ערעור על החלטת סיוע משפטי שלא לאשר סיוע לבקשת רשות ערעור

בבית המשפט העליון רע"א 7980/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: בועז ברץ נ ג ד המשיבה: עריית ירושלים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (כבוד השופט ר' וינוגרד) מיום 6.10.2023 ב-ע"א 7220-10-23 בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

בשים לב לקביעת בית משפט השלום לפיה "מוצו הדרכים להסדיר את ייצוגו של [המבקש]" מול הסיוע המשפטי, דיון ההוכחות בעיניינו של המבקש היתקיים בהעדר ייצוג מטעמו.

נקבע, כי משעה שאין חולק שלמבקש אין זכויות קנייניות בקומה וששהייתו שם נעשתה ללא היתר – הרי שלא נראה כי לערעור, ככל שיוגש, סיכוי של ממש להיתקבל.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה, וכן במערכת "נט-המשפט", הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה.

סוף דבר: הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 8368/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. יחידת הסיוע המשפטי – מחוז דרום 2. היועצת המשפטית לממשלה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטת ד' כהן) מיום 6.11.2022 בעש"א 47437-08-22 בשם המבקש: בעצמו בשם המשיבות: עו"ד מלי אומיד ברגר ][]החלטה

ביום 17.8.2022 הודיעה המשיבה למבקש על דחיית בקשתו בהיותה "נעדרת סיכוי משפטי". זאת, בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן: חוק הסיוע המשפטי), הקובע כי "ראש הלישכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שענינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות, ורשאי הוא להורות שיופסק שירות שהוחל בו וכי המבקש יחזיר הוצאות שהוציאה הלישכה על שירות שנתנה, הכל כפי שנקבע בתקנות". בהחלטה לדחות את בקשת המבקש לקבלת סיוע משפטי, ציינה המשיבה, בין היתר, כי כלל הטענות שהועלו בעירעור על פסק הדין בת"ע 63117-05-21 הוכרעו לגופן על-ידי הערכאה הדיונית בפסק דין מנומק.

...

אולם, בענייננו, טוענות המשיבות כי: "לא ניתן לומר שהמבקש נפגע מכתב ההסתלקות עצמו שהרי חלקו בירושה אף שלא גדל – לא נפגע כלל". כמו כן, טוענות המשיבות כי במקרים האמורים הסעד שהתבקש הוא ביטול כתב ההסתלקות כולו, בעוד שבענייננו הסעד המבוקש הוא סעד שאינו קיים בפסיקה – מחיקת סעיף מכתב ההסתלקות, כך שכתב ההסתלקות יוותר על כנו באופן חלקי "והזכויות בו יועברו באופן שונה מהמסמך שנחתם". דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

על אף האמור לעיל, בנסיבות המקרה דנן, סבורני כי צדק בית המשפט המחוזי בקבעו כי: "סיכויי הערעור בכל הנוגע לסוגיית תצהירי ההסתלקות מהעיזבון קלושים עד אפסיים". כפי שהטעימה המשיבה, אף שהוכרה בפסיקה זכות התביעה של מי שנפגע מכתב הסתלקות לעתור לביטולו (ע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין, פ"ד מט(2) 120 (1995)), ובפרט בנסיבות של עושק (ע"א 2041/05 מחקשווילי נ' מיכקשווילי (19.11.2007)), הסעד לו עותר המבקש – מחיקת סעיף מכתבי ההסתלקות כך שההסתלקות תישאר בעינה, אך חלקם של המסתלקים בירושה יחולק באופן שונה מזה שצוין בכתבי ההסתלקות – הוא סעד שאינו מוכר בדין.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 46769-08-22 16 מרץ 2023 לפני: כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש המערער בצלאל דוד קורסיה ע"י ב"כ: עו"ד שרון אשל אילון עפ"י מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב – 1972 המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ירון לוין פסק דין

תקנה 2 לתקנות קובעת כי אדם שנכותו היא בשיעור של 60% "התלוי בעזרת הזולת בבצוע פעולות יומיום ברוב שעות היממה עקב נכותו" יהיה זכאי לקיצבת שירותים מיוחדים לבצוע פעולות יומיום: "פעולות לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית והקשור בהן", ולהשגחה: "השגחה ופקוח על הנכה למניעת סכנה לעצמו ולאחרים". החלטת הועדה לעררים (שירותים מיוחדים) ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד לפני בית הדין האיזורי לעבודה, בהתאם להוראות סעיף 213 לחוק.

עוד נפסק כי מבחני התלות מכוונים לבחינת מדרג בין יכולותיו של המבוטח ולכן, קביעת הועדה לפיה למערער קושי בבצוע חלק מהפעולות אינה מחייבת מתן נקוד מאקסימאלי והועדה רשאית להעריך את מידת ההיזקקות לסיוע בהתאם להתרשמותה המקצועית (בר"ע (ארצי) 59623-06-18 המוסד לביטוח לאומי נ' גדי סלוביק (19.2.2019).

חזקה על הוועדה שפעלה באופן תקין ובהתאם לכללי המשפט המינהלי ועקרונות הצדק הטבעי ולכן חזקה שהנכתב בפרוטוקול משקף את מה שארע בועדה ואין מקומן של טענות אלו להתברר במסגרת ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים.

המערער לא צירף מסמכים רפואיים להודעתו, ובכל מקרה מדובר באיבחון ו/או בתעוד רפואי (הגם שלא צורף) מאוחר להתכנסות הוועדה, והכלל הוא שאין מקום להתיר השבת עניינו של מערער לבחינת מיסמך שהוא מאוחר למועד היתכנסותה (בר"ע 19091-02-13) קוסקס נ' המוסד לביטוח לאומי (21.2.2013).

371על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו.

...

לא שוכנעתי כי נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה שכן המגבלה של המערער הינה פיזית בסחיבת המוצרים, ומשכך תפקודו של המערער הוא חלקי ונוגע לפן הפיזי של הקניות, להבדיל למשל מבחירת המוצרים ותשלום עבורם.

אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה הועדה התרשמה מהמצב ששיקף באותו רגע, אך הנכות הרפואית באה לידי ביטוי בהתקפים ובזמן התקף המערער מושבת ולזה לא התייחסה הוועדה.

סוף דבר לנוכח האמור והמפורט לעיל, לא שוכנעתי כי נפל פגם משפטי בהחלטת ועדת הערר ולפיכך הערעור נדחה.

בבקשה נטען, בין השאר, כי המערער פנה לסיוע המשפטי והמתין לקבלת ייצוג, אשר הוביל להגשת העירעור מספר חודשים לאחר קבלת העתק של ההחלטה.

גם טענות המערער במישור הנפשי דינן דחיה שכן המערער לא הראה כי האישור מיום 9.5.22 הוגש לועדה.

יודגש עם זאת, כי המערער לא הביא כל טעם לאיחור המשמעותי בהגשת העירעור וכבר נפסק, לא אחת, כי הפניה לסיוע המשפטי אינה מהוה טעם מוצדק לאיחור, לא כל שכן "טעם מיוחד" כדרישת הפסיקה (וראו למשל בל (חי') 15942-03-16 רעיסה סולומונוב - המוסד לביטוח לאומי (5.7.16)).

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא פסק הדין לצד המבקש לעשות כן. ניתן היום, י' אדר א' תשפ"ד, (19 פברואר 2024), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

לטענת המשיב, דין הערעור להידחות ראשית לכל מחמת התיישנות, כיוון שהערעור הוגש בחלוף למעלה מחמישה חודשים ממועד המצאת ההחלטה.

הכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור.

הנה כי כן, משמדובר בהחלטה מנומקת ומפורטת המבוססת על התיעוד הרפואי הרלבנטי ובדיקתה הקלינינת של הוועדה, דין הערעור, אשר הוגש באיחור ללא קבלת ארכה, להידחות, גם לגופו של עניין.

סוף דבר – הערעור נדחה.

בקשת רשות העירעור (הבר"ע) הוגשה על החלטת בית משפט השלום מיום 24.12.2023 בת"א 49954-11-22 לדחות בקשה של המערער (שם, הנתבע) למתן ארכה (נוספת) להגשת תביעה שכנגד.

למרות היתנגדות המשיב, ולאחר שהמערער הגיש תגובה בה הפנה לכך שההליך קבוע לדיון קדם משפט לחודש ינואר 2024 וטען כי הארכה לא תיפגע בהליך, קיבל בית משפט השלום את בקשת המערער ואישר לו ארכה להגשת תביעה שכנגד עד ליום 6.9.2023.

"אמנם, מאחר שהמערער מיוצג על ידי בא-כוח מטעם הלישכה לסיוע משפטי, ניתן להניח כי מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים. אולם לנתון זה ניתן המשקל המתאים בתוספת השלישית לתקנות סדר הדין האזרחי [...] הינה כי כן, עצם ייצוגו של המערער על-ידי הלישכה לסיוע משפטי הוביל בעניינינו להפחתה סטאטוטורית של שיעור הערובה [...] לפיכך, כל הפחתה נוספת בשיעור הערובה (או מתן פטור מהפקדתה) מחייבת הצגתה של תשתית עובדתית מלאה, מבוססת ועדכנית לעניין מצבו הכלכלי של יוזם ההליך" ע"א 2485/21 פלוני נ' פלונים (2.6.2021).

...

בסופו של דבר ולאחר שכבר הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, הגיש המערער כתב הגנה בחודש יוני 2018 ועתר לארכה להגשת תביעה שכנגד.

סוף דבר, הערעור נדחה.