ערעור על החלטת קצין התגמולים בשאלה משפטית

בהחלטה מיום 16/6/2021 דחה קצין התגמולים את תביעתו של המערער משקבע: "על פי תיקון מספר 29 לחוק הנכים (תגמולים ושקום), התשי"ט-1959, חוק הנכים יחול על חבלה של משרת קבע רק אם ארעה בפעילות או באימון לפעילות כאמור או בארוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי/הבטחוני. על פי הנתונים שבידנו לרבות מיסמכי הבקשה שהוגשו על ידך, החבלה שנגרמה לך אינה עונה להגדרה זו. לאור האמור בקשתך להכרה נדחית על הסף". על החלטה זו הגיש המערער ערעור זה. טענות המערער המערער טוען, כי הארוע בו ניחבל עונה על ההגדרה של "חבלת שירות" כמשמעותה בסעיף 1 לחוק ולפי תיקון 29 לחוק הנכים.

גדר המחלוקת הצדדים אינם חלוקים איפוא על עובדות הארוע שכן אלה לא נבחנו ע"י קצין התגמולים לגופן, אלא בשאלה המשפטית האם נסיבות הארוע מהוות "חבלת שירות" כהגדרתו בחוק, לאחר תקונו, וספציפית האם הארוע במסגרת תפקידו כבוחן תנועה מהוה "פעילות מבצעית" או לחילופין האם אופיו, מהותו ונסיבותיו של הארוע ייחודיים לשירות המשטרתי.

בהתאם להחלטה מיום 7.12.21, נוכח אופיין המשפטי של טענות הצדדים, ומשום שהחלטת קצין התגמולים התבססה על תאור הארוע כפי שנימסר ע"י המערער בתצהיר שצורף לבקשה להכרה בזכות, הוסכם בין הצדדים שהערעור יובא להכרעת הועדה בהרכב מלא, על יסוד החומר שהוגש.

...

בהחלטה מיום 16/6/2021 דחה קצין התגמולים את תביעתו של המערער משקבע: "על פי תיקון מספר 29 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, חוק הנכים יחול על חבלה של משרת קבע רק אם אירעה בפעילות או באימון לפעילות כאמור או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי/הביטחוני. על פי הנתונים שבידנו לרבות מסמכי הבקשה שהוגשו על ידך, החבלה שנגרמה לך אינה עונה להגדרה זו. לאור האמור בקשתך להכרה נדחית על הסף". על החלטה זו הגיש המערער ערעור זה. טענות המערער המערער טוען, כי האירוע בו נחבל עונה על ההגדרה של "חבלת שירות" כמשמעותה בסעיף 1 לחוק ולפי תיקון 29 לחוק הנכים.

הערכת המשאבים אשר נדרשו לניהולו של ההליך ומורכבותו – לעניין זה בית המשפט מצא, כי ההליך נוהל בקצירת האומר.

התנהלות בעלי הדין לרבות הארכת ההליך שלא לצורך – לעניין זה מצא בית המשפט, כי הצדדים לא האריכו את ההליך שלא לצורך.

הבטחת זכות הגישה לערכאות - לעניין זה מצא בית הדין כי אין בסכום ההוצאות הנפסק כדי להרתיע תובעים בפוטנציה מלהיזקק לערכאות שיפוטיות.

המשיב טוען, כי המערערת ממילא הגישה ערעור על ההחלטה המקורית של קצין התגמולים ועל החלטתו המתוקנת באופן שהשאלה המהותית והאמיתית העומדת לדיון, דהיינו אם קיים קשר סיבתי בין תנאי השרות לבין מחלתה, תתברר בבית המשפט מתחילתה.

המחלוקות המשפטיות בין הצדדים האם בנסיבות העניין שבנידון, החלטת המשיב על פי סעיף 35 לחוק הנכים (תגמולים ושקום) (להלן: החוק או חוק הנכים), לעיין מחדש בהחלטותיו הקודמות מתאריכים 20.10.20 ו- 9.3.21, ולדחות את בקשת המערערת להכרה בזכות, בגדרה התבקשה הכרה בקשר הסיבתי שבין תנאי השרות למחלת טרשת נפוצה, ניתנה במסגרת סמכותו, אם לאו.

...

[רע"א 5084-10 קצין התגמולים נ' עדי צוקרמן (פורסם בנבו 02/04/12)] המסקנה המתבקשת היא, כי החלטת קצינת התגמולים על פי סעיף 35 לחוק הנכים, המשנה את החלטותיה הקודמות, ניתנה שלא במסגרת סמכותה, שכן אין היא עומדת בקריטריונים שנקבעו באותו סעיף 35: לא הוכחו ראיות חדשות, כל הראיות היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, וההחלטה הקודמת אינה מתבססת על טעות אלא על חוות דעת המומחה מטעם המשיב, שלא תוקנה או שונתה ומסקנותיה נותרו בעינן, והיא נתמכת אף בחתימה היועץ הרפואי לקצין התגמולים.

סוף דבר נוכח האמור ולאחר שקילת טענות הצדדים, מצאנו כי דין הערעור להתקבל וכי החלטת המשיב העומדת בערעור מיום 13-10-21 – מבוטלת.

בנסיבות העניין נוכח התוצאה, ופעולתו היזומה של המשיב מחד וניהולו הממוקד והקצר של ההליך מאידך מצאנו להורות כי המשיב ישלם את הוצאות המערערת בסך של 11,700 ₪ .

בבית המשפט העליון רע"א 6170/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: קצין התגמולים – משרד הבטחון – אגף שקום בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופטים ר' סוקול, מ' רניאל ו-י' קראי גירון) מיום 2.6.2022 ב-ע"ו 45546-01-22 בשם המבקש: עו"ד מוניר עראידה בשם המשיב: עו"ד אילנה שילה ][]החלטה

זאת, במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או במקרים בהם מתן רשות ערעור דרוש על מנת למנוע עוות דין (רע"א 5432/22 פלונית נ' קצין תגמולים, פסקה 16 (29.12.2022)).

אין מקום להתערב בקביעות מעין אלו במסגרת בקשת רשות ערעור ב-"גילגול שלישי", לא כל שכן מקום בו סעיף 34 לחוק הנכים מורה שערעור על פסק דין של ועדת הערר יהא בנקודה משפטית בלבד (רע"א 2226/15 פלוני נ' משרד הבטחון קצין תגמולים, פסקה 4 (28.4.2015)).

...

בהינתן האמור, לעמדת המשיב, בקשת רשות הערעור מבקשת להשיג על קביעות עובדתיות מובהקות שקבעה ועדת הערר ואושררו בבית המשפט המחוזי – ועל כן אין מדובר בעניין המצדיק מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי". לטענת המשיב, אין בקביעה כי המבקש אכן השתתף במבצע "צוק איתן" כנהג אמבולנס, ואף כי "היה חשוף לירי באופן כללי בסביבתו" כדי לשנות מהמסקנה האמורה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, על צרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי.

סוף דבר: מהטעמים המפורטים לעיל – הבקשה נדחית.

ערעור זה נסוב על החלטת קצין התגמולים מיום 15.08.21, בה נדחתה בקשתו של המערער להכרה בזכות נכות על פי חוק הנכים (תגמולים ושקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב].

נוכח אופיין המשפטי של טענות הצדדים, ומשום שהחלטת קצין התגמולים התבססה  על תאור הארוע כפי שנימסר ע"י המערער הוסכם בין הצדדים שהערעור יובא להכרעת הועדה בהרכב מלא, על יסוד החומר שהוגש.

בפס"ד בע"נ 21321-09-19 פלוני נ' קצין התגמולים (ועדת ערעורים חיפה, פס"ד מיום 10.1.21 - פורסם ב"נבו") השאלה שעמדה להכרעה בעירעור הייתה האם חבלה שנגרמה למערער בארוע מסוים במסגרת שירות קבע במשמר הגבול, מהוה "חבלת שירות", כפי שהוגדרה בחוק.

...

נראה לנו על פי פסק הדין (מבלי לקבוע מסמרות), כי אם למשל היה המערער בעת האירוע במשימת סיור להבטחת בטיחות התנועה בכביש כי אז חלה עליו החלופה הראשונה בהגדרה ויחול עליו החוק, אך אם נסע ברכבו להשתלמות אי שם, אין זו בהכרח "פעילות מבצעית" (ההדגשות של הח"מ).

לטעמנו "הוצאת" רכבים כשלעצמה היא פעולה אזרחית שאיננה ייחודית לשירות הבטחון, ובנסיבות העניין היא מרוחקת בזמן ובאופי מהגרעין של הפעילות המבצעית עצמה.

לאור כל האמור לעיל הערעור נדחה.

בקשת רשות העירעור בבקשת רשות העירעור, טוען המבקש כי מתעוררות מספר שאלות עקרוניות המצדיקות מתן רשות ערעור ב-"גילגול שלישי", ובהן: האם חייל ששירת בטירונות קרבית במשך שבועיים מקיים את דרישת הקשר הסיבתי המשפטי להכרה בהפרעת דחק פוסט-טראומתית; האם חלה על המבקש חובה, בנסיבות שרותו הקצר, להוכיח התרחשותו של "ארוע חריג" שגרם לפגימה הנפשית הנטענת; מה הם הקריטריונים למינוי מומחה רפואי מטעם ועדת הערעורים; מה משקל האבחנה המבדלת הנקבעת בתיק הטיפולי; מה היא רמת ההנמקה הראויה בפסק דין בהליכי ערעור על החלטות המשיב.

כידוע, רשות לערער ב-"גילגול שלישי" על פסק דין של בית המשפט המחוזי, בשבתו כערכאת ערעור על ועדת ערעורים מכוח חוק הנכים, תנתן מקום שבו מתעוררת שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים (סעיף 34 לחוק הנכים; רע"א 8387/22 פלוני נ' קצין התגמולים – משרד הבטחון אגף השקום, פסקה 9 (26.1.2023)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף ללא תשובת המשיב.

הכרעתה של ועדת הערעורים בעניינו של המבקש דנן נסמכה על הקביעה כי לא הוכחה הפרעת דחק פוסט-טראומתית, במישור העובדתי-רפואי; וכך נקבע: "אין צורך להיכנס לשאלה האם הדבר אפשרי במקרה של חייל עם 'גולגולת דקה', שכן תחילה עלינו להגיע למסקנה שקיימת פוסט טראומה ושניתן לסמוך במידה כלשהי על המסכת העובדתית המובאת בפנינו. בהתחשב בהתרשמותנו הברורה שלא ניתן לסמוך כלל על המסכת העובדתית לה טוען [המבקש], בהתחשב בנוסף בהתרשמות המאבחנים המקצועיים השונים שבחנו את [המבקש] והתרשמות מהתנהגות מניפולטיבית שלו בבדיקות, כי אז מסקנתנו הברורה הינה ש[המבקש] רחוק עד מאוד מהוכחת טענתו שהוא סובל מפוסט טראומה ובוודאי שהוא רחוק מלשכנע אותנו שתנאי השירות שלו גרמו לו נזק נפשי כלשהו." מדברים אלו, ברי כי לא עלה בידי המבקש להוכיח התקיימותו של קשר סיבתי עובדתי-רפואי.

לא מצאתי ממש גם בטענות המבקש בדבר רמת ההנמקה בפסקי הדין מושא הבקשה; וכך גם יתר הטענות שבפי המבקש, כמפורט בפסקה 6 לעיל, אינן מקימות שאלת רוחב המצדיקה מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי". אשר על כן – הבקשה נדחית.