ערעור על החלטת נשיא שלום לפי סעיף 49 לחוק בתי המשפט

ערעור על החלטת נשיאת בתי משפט השלום במחוז דרום (כתוארה אז), כב' השופטת א' אשקלוני, אשר הורתה מכוח הוראת סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) על העברת בירור התובענה נשוא תא"מ 8758-03-18 מבימ"ש השלום בבאר-שבע לבימ"ש השלום בקרית-גת; ועל החלטת נשיא בתי משפט השלום במחוז הדרום, כב' השופט א' גביזון, אשר דחה את בקשת המערערת לדיון מחדש בהחלטה זו. התובענה וההליכים בערכאה קמא בתאריך 06.03.18 הגישה המשיבה, עו"ד במקצועה, תביעה בסדר דין מהיר כנגד המערערת.

בתאריך 04.02.20, ולאחר קבלת תגובת המשיבה, דחה הנשיא גביזון את הבקשה לעיון מחדש (להלן: ההחלטה השנייה), תוך שקבע, כי "עסקינן בהליך אזרחי אשר הועבר לבימ"ש השלום בקריית-גת ביום 14.01.20 נוכח שיקולים מערכתיים ומכוח סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט... לאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה והתגובה לה, ובהנתן כי העברה לפי סעיף 49(א) לחוק הנה העברה ניהולית שאינה כפופה לקבוע בסעיף 74(ב) לחוק ולכלל "לא יעבירנו עוד", לא מצאתי להעתר לבקשה.

...

נוסיף, כי לטעמנו השיקולים לעניין עיון מחדש שבסעיף 49(ב)(ב) מסמנים גם – באופן כללי, שלא לתיק ספציפי – "שיקולי בסיס" של נשיא בית משפט השלום בהחלטת ההעברה, קרי, נושאי מרחק ונגישות במיוחד.

יחד עם זאת, נדמה, כי גם במקרה של העברת סוג של עניינים מבימ"ש אחד למשנהו, לא ניתן להעביר הליך שהדיון כבר החל בו. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בסעיף 78א שהוסף, כאמור, לחוק בתי המשפט יחד עם הוספת סמכות העברת סוגי הליכים לנשיא בימ"ש שלום, בתיקון 68 לחוק, וזו לשון הסעיף (ההדגשה אינה במקור): (א) מנהל בתי המשפט רשאי להעביר הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה שהוגשו לבית משפט מסוים וטרם החל הדיון בהם, לבית משפט אחר של אותה דרגה, בין באותו אזור שיפוט ובין באזור שיפוט סמוך, כדי לאזן את חלוקת עומס הדיונים בין בתי המשפט, ובלבד שהמרחק בין בתי המשפט אינו עולה על 60 קילומטרים.

אשר על כן, הערעור מתקבל וההחלטה להעביר ההליך נשוא הערעור מבימ"ש השלום בבאר-שבע, מבוטלת.

לפניי ערעור על החלטת נשיאת בתי משפט השלום במחוז חיפה, כב' השופטת שלי אייזנברג, בת"פ 26803-07-21, בבקשה להעברת התיק לדיון בבית משפט אחר במחוז לפי סעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

אדגיש כי גם במשטר של רכוז התיקים בבית משפט אחד, רכוז שייעשה באיזו מבין שתי הדרכים הנ"ל, לעולם נתונה למתדיין זכות לפנות לנשיא בתי משפט השלום במחוז בבקשה להעביר את ההיתדיינות בעיניינו לבית משפט אחר במחוז (על פי סעיף 49(ב) לחוק בתי המשפט, בהקבלה לפניה לנשיאת בית המשפט העליון על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט להעברת עניין ממחוז למחוז).

...

כי הגם שאין חולק כי הוא בית משפט המוסמך לדון בכתב האישום בהתאם להוראות החוק, בשים לב לאמות המידה הקבועות בסעיף 6(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"): "דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם". ההלכה המנחה בנושא קביעת הסמכות המקומית בהליכים פליליים נקבעה בפסק הדין בעניין זוזיאשווילי, אף לגבי הכרעה בבקשות לפי סעיף 49 לחוק בתי המשפט [למשל: ע"ח (מחוזי נצ') 29649-09-21 יוגב ווקנין נ' מדינת ישראל (נבו 30.09.2021)].

המרחק בין בתי המשפט בכל המחוז כולו אינו כזה העשוי להוליך לכלל מסקנה, כי זכותו של נאשם (או מתדיין בכלל) להליך הוגן תיפגע, כאשר מכל מקום לכל מקום במחוז ניתן להגיע בנסיעה שאינה ארוכה במיוחד.

הדברים נכונים גם ביחס לשאר המעורבים בתיק, שדעתם לא הובעה בפנינו במישרין, ואעיר כי המערער לא תמך את טענתו לתמיכת שאר הנתבעים בערעור בתצהיר מתאים, ומשכך לא ראיתי לנכון להיעתר לערעור זה. אשר על כן, מכל הטעמים, הערעור נדחה על הסף וזאת בלא שנדרשה תגובה או קיום דיון בערעור.

העברת מקום דיון בין בתי משפט המצויים באותו מחוז שיפוט צריכה להיות מוגשת לנשיא בתי משפט השלום לפי סעיף 49 לחוק ובמצבים כגון אלו, ככלל, אין מקום שבית המשפט העליון יפעיל את סמכותו להורות על העברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט (ראו: בש"א 5378/18 הילבן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (22.7.2018); בש"א 2569/17 אוסטנין נ' עלון (22.3.2017)).

סעיף זה מאפשר הגשת בקשה לעיון מחדש בהחלטת נשיא בית משפט השלום על העברת הדיון (סעיף 49(ב)(1)) ואף קובע מנגנון ערעור על החלטתו בבקשה לעיון מחדש בפני בית המשפט המחוזי (סעיף 49(ב)(3)).

...

לאחר בחינת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אין בידי לקבל את טענת המבקשות כי תפקידה של המשיבה 2, כשלעצמו, מקים חשש למשוא פנים ביחס לכלל שופטי בית משפט השלום בבית שאן שאליו הועבר ההליך.

כך גם אין בידי להיעתר לבקשת המשיבים להורות על העברת ההליך מבית משפט השלום בבית שאן לבית משפט השלום בעפולה, שבאותו מחוז, מהסיבה שאין זו המסגרת הדיונית להעלותה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא א' אברהם) בע"ח 25654-06-19 מיום 17.6.2019, בגדריו נדחה עירעורו של המבקש על החלטות בית משפט השלום בבית שאן (הנשיא ד' פורת) בת"פ 25697-02-19 מיום 9.6.2019 ומיום 22.5.2019.

בית משפט זה פסק זה מכבר כי בהעברת מקום דיון לפי סעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 יש לאזן בין שקולי יעילות של בתי המשפט ובין נוחיותם של הבאים בשעריו (רע"א 7549/11 מדינת ישראל נ' חאמד (23.2.2012)).

...

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא א' אברהם) בע"ח 25654-06-19 מיום 17.6.2019, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטות בית משפט השלום בבית שאן (הנשיא ד' פורת) בת"פ 25697-02-19 מיום 9.6.2019 ומיום 22.5.2019.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינהּ להידחות.

חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני, אני סבור כי היא אינה חורגת מדל"ת אמותיו של עניינו הפרטי (ראו והשוו: רע"פ 6314/04 שוורץ נ' מדינת ישראל (8.7.2014)).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בנצרת 17 יוני 2019 ע"ח 25654-06-19 זפרני נ' מדינת ישראל בפני כב' הנשיא אברהם אברהם המערער אברהם עוז זפרני המשיבה מדינת ישראל – משרד החקלאות ערעור על החלטת נשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון, כב' השופט ד' פורת, בת"פ 25697-02-19 החלטה

מכל מקום, גם במשטר של רכוז התיקים בבית משפט אחד, רכוז שייעשה באיזו מבין שתי הדרכים הנ"ל, לעולם נתונה למתדיין זכות לפנות לנשיא בתי משפט השלום במחוז בבקשה להעביר את ההיתדיינות בעיניינו לבית משפט אחר במחוז (על פי סעיף 49(ב) לחוק בתי המשפט, בהקבלה לפניה לנשיאת בית המשפט העליון על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט להעברת עניין ממחוז למחוז).

...

" בהחלטתו השנייה (בבקשה לעיון חוזר) מסביר כב' הנשיא קמא, כי לבית משפט השלום בבית שאן נתונה סמכות מקומית, בשל מקום מגוריו של המערער בתוך המחוז; לאחר מכן מסביר כב' הנשיא מדוע אין הוא מקבל את הבקשה להעברת הדיון בתוך המחוז, וכותב: "לאחר ששקלתי בשנית את טיעוני המבקש כולם (לרבות מקום מגוריו, מיקום העדים, מקום העבירה, ויתר טענות המבקש), וכן את כל הטיעונים שהועלו בבקשה לעיון מחדש ובשאר המסמכים שהוגשו, לא מצאתי שיש בהם כדי לשנות את החלטתי ו/או להצדיק את העברת הדיון לבית משפט השלום בצפת. הדיון יישמע בבית המשפט בבית שאן.

לא ברור גם, מתוך עיון בהחלטות, כשהן לבדן, כיצד מקום מגורי הנאשם (צפת) ומקום ביצוע העבירה לכאורה (חוף אכזיב) מוליכים למסקנה אודות קיום ההתדיינות בבית שאן דווקא.

המרחק בין בתי המשפט בכל המחוז כולו אינו כזה העשוי להוליך לכלל מסקנה, כי זכותו של נאשם (או מתדיין בכלל) להליך הוגן תיפגע, כאשר מכל מקום לכל מקום במחוז ניתן להגיע בנסיעה שלא תעלה על כשעה אחת.

סיכומם של דברים, מן הטעמים שמניתי, אינני מקבל את הערעור, והוא נדחה.