חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת משרד הפנים בדבר ביטול תושבות

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת משרד הפנים, הוא המשיב, הדבר נעשה בשל העתקת מרכז חייו של המערער (ושל הוריו), לחברון.
אשר לתחימת ההיתדיינות, ציין בית הדין כי המערער לא הגיש כל בקשה לביטול ההחלטה בדבר פקיעת תושבותו.
לעיצומם של דברים, נדחה הערר שהגישו המערערים על יסוד קביעתו של בית הדין, לאחר עיון בחומר החסוי שהוצג לו, כי קיים מידע רב שנאסף אודות המערער, אשר נאסף משך זמן רב, ומאשש את שנטען בגלוי.
...
התוצאה היא, כי אין בטענה האמורה כדי לסייע למערער.
נוכח כל האמור, לא מצאתי עילה להתערב בפסק דינו של בית הדין.
משכך, הערעור נדחה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפני עתירה כנגד החלטת הממונה לרשוי כלי ירייה במשרד הפנים (להלן "הממונה") מיום 5.9.17 ומיום 3.10.17 לפינה דחה את ערר העותר וקבע כי לא יחודש רישיון העותר לאחזקת אקדח (להלן "הרישיון") עקב "אי עמידה בתבחין מזכה". העותר מבקש להורות לממונה ליתן טעם מודע לא יחודש הרישיון.
העותר, יליד שנת 1963, תושב מייסר שבמשולש.
ביום 5.7.17 נשלח לעותר מכתב על ידי אגף כלי יריה במשרד הפנים, בדבר ביטול רישיונות שני כלי הנשק.
העותר הגיש ערר על החלטת פקיד הרשוי .
המבקש טען, אמנם, כי הנוהל איננו מהוה "דין מחייב", אך בשלב זה של הדיון, כאשר המחלוקת העיקרית בין המערער למשיב מתמצה בשאלה מהי הדרך הנכונה ליישם את ההנחיות – "הרי הלכה למעשה ההתייחסות של הצדדים אל ההנחיות היא כאל דין מחייב, ובית המשפט יבחן את הקף התפרסותן כדי להכריע בין הניצים. בעשותו כן דומה מלאכתו של בית המשפט לזו שעליה הוא אמון בפרשנות דבר חקיקה" (ברוך ברכה משפט מנהלי כרך שני 253 (1996) (להלן: ברכה)).
...
ב"כ העותר היפנה בטיעוניו לפסיקה, שם לטענתו נעשתה אבחנה בין חידוש רישיון למתן רישיון חדש וטען כי לאור האמור שם יש להעתר לעתירה.
המשיבים טענו בתגובתם כי יש לדחות את העתירה מפאת שיהוי בהגשתה, לאחר שהחלטת הממונה ניתנה ביום 5.9.17 והעתירה הוגשה רק ביום 14.12.17, דהיינו בחלוף 100 ימים וגם ממועד המכתב הנוסף חלפו למעלה מ- 70 יום, וכי העותרת לא הביא כל נימוק לשינוי זה. המשיבים טענו כי העותר לא גילה בעתירתו פרטים מהותיים ונמנע מלצרף את כל ההתכתבויות בינו לבין המשיבים עובר להגשת הערר.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ונוכח ההלכה , כאמור לעיל, אני סבורה כי יש לקבל העתירה באופן חלקי ולהחזיר את הדיון בעניינו של העותר לדיון חדש של המשיבים.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 8371/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. סאלח חמורי 2. המוקד להגנת הפרט נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים – משרד הפנים 2. שר המשפטים – משרד המשפטים 3. היועץ המשפטי לממשלה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 2.12.2021 בעת"ם 42672-11-21 שניתנה על-ידי כבוד השופט א' רון בשם המבקשים: עו"ד לאה צמל, עו"ד בנימין אחסתריבה בשם המשיבים: עו"ד רן רוזנברג, עו"ד מיכל ****י ][]החלטה
כמו כן המשיבים שבו על בקשתם להגיש לעיונו של בית המשפט את החומר החסוי המעיד על כך. עוד טענו המשיבים כי בעתירות בעיניין התיקון לא הוקפאו ההחלטות בדבר ביטול תושבות הקבע של העותרים, ומכאן שאין לעשות כן בעיניינו של המבקש.
...
לאחר עיון בבקשה, בתשובה לה ובחומר החסוי העדכני בעניינו של המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 2324/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. גאלב עאמר 2. יוסרא עאמר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 27.2.2023 בעמ"ן 32484-02-23 שניתן על-ידי כבוד השופט ר' וינוגרד בשם המבקשים: עו"ד אנואר פריג' ][]החלטה
המבקש 1 (להלן: המבקש) הוא תושב האיזור, ואילו המבקשת 2 היא אזרחית ישראלית.
בית המשפט המחוזי אף הוסיף כי נוכח טענות המבקש בהליך הפלילי, שעליהן ביסס כאמור בית משפט השלום את החלטתו בדבר ביטול ההרשעה, הוא מנוע ומושתק כעת מלהעלות טענה לפיה אי-ההרשעה מביאה לבטלות ההחלטה בדבר שלילת הרישיון.
על כן, היא אינה עומדת באמת המידה המצמצמת שחלה על בקשות רשות ערעור מן הסוג דנן, שראשיתן בבית הדין לעררים (ראו: בר"ם 5778/15 פלוני נ' מדרש הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 13 (27.8.2015); בר"ם 22/19 אלווין נ' רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים, פסקה 14 (3.1.2019)).
...
לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת פסק דינו דחה בית הדין ערר שהגישו המערערים על החלטת שרת הפנים דאז, מיום 2.6.22, בדבר ביטול מעמדו של המערער 1 (להלן- "המערער"), כפליט.
חרף ההמלצה האמורה לא בוטל מעמדו של המערער כפליט, והרישיון שלו כתושב אירעי הוארך מעת לעת במטרה, כך על פי החלטות המשיב, לבחון את אפשרות יציאתו של המערער עם בני משפחתו מישראל כיחידה משפחתית אחת, למשל למדינת המוצא של רעייתו.
ביטול מעמד של פליט איננו דבר של מה בכך: "... אמנת הפליטים מטילה מיגבלות על החלטה בדבר ביטול מעמד פליטות (CESSATION), ומדובר בהליך מורכב הדורש בחינה פרטנית של עניינם של כל אחד ואחד מחברי הקבוצה לפי רשימה סגורה של עילות המנויות באמנה..." (עע"מ 8908/11 אספו נ' משרד הפנים (17.7.12)).
...
במצב דברים זה סבורני, בניגוד לטענת המשיב, כי המערער לא נדרש, וספק אם היה יכול, להביא לבחינה משפטית את שאלת ביטול מעמדו כפליט.
כיוון שכך, אין בידי לקבל את טענת ב"כ המשיב לפיה ההחלטה בדבר ביטול מעמדו של המערער כפליט לחוד, וההחלטה בדבר הרחקתו או אי הרחקתו מישראל לחוד.
העולה מהמקובץ הוא שדין הערעור להתקבל, במובן זה שההחלטה בדבר ביטול מעמדו של המערער כפליט תבוטל ועניינו של המערער יוחזר למשיב לשם קבלת החלטה חדשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו