מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת סיוע משפטי בדבר אי-זכאות כלכלית

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט לעינייני מישפחה קבע כי מדובר ב"ערעור סרק", וכי ככל שדעתו של המבקש לא הייתה נוחה מצו הירושה היה עליו להגיש בקשה לביטול הצוו, אולם הדבר לא נעשה.
עוד ציין בית המשפט המחוזי כי בהתאם לפסיקת בית משפט זה ברע"א 1642/21 כהן נ' הלישכה לסיוע משפטי – מחוז תל אביב (17.6.2021) (להלן: עניין כהן) ולהוראת סעיף 5(ג) לחוק הסיוע המשפטי, ערעור על החלטת הסיוע המשפטי משתייך לקבוצה חריגה של הליכי ביקורת מנהלית בהם ראוי לבחון את המקרה לגופו, "דה נובו". לגופם של דברים, בית המשפט המחוזי קבע כי נוכח הוראות חוק הירושה, סכויי העירעור בכל הנוגע לסוגיית תצהירי ההסתלקות קלושים עד אפסיים, והוסיף כי "גם כאשר בוחנים את מכלול הנימוקים הכלולים בהודעת העירעור, מבלי להכנס לדקדוקי עניות, המסקנה היא שלמבקש עילה קלושה". בהתאם לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש לא הצביע על קיומו של "בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות", כלשון סעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי, ולו ברף הנמוך הנידרש לעניין זה, והורה על דחיית הבקשה.
תכליתו המרכזית של מוסד זה היא שמירה על עיקרון השויון בין הצדדים המתדיינים והבטחת קיומו של הליך משפטי הוגן, תוך מימוש זכות הגישה לערכאות (ראו: משרד המשפטים – הסיוע המשפטי דוח סיכום פעילות 2020 13-12 (30.12.2021); ראו גם: יורם רבין "הזכות לייצוג וסיוע משפטי בהליך אזרחי: בעקבות רע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן" המשפט ו 225, 240-236 (תשס"א)).
חוק הסיוע המשפטי והתקנות שהוצאו מכוחו קובעים שלושה קריטריונים למתן סיוע משפטי – קריטריון עינייני (התחום בו מתבקש הסיוע, בהתאם לקבוע בתקנות); קריטריון כלכלי, בהתאם למבחנים הקבועים בתקנות; וקריטריון משפטי, הנוגע לסכויי ההליך.
...
אולם, בענייננו, טוענות המשיבות כי: "לא ניתן לומר שהמבקש נפגע מכתב ההסתלקות עצמו שהרי חלקו בירושה אף שלא גדל – לא נפגע כלל". כמו כן, טוענות המשיבות כי במקרים האמורים הסעד שהתבקש הוא ביטול כתב ההסתלקות כולו, בעוד שבענייננו הסעד המבוקש הוא סעד שאינו קיים בפסיקה – מחיקת סעיף מכתב ההסתלקות, כך שכתב ההסתלקות יוותר על כנו באופן חלקי "והזכויות בו יועברו באופן שונה מהמסמך שנחתם". דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
על אף האמור לעיל, בנסיבות המקרה דנן, סבורני כי צדק בית המשפט המחוזי בקבעו כי: "סיכויי הערעור בכל הנוגע לסוגיית תצהירי ההסתלקות מהעיזבון קלושים עד אפסיים". כפי שהטעימה המשיבה, אף שהוכרה בפסיקה זכות התביעה של מי שנפגע מכתב הסתלקות לעתור לביטולו (ע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין, פ"ד מט(2) 120 (1995)), ובפרט בנסיבות של עושק (ע"א 2041/05 מחקשווילי נ' מיכקשווילי (19.11.2007)), הסעד לו עותר המבקש – מחיקת סעיף מכתבי ההסתלקות כך שההסתלקות תישאר בעינה, אך חלקם של המסתלקים בירושה יחולק באופן שונה מזה שצוין בכתבי ההסתלקות – הוא סעד שאינו מוכר בדין.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כמו-כן, לדעת הסיוע המשפטי, ערעור על הפסקת סיוע, כשעילת אי-מתן הסיוע איננה העידר זכאות כלכלית או העידר סיכוי משפטי, אלא היתנהלות הפונה, אינו יכול להידון בבית-המשפט המחוזי אשר לו מסורה הסמכות לידון בעירעור בהתאם לסעיף 5 לחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972, על החלטות של ראש הלישכה לסיוע משפטי, לפי סעיפים 3 ו-4, שעניינם דחיה בגין העידר זכאות כלכלית או דחיה בגין העידר סיכוי משפטי.
יש לציין כי המערערת הגישה היתנגדותה לבית-המשפט המחוזי מבלי ליידע את עוה"ד שמונתה לה מטעם הסיוע המשפטי, ובהתאם לדברי הסיוע המשפטי, הדבר נעשה בנגוד לייעוץ, שכן יש עניין לכל הפחות שהמערערת תקבל כספים בגין שכר שלא שולם לה וזכויות נוספות כעובדת, בהתאם לפרק הדן בכך בחוק הביטוח הלאומי.
...
הסיוע המשפטי נעתר לבקשת המערערת, והיא קיבלה ייצוג באמצעות עו"ד אחר-עו"ד סופי וישניאצקי-שלומוב, וזאת ב-11/1/21, וניתן לעו"ד וישניאצקי מינוי להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה בבית-הדין לעבודה, ולייצוג המערערת בבית-הדין לעבודה.
הערעור נדחה.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ערעור על החלטת הלישכה לסיוע משפטי מחוז מרכז מיום 05.10.2021 בתיק סיוע 14575/18, שבה נדחתה בקשת המערער למתן סיוע משפטי, מהטעם של "חוסר סיכוי משפטי". ההליך לגביו ביקש המערער להעניק לו סיוע משפטי, עניינו חוב מזונות לביטוח לאומי.
בהתאם לחוק ולתקנות, הזכאות לקבלת סיוע משפטי מותנית בקיומם של שלושה תנאים מצטברים: תנאי ראשון עניינו הנושא לגביו מבוקש סיוע, כאשר ניתן להעניק סיוע משפטי רק ביחס לעניינים המצויים בטיפולו של הסיוע המשפטי; תנאי שני, עניינו מצבו של מבקש הסיוע, כאשר על מבקש הסיוע לעמוד במבחני זכאות מבחינת הוכחת מצב כלכלי.
תנאי זה מעוגן בסעיף 4 לחוק הקובע כי "ראש הלישכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שענינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות...". תנאי זה נועד להבטיח כי ייעשה שימוש נכון ומושכל במשאבי הסיוע המשפטי, שהם משאבים צבוריים שמטבע הדברים מוגבלים, לוודא שהכספים יופנו להליכים ראויים, ולא יבוזבזו על מתן ייצוג משפטי בהליכי סרק או הליכים שהסכוי בהם נמוך.
...
המערער פנה למשיב בבקשה לקבלת סיוע משפטי כדי להתגונן מפני דרישת מל"ל, בטענה כי אין כל חוב ויש לסגור את תיק ההוצל"פ. המשיב בחן את טענות המערער ואת המסמכים שהציג, והגיע למסקנה כי אין סיכוי לדרישת המערער לביטול חוב המזונות.
בנסיבות אלו ולאחר שבחנתי את מכלול הטענות, לא מצאתי למנוע מהמשיב להביא דברו בבית משפט, וגם לגופם של דברים, לא מצאתי לקבל את טענות המערער.
התוצאה היא שבדין סבר המשיב כי אין סיכוי של ממש לביטול החוב, ולא מצאתי להתערב במסקנתו.
הערעור נדחה.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטה זו על החלטה זו הגיש האב בקשת רשות ערעור במסגרת רמ"ש 45930-03-23.
" לבסוף ניתן פסק דין של בית משפט המחוזי בזו הלשון: "ההחלטה שמשמעותה אכן מרחיקת לכת ניתנה, כאמור, מבלי שהתקיים דיון ומבלי שהוגש תסקיר ודומני שלא כך הוא סדר הדברים הנכון. יחד עם זאת, דומה כי בתוצאה שאליה הגיע בית משפט קמא יש כדי לסייע לקטינות." ועוד נקבע במסגרת פסק הדין: "בשאלה האם מוסמך בית המשפט ליתן סעדים שלא התבקשו, אני סבורה כי לכאורה אכן קיימת אפשרות כזאת על פי סעיפים 75 לחוק בתי המשפט ו-68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ואולם ניתן להשתמש בסעדים אלה באופן זמני רק במקרים חריגים ביותר, לאחר דיון במעמד הצדדים ולאחר קבלת חוות דעת נידרשות או אף פגישה שמקיימת הערכאה הדיונית עם הקטינות. ודוק. בעיניין שבפניי קיימת מחלוקת עובדתית אף בשאלת המפתח האם החיים בבית הצדדים שלווים ושקטים כטענת המבקש, או מתנהלים בכאוס מוחלט כפי שטענו המשיבה, פקידת הסעד, יחידת הסיוע והעו"ס לחוק נוער. בעיניין זה אני מסכימה עם בית המשפט קמא, אשר הגיע למסקנה כי סביר יותר שגורמים מטפלים אובייקטיביים משקפים את המצב הנכון יותר מאשר המבקש. ניתן אכן בשלב זה לתת אמון בעמדת האפוט' לדין המצטטת את הקטינות עצמן המדווחות על חייהן ברקע של "ריב מתמשך", "בלתי נפסק" בין הוריהן.
יחד עם זאת וכאמור לעיל, נוכח המחלוקת היסודית והעזה בין הצדדים, היה על בית משפט קמא לקיים דיון פרונטאלי לפני מתן ההחלטה, להעזר בתסקירים ו/או חוות דעת ו/או פגישה עם הקטינות, דבר שלא נעשה ולפיכך אין מנוס מהחזרת הדיון לבית משפט קמא.
ב"כ האב הוסיף כי מאחר ולא ניפתח הליך נזקקות יש להסיק כי מצב הקטינות טוב וכי לפני מתן החלטה על הסדר של "נסטינג" יש לבדוק את מצבם הכלכלי של הצדדים.
סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע: "בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעונין ואף מיוזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, ושל אדם שמונה לו אפוטרופוס, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לַדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס פנה אליו בעצמו." סעיף 75 חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כך: "75. כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא- תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו." ביחס לטענת ב"כ האב כי יש בהחלטת בית המשפט כדי לפגוע בזכויות הקנייניות של האב - אוסיף כי אדם הלוקח על עצמו הורות על ילדו הקטין, באותו רגע מאבד חלק מזכויותיו לטובת חובותיו כלפי ילדו.
...
" לבסוף ניתן פסק דין של בית משפט המחוזי בזו הלשון: "ההחלטה שמשמעותה אכן מרחיקת לכת ניתנה, כאמור, מבלי שהתקיים דיון ומבלי שהוגש תסקיר ודומני שלא כך הוא סדר הדברים הנכון. יחד עם זאת, דומה כי בתוצאה שאליה הגיע בית משפט קמא יש כדי לסייע לקטינות." ועוד נקבע במסגרת פסק הדין: "בשאלה האם מוסמך בית המשפט ליתן סעדים שלא התבקשו, אני סבורה כי לכאורה אכן קיימת אפשרות כזאת על פי סעיפים 75 לחוק בתי המשפט ו-68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ואולם ניתן להשתמש בסעדים אלה באופן זמני רק במקרים חריגים ביותר, לאחר דיון במעמד הצדדים ולאחר קבלת חוות דעת נדרשות או אף פגישה שמקיימת הערכאה הדיונית עם הקטינות. ודוק. בעניין שבפניי קיימת מחלוקת עובדתית אף בשאלת המפתח האם החיים בבית הצדדים שלווים ושקטים כטענת המבקש, או מתנהלים בכאוס מוחלט כפי שטענו המשיבה, פקידת הסעד, יחידת הסיוע והעו"ס לחוק נוער. בעניין זה אני מסכימה עם בית המשפט קמא, אשר הגיע למסקנה כי סביר יותר שגורמים מטפלים אובייקטיביים משקפים את המצב הנכון יותר מאשר המבקש. ניתן אכן בשלב זה לתת אמון בעמדת האפוט' לדין המצטטת את הקטינות עצמן המדווחות על חייהן ברקע של "ריב מתמשך", "בלתי נפסק" בין הוריהן.
ביחס ליתרונות של הסדר הנסטינג, כאן המקום לציין מתוך מאמר של עוה"ד אלינור ליבוביץ, מאמר שאליו הפנה ב"כ האב בדיון: "היתרונות לילדים ברורים. הם ישנים באותה מיטה ונמצאים באותו בית כל הזמן ולא מחלקים זמנם בין שני בתים וחוסכים זמן הסעות מבית לבית ונותרים להתגורר בסביבתם המוכרת, שמן הסתם קרובה לבית הספר ולחברים." אמנם נטען במאמר כי אין סמכות לכפות הסדר זה על ההורים, ואולם, עם כל הכבוד לכותבת המאמר, וגם לאור המפורט לעיל, אני קובעת כי יש ויש סמכות להורות על הסדר זמני זה במקרה המתאים.
מן הכלל אל הפרט לנגד עיניי, וביתר שאת לאחר ששמעתי את הקטינות, עומדת טובתן של הקטינות ואין לי כל ספק כי מצויות במצוקה אל נוכח היחסים הקשים שבין הוריהן הבאים לידי ביטוי בכל דקה ודקה שבה ההורים שוהים יחדיו בבית הצדדים.
סיכום מעבר לכל המידע שהיה בפניי במועד מתן החלטתי מיום 19.3.23 ולאחר שקיבלתי חוות דעת ראשונית של עו"ס לסדרי דין, שמעתי את ב"כ שני הצדדים בשני דיונים שונים ואף נפגשתי עם הקטינות אני קובעת כי בסמכותו של בית משפט זה להורות על הסדר קינון לטווח הקצר כפי שיפורט להלן.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

גם אם נניח שהמכתב המפורט מ 4.8.2022 שצורף לתשובת הסיוע המשפטי שהוגשה, לא הגיע למערערים במועד, אין הדבר משנה לכאורה את אומדן סכויי אותה תביעה כנגד עוה"ד, לגופו של ענין (וממילא את אומדן סכויי העירעור על החלטת הסיוע שלא להעמיד ייצוג בשל העדר סכויים בהליך לגביו מתבקשת העמדת היצוג).
ובהחלטה מיום 3.8.2023 ציינה הרשמת, לאחר עיון באותו מכתב מפורט, כי לא שוכנעה שסכויי העירעור על החלטת הסיוע המשפטי שלא להעמיד ייצוג הינם סבירים, באופן המצדיק לקבל בקשה לפטור מאגרה, חרף אי הוכחת מצב כלכלי שאינו מאפשר תשלום האגרה.
ואלו בעניינינו ניתן כבר פסק הדין המוחק, עובר להגשת ערעור זה. וחל איפוא הכלל שככל שחפצים, יש לערער על פסק הדין בערכאה המוסמכת, ובגדר ערעור זה לתקוף גם החלטת הביניים בדבר הפטור מאגרה שנבלעה בו. ביחס ללו"ז "שלנו" רלבאנטי בעיקר הגיון ההחלטה שבואר בענין וייס, באלו המלים (בפס' 5- וראה רכוז האסמכתאות שם): "הכלל הוא כי מקום שבו ניתן פסק-דין סופי על-ידי הערכאה הדיונית, נמחקים כל הליכי העירעור שבהם פתחו בעלי-הדין ביחס להחלטות ביניים ואשר בירורם טרם הסתיים. בית משפט זה שב ואישר את ההלכה האמורה הן ביחס לערעורי ביניים שהוגשו בזכות והן ביחס לבקשות רשות לערער על החלטת ביניים" העירעור הוגש לערכאה הלא מוסמכת, כך שדוקא הותרתו על כנו הינו פתח לתקלה אפשרית אף מבחינת המערערים.
...
יוער כי המערערת 1 בתגובתה כאן, ראתה להלין על כך שאותו פסק הדין שמחק הערעור המקביל ניתן ב 31.8.2023, בטרם חלף למערערים המועד המוארך להגיש תגובה, על פי החלטתי מה 29.8.2023.
זאת מטעמים שציינה במכתב סירוב מפורט בן 6 עמודים, מיום 4.8.2022, ששלחה למערער 2, וביארה מדוע נדחית הבקשה להעמדת סיוע משפטי.
אני מורה על מחיקת הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו