,822 ₪); ייסגר תיק ההוצאה לפועל שניפתח למימוש הנכס, יבוטל צו כנוס הנכסים ותבוטל המשכנתא על הנכס.

בתשובה מטעם כונס הנכסים, שנשלחה ביום 23.7.2014, נכתבו הדברים הבאים: "1. כפי שנימסר למרשך, עדי גולן, בתחילת ההתמחרות שהתקיימה לנכס ביום 3.7.14, טרם הגשת בקשה לאישור מכר לרשם ההוצאה לפועל (במסגרת תיק ההוצאה לפועל שבנידון), תנתן לבעל הנכס אפשרות לפדות את השיעבוד הרשום על הנכס בתוך 7 ימים ממועד קבלת מכתב פדיון.

אם רצה גולן לפעול נגד החלטת רשם ההוצאה לפועל לסגור את התיק בשל פדיון הנכס, היה עליו להגיש ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל.

...

לסיכום, אני מורה על אכיפת הסכם המכר מיום 4.7.2014, לפיו תוקנה הבעלות במגרש ברח' המתכת באזור התעשייה הצפוני באשדוד, הידוע כגוש 2028, חלקה 14 (שליש) לתובע, עדי גולן, כנגד תשלום התמורה על פי ההסכם.

אני מורה כי סך של 900,000 ₪ מסכום התמורה, בתוספת הצמדה מאוגוסט 2014 ועד מועד התשלום, ישולם לנתבע 3, אייל זליבנסקי, והיתרה תשולם לידי הנתבע 2, אלאעסם נימר.

אני מורה נתבעים לחתום על כל מסמך שיידרש לשם העברת הזכויות במגרש ולבצע כל הפעולות הנדרשות לשם רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין ע"ש עדי גולן.

מבוא לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בכפר סבא (כב' הרשם א. צ'יזיק) מיום 15.8.11 בתיק הוצל"פ 17-08047-00-5, לפיה החליט הוא, שלא להעתר לבקשת המבקש לפתוח את תיק ההוצל"פ, אשר על דבר סגירתו נודע למבקש, על פי טענתו, באקראי, בסמוך ליום 11.8.11 עת הגיש את הבקשה לפתיחת התיק.

רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית המבקש בבקשתו מציין, בין היתר, כי המשיב – הזוכה – הגיש בקשה למימוש מישכון בקשר למשק מס' 46 במושב כפר נטר, ובאת כוחו, עו"ד ישראלה לימור ז"ל, מונתה ככונסת נכסים למימוש הנכס ולסילוק חוב ההוצאה לפועל בתיק הוצל"פ (כ"ס) 17-080-47-00-5.

המשיב בתגובתו ציין, בין היתר ובתמצית, כי מדובר בבקשה שהוגשה בחלוף חודשים רבים, לאחר שניתנה ראש ההוצאה לפועל על סגירת תיק ההוצל"פ, כאשר החלטה זו, כמו גם כל קודמותיה, נימסרו למבקש כדת וכדין.

...

מבוא לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בכפר סבא (כב' הרשם א. צ'יזיק) מיום 15.8.11 בתיק הוצל"פ 17-08047-00-5, לפיה החליט הוא, שלא להיעתר לבקשת המבקש לפתוח את תיק ההוצל"פ, אשר על דבר סגירתו נודע למבקש, על פי טענתו, באקראי, בסמוך ליום 11.8.11 עת הגיש את הבקשה לפתיחת התיק.

ראוי לציין, כי במסגרת המסמכים שהמציא ב"כ המבקש הוצג כתב הגנה מטעם כונסת הנכסים בת.ע 101170/08 של בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן. בסעיף 43 לכתב הגנת הכונסת נטען, בין היתר, כי "ביום 8.11.06 הגישה הכונסת דו"ח כספי סופי מפורט ובקשה להורות על סגירת תיק המימוש. הדו"ח הועבר לתגובת ב"כ התובע (המבקש כאן – ד.ח.) והנתבעת אחת (פישר מרים – ד.ח.). בשלב זה העלה ב"כ התובע טענות שונות נגד הדו"ח הכספי ולמעשה לא אושר הדו"ח עד היום והתיק עוד נותר פתוח..." דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובחנתי את תיק ההוצל"פ והשתלשלות ההליכים בו וההחלטות שניתנו במסגרתו, נחה דעתי, כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל.

סבורני, כי בענייננו אנו לא ניתנה למבקש – כמי שעלול להיפגע מההחלטה על סגירת התיק – הזדמנות נאותה להביא טענותיו בפני ראש ההוצל"פ (ר' רע"צ 24666-02-12 בובליל נ' אקרמן שוורץ (29.3.12)).

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום (כב' סגן הנשיאה ג' ארנברג) מיום 14.4.2013 בעש"א 51945-01-13, אשר בה היתקבל עירעורו של המשיב (להלן: "הבנק") ובוטלה החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם (כתוארו אז) ש' קטוביץ) מיום 6.1.2013 בתיק 03-13646-97-3, לפיה יעוכבו הליכי מימוש המישכון המוטל על נכס מקרקעין של המבקש לטובת הבנק, בשל איונו לכאורה של המישכון האמור במסגרת הסדר בין הצדדים.

לאור האמור, ביטל בית המשפט קמא את החלטת ראש ההוצאה לפועל לעניין סגירת תיק המישכון, והותיר בעינה את ההחלטה בנוגע לשעור החוב.

לטענת המבקש השאלות שעמדו בפני ראש ההוצאה לפועל הן קיומו של הסדר בינו לבין הבנק לפרעון החוב ובטול המישכון, היותו של הסכם יולי 2005 חלק ממתווה הסדר זה וידיעתו של הבנק בדבר קיומו של זה. משקבע ראש ההוצאה לפועל את ממצאיו לאחר שמיעה מקיפה של הראיות וסמך על ממצאים אלו את החלטתו לא היה מקום, אליבא דהמבקש, כי ערכאת העירעור תתערב בממצאים אלו.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, וכן בהשתלשלות ההליכים הקודמים, אני סבור כי יש לדחותה אף מבלי לקבל את תגובת המשיב.

בחינת הבקשה מעלה כי אין להיעתר לה. אין ספק כי בענייננו מדובר בהחלטה הנסמכת על הכרעה בשאלות עובדתיות הנוגעות להסכמה בין הצדדים ולתוכנה.

מסקנה זו אך מתחזקת שעה שברור כי על הצדדים לברר את המחלוקת בעניין הסכם יולי 2005 בפני בית המשפט המוסמך, והשאלה המעשית היא מי מהצדדים יהיה זה אשר עליו יוטל ליזום הליך זה. לאור האמור, הבקשה נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בכפר-סבא - כב' הרשמת ע' גולדשטיין- לירן מיום 6.12.12 בתיק הוצל"פ 17-15360-09-8 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

עקרי העובדות המבקש עוסק בענף הבנייה וכערובה להלוואה שנטל מהמשיב 2 בסכום של 700,000 $, משכן נכסים שבבעלותו.

בקשת המבקש דנא נסובה על החלטת כב' הרשמת מיום 6.12.12, בה נדחתה בקשתו מיום 5.12.12 משלא נמצא דבר מה הדרוש הבהרה ומשלא נלמד מה לו כי ילין על הפחתות קרן שבוצעו בתיק ההוצל"פ. תמצית טענות המבקש לגישת המבקש, שגתה כב' הרשמת עת הורתה על סגירת תיק ההוצל"פ, על אף טענותיו החמורות הקשורות בהתנהלות הכונסת בתיק ההוצל"פ ובתיק ההוצל"פ הנוסף.

יפים לעניין זה הדברים שהובאו בבר"ע (ת"א) 1376/06 שער מזרח – נכסים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (19.10.06)), לאמור: "אכן, כידוע, שונים הם סדרי הדין בעירעור על החלטות ראש ההוצל"פ, שכן סדרי הדין בעירעור זה, מאפשרים דיון בדומה למודל הקונטיננטלי של הערכאה הכפולה, וה"הדיון לפני בית המשפט שלערעור הוא שמיעה מחדש במובן הרחב ביותר" (ד"ר שלמה לוין, "פרוצידורה אזרחית – סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט", תשס"ג-2003, בעמ' 49).

ביום 16.8.12 הגישה הכונסת דו"ח סופי וכב' הרשמת התבקשה לאשר הוצאות מימוש ולהורות על שיחרור הכונסת מתפקידה ועל סגירת תיק ההוצל"פ. בתגובתו מיום 24.9.12 טען המבקש כנגד ההוצאות השונות וכנגד זקיפת הוצאות המומחה אלי קופת הכנוס.

...

החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור, והצדדים הגישו עיקרי טיעוניהם והשמיעו דבריהם לפרוטוקול הדיון.

עוד נטען לאיזון בהחלטת כב' הרשמת אודות שכ"ט המומחה והמשיבים מפנים לטענות שהעלה המבקש כנגדם גם בתיק ההוצל"פ הנוסף, שהניבו החלטות חלוטות אף הן. דיון והכרעה התרשמתי ממכלול טענות הצדדים ונסיבות העניין ושוכנעתי כי יש לדחות את גישת המבקש.

לא שוכנעתי כלל ועיקר, כי קיים רצף שכזה בנסיבות העניין.