בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בחדרה (כב' השופטת יפעת שקדי שץ) בתלה"מ 9091-08-23 ותלה"מ 62743-06-22 מיום 05.12.2023, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לאפשר לה להתגורר בנכס המקרקעין – בית שבשלבי בניה סופיים שברחוב xxx בxxx (להלן: "הבית" או "הנכס").
במקביל הגישה המבקשת בקשה לאפשר לה ולילדים להתגורר בבית שכן לטענתה אין לה מקום מגורים אחר והיא גרה עם אמה בדירה קטנה ללא ממ"ד וכי אין בידיה כסף נזיל להתחייב על שכירות.
עוד יש לציין כי ביום 06.12.2023 הגישה המבקשת בקשה לעיכוב החלטות בית משפט קמא בקשר לפעולותיו של כונס הנכסים הזמני ובקשר לפינוי חפציה מהבית, על מנת לאפשר הגשת בקשה לפסלות שופט.
לטענתו, המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור אחת על חמש החלטות שונות אשר ניתנו במסגרת שתי תביעות שונות כאשר כל ההחלטות הנן פועל יוצא של צו המניעה מיום 06.08.2023 אשר אסר על מי מהצדדים לתפוס חזקה בנכס, להתגורר בו ולאבזרו לצורך מגורים בו. המבקשת לא מערערת על צו המניעה ולכן לטענת המשיב נשמט הבסיס תחת טענותיה לביטול ההחלטות שניתנו לאחר שניתן צו המניעה.
...
דיון והכרעה:
לאחר שנתתי דעתי להחלטות בית משפט קמא, לבקשת רשות הערעור ולתשובת המשיב לבקשת רשות הערעור, מסקנתי היא כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.
על כן, יש לתת את הדעת גם לשיקולים ואינטרסים נוספים שיתכן כי בשלהם ראוי שלא לדחות את הליכי פירוק השיתוף בדירה, גם אם פירוק זה מהווה הכרעה בגזרה צרה זו.
סבור אני כי במקרה דנן השעיית המכירה לא תשרת את החתירה להסדר כולל והוגן, וכי פני הנכס עצמו שלא שימש למגורים, מטים את כפות המאזניים לטובת הכרעה על פי דיני המקרקעין – פירוק מיידי, תחת השעיית הפירוק, בהעדר שיקולים מובהקים מתחום דיני המשפחה.
בנוסף סבור אני כי התמורה שתתקבל כתוצאה מפירוק השיתוף תהווה מקור להבטחת מגוריה עם הקטינה, כארש שאלת הזכאות למדור והסדרתם תידון לגופה.
אשר לטענת המבקשת בנוגע לטובת הקטינה, סבור אני כי אין ממש בטיעון זה שעה שהנכס לא שימש בעבר למגורים.
לאור כל המקובץ, מקובלת עלי מסקנת בית משפט קמא כי מתקיימים שיקולים המצדיקים את הותרת הסעד הזמני האוסר על כניסת הצדדים לנכס למטרות מגורים ולא מצאתי כי נפלה בה שגגה המצדיקה התערבות ערכאת הערעור.
לאור המקובץ, אני מורה על דחיית הבקשה, וביטול עיכוב הביצוע, כאשר על המבקשת לפנות את הבית תוך 21 ימים.
