ערעור על החלטת פסילה של שופט בבית משפט השלום ברמלה

לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום ברמלה (השופטת ר' גלט) מיום 15.11.2021 בתו"ב 20700-04-20, אשר הוגש, לטענת המערערים, בעקבות "החלטה של שופטת שלא לפסול את עצמה, למרות שלא הוגשה בקשה כזו על יד[ם]". עניינו של ההליך נושא העירעור שלפניי בכתב אישום המייחס למערערים עבירה של שימוש אסור במקרקעין ועבירת אי-קיום צו לפי סעיף 246 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

...

אולם, נוכח המסקנה שאליה הגעתי ועליה אפרט להלן, לא ראיתי מקום להתיר את תיקון הערעור.

עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי אין מקום למתן הסעד שנתבקש בו. כפי שפורט לעיל, המערערים העלו בפני המותב טענה כי עליו לפסול את עצמו מכיוון שדן בהליך קודם בעניינם.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בקשת המבקש לתת לו רשות לערער על החלטה בית משפט השלום ברמלה (כב' הש' א. כהן) מיום 4.2.21 במסגרתה נדחתה בקשתו לפסילת חוות דעת המומחה האורתופדי שמונה מטעם בית המשפט.

על החלטה זו עתר המבקש ליתן לו רשות לערער תמצית טענות המבקש בבקשתו דנן, חזר המבקש על טענותיו בבקשה לפסלות שופט שהוגשה לפני בית משפט קמא, והעלה טענות חוזרות בדבר הכרות מותב קמא עם משרד ב"כ המשיבה, והשלכתה על קבלת הבקשה להבאת ראיות לסתור ע"י בית משפט קמא.

...

עיקר טענות המבקש התמקד בכך שהסתבר לו כי למותב קמא היה קשר עם משרד ב"כ המשיבה, וכי קשר זה משפיע על החלטותיו, ובכלל זה ההחלטה בה נעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור בהיעדר עילה של ממש לכך, וכן ההחלטה הנזכרת מיום 23.7.20 במסגרתה, כך נטען, "כיוון והיטה" בית משפט קמא את מומחה בית המשפט באומרו לו, בין השאר, כי "הרי חוות דעתך לא תשתנה", מתוך שכך התבקשו הן פסילת המותב והן ביטול ההחלטות שניתנו על ידו.

כבר מטעמים אלו דין הבקשה להידחות.

כך בעניין רע"א 7819/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני (2016) בו דן בית המשפט בחוות דעת מומחה אשר חרג מסמכותו במספר קביעות בחוות דעתו לרבות קביעת נכויות שונות שלא בגדרי סמכותו ע"פ כתב המינוי- " הלכה היא, כי גם כאשר מתגלים פגמים בחוות דעתו של מומחה, המסקנה לא צריכה להיות בהכרח פסילת חוות הדעת, אלא על בית המשפט לבחון אם מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין... אף אם נפלו פגמים בחוות דעת המומחה, פסילת המומחה וחוות דעתו היא הסנקציה החריפה ביותר שבית המשפט יכול לנקוט בה מבין שורה של צעדים אפשריים, ובית המשפט לא ימהר לעשות כן כשניתן להסתפק בהוראה מתונה יותר ..." (ה.ש.- צ.ו; עוד ובנוסף ראו לעניין זה - רע"א 435/17 פלוני נ' פלוני (2017); ת"א (חי') 21750-05-14 עזיזה עבאס נ' רשות מקרקעי ישראל (2014); ת"א (י-ם) 64779-12-17 עלי בלוך נ' חנוך שטלברג (2019); ת"א (ראשל"צ 4323-02-10 אשר חדד נ' הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ (2010) ועוד רבים אחרים) .

בדומה - בדין קבע בית משפט קמא בהחלטתו כי טענות המבקש באשר לצורך בבדיקה צווארית חוזרת מקומן בחקירת המומחה וכי אין בהן להצדיק פסילת חוות דעתו, בוודאי לא בשלב זה. מכלל האמור, הבקשה נדחית.

בית משפט השלום ברמלה 09 יוני 2021 ת"א 64175-11-19 ישראל נ' אמין מספר בקשה:19 בפני כב' השופט הבכיר זכריה ימיני מבקש-הנתבע עיסא חכמת אמין משיבה-התובעת מדינת ישראל החלטה בבקשה לפסלות שופט (בקשה מס' 19)

בפתיח לבקשה נימק הנתבע את בקשת הפסלות כדלקמן: "בשלב זה מתבקש בית המשפט ליתן עדות שופט, ביחד עם עשרות שופטים, על פסקי דין חלוטים אחרים שלכאורה הושגו על ידי המדינה/רמ"י /רשות הפיתוח/הפרקליטות במירמה, אגב הסתרת מידע מהותי מבתי המשפט. הרלוואנטיות לתיק זה מתבקשת לאור קביעת בית המשפט שלא יאפשר לפתוח פסקי דין חלוטים, לאור עקרון סופיות הדיון." בהמשך הבקשה מציין ב"כ הנתבע כי פנה למנהל בתי המשפט להתיר עדותם של שופטים בקשר לפסקי דין חלוטים שניתנו, וביניהם שופטי בית המשפט העליון, שופטי בית המשפט המחוזי ושופטי בית משפט השלום, וביניהם אנוכי, בגין פסקי דין שנתנו בתיקים בהם דנו (ראה לעניין זה את מכתבו של ב"כ הנתבע מיום 23.5.21 למנהל בתי המשפט, אשר צורף כנספח לבקשת הפסלות).

הגשת בקשת הפסלות לאחר מתן פסק הדין של ערכאת העירעור מלמדת שהנתבע מנסה דרך אחרת לערער על החלטת ערכאת העירעור, אך בקשת פסלות אינה הדרך הנכונה לעשות זאת, אלא הגשת בר"ע על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

...

השאלות יוגשו לבית-המשפט ולבעל-הדין שכנגד, ובית-המשפט יחליט אילו שאלות יוצגו לשופט; אם ימצא בית-המשפט אחרי קבלת התשובות, לפי בקשתו של בעל-דין, שיש צורך לחקור את השופט בחקירה שכנגד, יזמן אותו בית-המשפט לחקירה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את טענת הפסלות שטען הנתבע.

הנתבע ישלם לתובעת כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

בית משפט השלום ברמלה בצה"מ 70831-11-20 אהווידי נ' אינג' אלכס שגיא, מהנדס עריית לוד ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת רבקה גלט המבקש נאיף אהווידי ע"י ב"כ עו"ד קייס נאסר המשיבים 1. אינג' אלכס שגיא, מהנדס עריית לוד 2. עריית לוד ע"י ב"כ עו"ד שפירא החלטה

כבר נקבע פעמים רבות, כי השגותיו של צד להליך על החלטות בית המשפט, מקומן בהליכי ערעור על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות (ע"א 10147/16 הדר נ' עו"ד **** נהרי (31.1.2017)).

...

המבקש הגיש ביום 29.9.21 ערעור על החלטתי להאריך את המועד לצו ההריסה, בנימוק שלא ניתנה לו הזכות למסור תגובתו לבקשה, ולא קוים דיון במעמד הצדדים בהתאם לתקנות, מבלי שהדבר נומק.

מאז, נעתר בית המשפט לבקשות דחייה מרובות מטעם המבקש וב"כ, ואף הקפיד לשמור על זכויותיו הדיוניות (ר' פרוטוקול מיום 3.1.21).

לאור כל האמור, אין בסיס לבקשה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

ערעור על החלטתו של בית משפט השלום ברמלה (השופט ז' ימיני; להלן: המותב) מיום 19.10.2021 בת"א 67296-07-18 שלא לפסול עצמו מלדון בעיניינה של המערערת.

...

האופן שבו תיאר המותב את השתלשלות העניינים בהליך, בהחלטה הדוחה את בקשת הפסלות, אף הוא אינו מעיד על חשש ממשי למשוא פנים, ולא שוכנעתי שההתייחסות לקשר בין המערערת ובעלי המשיבה מעידה על ביקורת "מגדרית" כלפי המערערת.

בנסיבות אלו, ובשים לב לעובדה שמדובר בתיאור הרקע להגשת בקשת הפסלות – לא שוכנעתי כי התבטאות זו של המותב מעידה על "נעילת" דעתו בנוגע להליך (ראו והשוו: ע"א 6066/21 ליאב יזמות וניהול פרויקטים בע"מ נ' תורג'מן, פסקה 11 (3.11.2021)).

מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה.