ערעור על החלטת משרד הביטחון שלא להכיר בזכות נכה

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים לפני כבוד השופטים: רפאל יעקובי, משה יועד הכהן, ענת זינגר ע"ו 37697-11-16 04 אפריל 2017 בעיניין: מנחם גולן ע"י ב"כ עו"ד שלמה רכבי המערער קצין התגמולים – משרד הביטחון ע"י ב"כ עו"ד עינב גיא-הרמן (פ"מ י-ם, אזרחי) המשיב פסק דין

במסגרת ההחלטה נשוא העירעור, נדחה עירעורו של המערער על החלטת המשיב, קצין התגמולים במשרד הבטחון, שלא להכיר בו כמי שזכאי לזכויות נכה.

...

במסגרת ההחלטה נשוא הערעור, נדחה ערעורו של המערער על החלטת המשיב, קצין התגמולים במשרד הביטחון, שלא להכיר בו כמי שזכאי לזכויות נכה.

עוד נקבע כי המצב הנפשי של המערער במהלך המלחמה אינו תואם מסקנה כי לקה כבר אז ב-PTSD, אלא דובר במתח זמני שחלף.

לטעמנו לא נפלה שגגה במסקנת הוועדה ולו בשים לב להיעדרו של תעוד רלוונטי ביחס לשנים רבות בין שנת 1973 לבין שנת 2010.

מקום בו קיים חסר בתעוד בדבר תלונות תומכות במשך עשרות שנים וההסבר שנותן לכך פרופ' קנובלר (העדר מודעות) אינו מתיישב עם דברי המערער עצמו (אשר כאמור לא רק מדווח על סיוטיים הקשורים ישירות לאירועים, אלא גם על טיפול שניתן בהמשך לכך), בדין העדיפה הוועדה את חוות הדעת הנגדית ואין מקום להתערב במסקנה זו. ועוד: עיון במסמכים הרפואיים (ראו מוצגים ו' ו-ז' לתיק מוצגי המשיב) אכן תומך בכך שאובחנה אישיות לא יציבה וכי המשבר שגרמו מאורעות המלחמה היה בגדר החמרה זמנית של סימנים שהופיעו גם לפני כן. סופם של דברים הוא כי הערעור נדחה.

ועדות העירעור שליד בית משפט השלום בירושלים ועדת העירעור מכוח חוק הנכים (תגמולים ושקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב] ע"נ 6274-08-19 תיק חצוני: בפני כב' השופטת הבכירה (בדימוס) יעל אחימן, אב"ד פרופ' רחמים בן יוסף, חב"ד עו"ד צבי אלימלך רוטנברג, חב"ד מערער פלוני המשיב קצין התגמולים – משרד הביטחון – אגף השקום למערער: עו"ד ארז יער למשיב: עו"ד איריס אגסי־מימון; עו"ד שרון דרורי פסק דין

כפועל יוצא מכך, גם הטנטון שעליו מתלונן המערער, שאפשר שהוא תוצאה של רעש, איננו מזכה בהכרה בזכות נכה.

כפועל יוצא מכך עולה גם השאלה, מהי נפקותו של הטנטון מבחינת ההכרה בנכותו של המערער, נוכח האמור בתקנות המבחנים, אשר אינן מכירות בנכות בשל טנטון שאינו נילווה לירידה בשמיעה.

ב"כ המערער משליך את יהבו על פרוטוקול הדיון מבית־המשפט המחוזי בחיפה ע"ו (מחוזי חי') 68685-07-20 פלוני נ' קצין התגמולים – משרד הביטחון – אגף השקום, שם נדון ערעור על החלטה של ועדת הערעורים בתיק ע"נ 36619-11-19 דלעיל, ובו הופיע גם ב"כ המערער.

...

אנו סבורים, כי אין בכוחו של פסק־ הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה, כדי לשנות את תוצאת ההליך בעניין שבפנינו.

סוף דבר הערעור נדחה.

בנסיבות העניין, ישלם המערער הוצאות המשיב בסך 7,000 ש"ח. ניתן היום, 28.12.20 בהעדר הצדדים.

בתי דין מנהליים בית משפט השלום בבאר שבעועדת ערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) התשי"ט 1959 [נוסח חדש] ע"נ 36448-01-22 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השקום תיק חצוני: לפני כבוד יו"ר הוועדה השופט בדימוס ברוך אזולאי חברת ועדה- ד"ר קלרה שניידרמן חבר ועדה- עו"ד מאיר סעדון המערער פלוני ע"י ב"כ עו"ד לימור לוגסי המשיב קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השקום ע"י ב"כ עו"ד ערן סירוטה פסק דין

ההליך מדובר בעירעור על החלטת קצין התגמולים מיום 21/12/21 בה נדחתה תביעת המערער להכרת זכות נכה מיום 05/07/21 בגין הפרעת סכיזופרניה בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושקום), התשי"ט- 1959, בנימוק כי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שרותו הצבאי ובין הפרעת הסכיזופרניה ממנה סובל המערער, וזאת בהסתמך על חוות דעתו של ד"ר פונרובסקי מיום 19/10/2021.

הסתמך על 116 מקורות שונים והוא סבור שלא מיתקיים קשר סיבתי בין התפתחות מחלת הסכיזופרניה לבין שרותו הצבאי, על כן המליץ שלא להכיר בתביעת המערער להכרת זכות נכה.

...

במקרה זה נראה לנו שמצב הדחק היה חמור במיוחד כמפורט בעובדות לאור עדות המערער ומכלול העדויות כמפורט לעיל, הן על פי הגרסה של מעשה סדום באונס שנראתה לנו מהימנה כאמור לעיל, והן על פי הגרסה של ההתעללות המינית בה הודה החייל שהתעלל במערער כאמור לעיל, לאור הבידוד החברתי והשיהוי במתן אישו ללינה בבית למערער ולאור סמיכות הזמנים בין הדחק וההפרעה הטראומתית בה אובחן המערער, שנמשכה לאורך השירות והתבררה בשלב מאוחר יותר לאחר שחרורו כהפרעה סכיזופרנית.

הקשר הסיבתי המשפטי ביחס לקשר הסיבתי המשפטי נראה לנו שמדובר במקרה מיוחד בו קיימת הדיקות ועצימות צבאית של הקשר לשירות בכך שמדובר בהתעללות מינית חמורה, דחק חברתי ושיהוי באישור לינה בבית באופן חריג בהיקפו שגרמו ללחץ המיוחד בו היה נתון המערער אשר גרם להתפרצות הסכיזופרניה בעת שהמערער היה לפני גיוסו תלמיד מצטיין וגם במהלך שירותו היה חייל מוערך מאוד בתפקודו הצבאי.

הכרעה לאור האמור, אנו מקבלים את הערעור וקובעים שהוכח הקשר הסיבתי ברמה מאוד מתקבלת על הדעת ויש להכיר בהפרעת הסכיזופרניה של המערער כנכות שנגרמה עקב השירות, ומחייבים את המשיב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

לאחר שזו שוחחה איתו, היא הודיעה לו שבקשתו להכרה כ" נכה " תיבחן מחדש. המערער נשלח ע"י הגב' פילשר לפסיכיאטר, ד"ר פונורובסקי, שלאחר בדיקתו החליט שיש להכיר בו כנכה, כמשמעו בחוק הנכים. לאחר מכן קבעה וועדה רפואית למערער נכות בשיעור 50 אחוזים לצמיתות. (סעיפים 15, 16 ). [1: הגב' פישלר הגישה תצהיר עדות- אליו נתייחס בהמשך. כרגע נציין שלעדותה היא קצינת תגמולים במשרד הבטחון , משנת 2013, המרכזת את נושא מחלות הנפש ביחידת ההכרה, ומאוקטובר 2021, תפקידה "ראש תחום פוסט טראומה ביחידת ההכרה של משרד הבטחון (סעיף 2 לתצהירה).

משיב המשיב, בכתב התשובה ובסיכומיו: המערער לא ערער על החלטת המשיב שדחתה את בקשתו הראשונה להכרה בזכותו כ"נכה"; ד"ר רוזניצקי , בחן גם את מאורעות העבר של המערער בהתאם למדיניות שהייתה נהוגה אצל המשיב טרם הרפורמה; לוא היה המערער מממש את זכותו לערער על ההחלטה הראשונה של המשיב – והיה מגיש ערעור לועדת ערעור בצרוף חוות דעת מומחה מטעמו- היו נבחנות טענותיו כנגד חוות דעת ד"ר רוזניצקי לגופן; בכל הנוגע למערער מעולם לא נפסלה חוות דעת ד"ר רוזינצקי או הוכרזה כשגויה.

לא לנו לקבוע האם שימושים אלה, שכנטען בסיכומיו הביאוהו עד שנימצא "זרוק" בכביש ללא הכרה, נבעו מהפגימה הנפשית או שהם לעצמם וכשלעצמם החמירו את מצבו הנפשי שנבע מ"בעיות" אחרות.

...

באין הוכחות כאלה בפנינו, אין מנוס אלא לקבוע שלא ניתן להחיל על המערער את סעיף 18(ו) לחוק הנכים, לפחות מאז נדחתה בקשתו הראשונה להכרה כנכה ועד כניסת הרפורמה לתוקף.

סוף דבר: עניינו של המערער הובא בפנינו בערעור זה, לאחר כניסתה לתוקף של הרפורמה.

מקויים אנו שכך יעשה ע"י הקת"ג. לכן דין הערעור להידחות והוא נדחה זה. למרות דחייתו של הערעור, לא נעשה צו להוצאות לחובת המערער.

ביום 5.2.23 קיבל המערער במייל מכתב מקצינת התגמולים אביב לוי בו נכתב כי היא דוחה את בקשתו להכרה בו כנכה צה"ל. לאחרונה (לא צויין מתי) נימסר למערער שמשרד הבטחון פתחו את תיקו מחדש.

במשך שנים, משרד הבטחון אינו מכיר במערער כנפגע מארוע ההיתאבדות של ו"ל ז"ל. לטענת המערער, מסקנתו של ד"ר רוזיצקי כי הוא אינו סובל מפוסט טראומה מנוגדת להיותו מאובחן כסובל מפוסט טראומה מהשרות ומטופל מזה עשר שנים במחלקה הפסיכיאטרית של משרד הבטחון בתל השומר – ע"י ד"ר יואב דומני, ד"ר פולאק מיכאל וד"ר בר זיו.

הועדה ציינה כי ניתן לכאורה לומר כי המערער בחר בזכויות בכך שפנה בשנת 2001 לביטוח לאומי, כמו כן ציינה הועדה, כי תביעתו הראשונה של המערער נדחתה ע"י המשיב ביום 27.1.04 בשל היתיישנות, על החלטה זו לא הוגש ערעור והיא הפכה להיות חלוטה.

...

דינו של ערעור זה להידחות בדומה לערעורים קודמים שהוגשו בעניינו.

דיון והכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות על צרופותיהם ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים שטענו בפניי בדיון היום, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

בנסיבות אלו, אין לי אלא לקבוע כי אין מקום להתערב בהחלטתו של המשיב האמורה בסעיף 1 לפסק דין זה. סוף דבר, הערעור נדחה.