כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת משרד הפנים בדבר מירב הזיקות

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהתאם להסכמת הצדדים נקבע כי עד למתן החלטת משרד הפנים בבקשה, תקבל המערערת רישיון שהייה זמני לפי סעיף 5(2) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, אשר יוארך מעת לעת במידת הצורך.
לא זו אף זו, הקביעה בדבר מירב זיקות למדינת המוצא נכתבה בעלמא, בלא פירוט, אף שצויין במסגרת ההנמקה כי למערערת אין בני מישפחה במדינת מוצאה וכל בני משפחתה מתגוררים בארה"ב. על כן, לא נהיר האמור בהחלטה כי מבחן מירב הזיקות מוביל למסקנה שמקומה של המערערת במדינת מוצאה.
משהגעתי למסקנה זו, אינני מוצאת מקום להדרש בפירוט ליתר טענות המערערת ובכללן הטענה בדבר הגורם החתום על החלטת הועדה.
...
אף כי בשולי הדברים אעיר, כי לאחר שהוגש התצהיר המשלים שוכנעתי כי נימוק זה כשלעצמו, לא היה בו די כדי להצדיק את קבלת הערעור.
הערעור מתקבל, אפוא, במובן זה שעניינה של המערערת יידון בשנית בוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים על מנת שזו תבחן מחדש את עניינה של המערערת בהתחשב במכלול השיקולים המפורטים לעיל.
המשיב ישלם למערערת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בפסק הדין שניתן על ידי כב' הדיינת שרה בן שאול ויס נדחה ערר המערערים על ההחלטה שלא לתת להם מעמד של תושב קבע בישראל, מכוח תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974 (להלן: תקנות הכניסה לישראל).
באשר למערערים מסר המשיב לבית המשפט העליון את ההודעה הבאה: "בסופם של דברים נציין עוד, כי אם מישפחת עטון תעבור להתגורר גם היא בתחומי ירושלים, כלומר בשטח השיפוט של מדינת ישראל, ותפנה בבקשה מתאימה למשרד הפנים כפי שעשתה מישפחת חמאדה, הרי שברי כי בקשה זו תבחן לגופה ותתקבל ביחס אליה החלטה בהתאם לכלל הנסיבות שיהיו רלוואנטיות באותו מועד" (סעיף 10, ההדגשה הוספה, א' ד').
סעיף 1 לחוק הוראת השעה מגדיר את המונח "תושב האיזור" כ: "מי שרשום במירשם האוכלוסין של האיזור, וכן מי שמתגורר באיזור אף שאינו רשום במירשם האוכלוסין של האיזור, ולמעט תושב ישראלי באיזור". המבחן לבחינת היותו של מבקש "מי שמתגורר באיזור אף שאינו רשום במירשם האוכלוסין" הוא מבחן מהותי – בהתאם למבחן מירב הזיקות – באשר לתושבותו בפועל של מבקש המעמד (ר' עע"מ 1621/08 מדינת ישראל – משרד הפנים נ' זיאד חטיב (30.1.2011) וכן בפיסקה 23 לפסק הדין בעיניינם של המערערים (עע"מ 1966/09)).
...
איני סבור כי ניתן להחיל על המערערים מעמד ביניים של מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב האזור, וכן לא שוכנעתי שהודעת המשיב לבית המשפט העליון בגדרו של הערעור בעניינם יצרה מצג אחר או כי היא מאפשרת שלא לראותם כתושבי האזור.
במועד שבו העתיקו המערערים את מגוריהם לתחום המוניציפלי של ירושלים הנסיבות היו שונות, נוכח חוק הוראת השעה ומשכך אין מנוס מלפעול על פיו בעניינם.
סיכום הערעור נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ערעור על החלטת בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (כב' הדיינת שרה בן שאול ויס), מיום 27.7.17, בגדריו נדחה ערר שהגישה המערערת על החלטת המשיבים שלא להעניק לה מעמד בישראל מטעמים הומנטריים.
בנימוקי ההחלטה נכתב כי מירב זיקותיה של המערערת מובילות לאוקראינה, זאת בהנתן העובדה שלא נולדו לה ילדים משותפים מהקשר עם המנוח, ובהנתן העובדה שיש למערערת נכס באוקראינה, מישפחה באוקראינה והיא אף מקבלת פנסיה מאוקראינה.
דברים אלו יפים ביתר שאת לענייננו כיוון שהמערערת מבקשת לקבל מעמד מטעמים הומנטריים, ובעניינן של בקשות כאלה נתון לשר שיקול דעת רחב במיוחד (בג"ץ 10609/07 זועבי נ' משרד הפנים [פורסם בנבו] (17.5.11); עת"מ 60878-05-12 סנטוס נ' משרד הפנים [פורסם בנבו] (6.9.12)).
...
בהקשר זה, אפנה לסיכום ראיון שנערך עם המערערת ביום 5.5.2011, שם נרשם כי המראיין התרשם שהמערערת מדברת עברית "די טובה". ועוד נוסיף, כי המערערת הייתה מיוצגת ע"י עורך דין בתקופה שבה נערכו שני הראיונות האחרונים, אך למרות זאת לאחר הראיונות לא פנה בא כוחה בקובלנה על כך שהראיונות נערכו בשפה העברית.
ובאשר לטענה לפיה בקשתה של המערערת הועברה לוועדה מבלי שהתקבלה קודם לכן החלטה של ראש הדסק - גם בעניין זה לא נגרם שום עוול למערערת, שכן ראש הדסק לא היה מוסמך לתת מעמד למערערת מבלי להעביר את עניינה לדיון לפני הוועדה הבינמשרדית, ובסופו של דבר עניינה של המערערת אכן הועבר לוועדה.
אשר על כן, הערעור נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 6254/20 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. אליונה אבחסירה 2. יצחק אבחסירה נ ג ד המשיבה: רשות האוכלוסין – משרד הפנים, מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 13.7.2020 בעמ"ן 65669-02-20 שניתן על-ידי כבוד הנשיא ר' שפירא בשם המבקשים: עו"ד קטרינה זובוב בשם המשיבה: עו"ד מיה דיין ][]החלטה
מבלי לפרט יצוין כי בהמשך לכך החלה מסכת התדיינויות הנוגעות להתרת נישואיהם של המבקשים (אשר הותרו בסופו של דבר ביום 7.6.2015), וכן לבקשתה של המבקשת להסדרת מעמדה בישראל מכוח "הטיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי" (להלן: נוהל אלימות).
ביום 24.2.2019 דחה בית המשפט המחוזי (השופט א' אברבנאל) את העירעור, לאחר שקבע כי לא נפל פגם בשיקוליו של בית הדין לעררים ובמסקנתו העובדתית, לפיה מירב זיקותיה של המבקשת הן לארץ מוצאה.
...
כפי שהבהרתי בעבר, במישור העקרוני אני סבורה כי יש מקום לבחון בזהירות רבה בקשות לקבלת מעמד של נשים שעזבו את בן זוגן הישראלי תוך כדי הליך לקבלת מעמד, בשל אלימות שננקטה כלפיהן (ראו: בר"ם 7938/17 פלונית נ' רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, פסקאות 17-11 לחוות דעתו של השופט נ' הנדל ופסקה 4 לחוות דעתי (13.9.2018)).
הבקשה נדחית אפוא.
בהתחשב בתקופה הארוכה שבה התגוררה המבקשת בישראל יש מקום להורות כי תעזוב את גבולותיה לא יאוחר מתום 90 יום ממועד החלטתי זו. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 2179/21 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: אברהם קוטליצקי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד רועי פנחס ויסמן 2. ליאור די-נור בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 6573-10-20 מיום 2.3.2021 שניתנה על ידי כב' השופט יונה אטדגי בשם המבקש: בשם המשיב 1: בשם המשיב 2: עו"ד ט' בננסון; עו"ד א' ערוסי; עו"ד ש' תוסייה כהן; עו"ד י. לביא בן פורת עו"ד ר' דקל; עו"ד א' אנטמן עו"ד ו' לופו ][]החלטה
בית המשפט סבר כי המקרה שלפניו שונה מעניין גלמור, זאת בהיתחשב בסימנים המעידים כי שהותו של המבקש בקוסטה ריקה זמנית גם אם ממושכת, שכן יש לו בית בארץ שלכל הפחות מתגוררים בו רעייתו ובנו; ההסכם עליו בין היתר מבוססת התביעה נחתם בביתו של המבקש, בכתובת שבה הומצא כתב התביעה לרעייתו; ובהתאם לאישור משרד הפנים למבקש יש כתובת בתחום המדינה (אם כי מדובר בכתובת אחרת מזו שהומצא בה כתב התביעה).
אשר לטענה בדבר נאותות הפורום, נקבע כי בהיתחשב באזרחותם ותושבותם של הצדדים ומקום יצירת הקשר העיסקי – מירב הזיקות הרלוואנטיות של התביעה הן לישראל והיא הפורום הנאות לידון בה. בתוך כך נקבע כי העובדה שהפרויקטים בוצעו או מבוצעים במדינה אחרת או הצורך בהגעת עדים מחוץ למדינה, אינם שוללים את המסקנה בדבר נאותות הפורום, וגם ציפיות הצדדים והאנטרס הצבורי מצדיקים את ניהול ההליך בישראל.
...
עוד נטען כי מתן רשות ערעור מוצדק בשל כך שבית משפט קמא לא נימק כדבעי את החלטתו והתעלם מראיות מהותיות ורלוונטיות לתוצאת ההליך, כגון תצהירי המבקש ורעייתו לפיהם המבקש העתיק את מקום מושבו לקוסטה ריקה ומרכז חייו נמצא שם. המשיב טען מנגד כי התקנות החדשות הן שחלות במקרה דנן לנוכח הוראות המעבר שבהן, וממילא יש לדחות את הבקשה הן לפי התקנות החדשות הן לפי התקנות הקודמות.
לאחר עיון בבקשה ובתגובות הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר, ולנוכח כל האמור, הבקשה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו