ערעור על החלטת משרד הביטחון בדבר נכות בעמוד השדרה הצווארי

בית משפט השלום בחיפה ע"נ 45870-08-15 עבדללה נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום תיק חצוני: בפני יו"ר הוועדה כב' השופט אפרים צ'יזיק חבר הוועדה – דוד לוקוב חבר הוועדה – פרופ' ולטר מרקביץ מערער פארס עבדללה ע"י ב"כ עוה"ד סבוראי משיב קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום ע"י ב"כ עוה"ד בקרמן פסק דין

המערער נסמך בערעורו על חוו"ד ד"ר יוחנן חורב, מומחה לכירורגיה אורתופדית, אשר ערך למערער בדיקות קליניות והתייחס לבדיקות דימות שונות, והגיע למסקנה שונה, לפיה למערער קיימת נכות במישור גב תחתון, ע"ש צוארי, ברך ימין וקרסול ימין.

ד"ר קליגמן התרשם שלא קיימת נכות רפואית צמיתה בעמ"ש צוארי, עמ"ש מותני, ברך ימין וכתף ימין, אולם לגישתו, מקובלת עמדתו של ד"ר חורב לפיה בקרסול ימין ישנה נכות צמיתה בשיעור 5%.

סוף דבר דינו של העירעור להיתקבל חלקית, בכל הנוגע לנכות בקרסול ימין, על המשיב להביא המערער בפני וועדה רפואית בהקשר זה. בכל הנוגע ליתר רכיבי העירעור, הואיל והחלטת קצין התגמולים נתבססה על חוות דעת רפואית הקובעת כי אין נכות בצואר, גב תחתון, כתף ימין וברך ימין, ומומחה רפואי מטעם הועדה הדיע למסקנה כי אכן כך הם פני הדברים, הרי שחלקים אלו של ההחלטה ראויים לעמוד על כנם.

...

דיון והכרעה נקדים ונציין, כי כנקודת מוצא עקרונית, אנו סבורים כי גישת המשיב לשאלת קיומה של נכות כתנאי להכרה בזכות לפי חוק הנכים, הינה נכונה, הגיונית ומחויבת המציאות.

המערער מפנה (ס' 22-25 לסיכומי הטענות) לדברי המומחה, באשר אין ספק המערער נפגע בתאונה בה נחבל בע"ש צווארי, ולו הייתה נכות היה מייחס חלק מן הנכות לשירות הצבאי, לאור קיומם של שינויים ניווניים, אולם זאת מבלי לגרוע מהמסקנה שלמערער אין נכות מלבד הקרסול (עמ' 4 לפרוטוקול שורה 12), ולא ראינו בכך הצדקה להכיר בנכות שאינה קיימת כתנאי לבחינת זכות לפי חוק הנכים.

סוף דבר דינו של הערעור להתקבל חלקית, בכל הנוגע לנכות בקרסול ימין, על המשיב להביא המערער בפני וועדה רפואית בהקשר זה. בכל הנוגע ליתר רכיבי הערעור, הואיל והחלטת קצין התגמולים נתבססה על חוות דעת רפואית הקובעת כי אין נכות בצוואר, גב תחתון, כתף ימין וברך ימין, ומומחה רפואי מטעם הוועדה הדיע למסקנה כי אכן כך הם פני הדברים, הרי שחלקים אלו של ההחלטה ראויים לעמוד על כנם.

בבית המשפט העליון רע"א 4116/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: מדינת ישראל – משרד הבטחון – קצין התגמולים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופטת ע' ורבנר) מיום 22.05.2022 בע"ו 29618-12-21 בשם המבקשת: עו"ד מוניר עראידה בשם המשיב: עו"ד אילנה שילה ][]החלטה

ביום 17.1.2021 התקבלה במשרד הבטחון "בקשה להחמרת מצב בהתאם לתקנה 9 רגל ימין וגב בעקבות רגל שמאל", מטעם המבקשת, בגדרה טענה המבקשת כי הפציעה ברגל שמאל והשמוש בקביים גרמו לה נזק מוסב בעמוד השידרה המותני והצווארי, כמו גם ברגל ימין.

ערעור המבקשת לועדה הרפואית העליונה על החלטה זו נדחה אף הוא ביום 5.7.2021, תוך שנקבע כי לא נמצא ממצא פתולוגי ברגל ימין או בגבה של המבקשת; כי אין קשר רפואי בין תלונות המבקשת לבין הנכות המוכרת ממנה היא סובלת; וכי אין הוכחה בספרות או אסכולה רפואית שקובעת כי שינוי בתבנית ההליכה בשל הנכות המוכרת גורם לשינויים נווניים מהסוג המתואר.

לעניין טענותיה של המבקשת בדבר השמוש במונח "אין נכות" – למעט טיעון כללי, בקשת רשות העירעור אינה כוללת כל הפניה או היתייחסות לשימוש קונקריטי שנעשה במונח זה. יתר על כן, מעיון בפרוטוקולים ובהחלטות הועדות הרפואיות עולה כי לא נעשה שימוש במונח האמור, ומכאן שהדיון בשאלה זו מתייתר אף הוא.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

לגוף הדברים, לא שוכנעתי כי נפל פגם בנימוקי הוועדות בנסיבות דנן.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר היתכנסה בשתי ישיבות בתאריכים 28.7.21 ו- 20.10.21 (להלן: "הועדה") וקבעה, כי החל מיום 1.11.20 לא נותרה למערער נכות בגין תאונת העבודה (להלן: "ההחלטה").

העובדות הצריכות לערעור המערער, יליד 1954, עובד במשרד הבטחון.

" למקרא פרוטוקול ההחלטה עולה, כי הועדה שמעה את תלונות המערער ואת טיעוני בא כוחו, עיינה בתעוד הרפואי שהונח לפניה לרבות בבדיקת MRI עמוד שדרה צוארי מיום 23.3.21 ובחוות הדעת של ד"ר ולן ואף ביקשה לעיין בתיקו הרפואי המלא של המערער עובר לתאונה; כמו-כן, הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה ופרטה את ממצאיה ועל יסוד כל אלה הגיעה למסקנה, כי הניתוח בצואר בוצע עקב מילונופתיה בשל לחץ חוט השידרה, כאשר הממצאים הקליניים עם ביטוי סנסורי בלבד שמקורו בלחץ על חוט השידרה בצואר הם בגדר שינויים נווניים המהוים תהליך אודיופטי ולא חבלתי, אשר התפתח לאורך השנים ולא נגרם עקב תאונת העבודה המוכרת; הועדה הדגישה, כי באנמנזה המדויקת לגבי מנגנון החבלה אין תעוד קליני אשר יכול להתאים לפגיעה אקוטית בחוט השידרה ומשכך לדעת הועדה, לא נגרמה למערער נכות בצואר בגין הארוע התאונתי המוכר.

אמנם הועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 7.2.21 קבעה למערער נכות זמנית בגין הצואר והגב, אולם בעיניין מלחי אליו הפנה המשיב נקבע כדלקמן: "... במקרה הנוכחי, בנסיבות בהן הועדות מדרג ראשון לא בחנו באופן מעמיק מפורט ומנומק את שאלת קיומו או אי קיומו של קשר סיבתי כזה, אין לראות בהחלטתה של הועדה הראשונה ביחס לקשר סיבתי בין שתי התאונות-"קביעה כדין, סופית וחלוטה" בדבר קיומו או אי קיומו של קשר סיבתי בין שתי התאונות.

...

מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

כך גם אין בידי לקבל את טענת המערער, כי קביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון היא בגדר קביעה חלוטה.

לאור כל האמור לעיל, הגענו למסקנה כי אין פסול בהחלטת ועדת העררים לדון בשאלת קיומו של הקשר הסיבתי.

סוף דבר על יסוד האמור ובהעדר הצבעה על טעות משפטית בהחלטת הוועדה – הערעור נדחה.

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 19.8.21 (הועדה).

טענות המערער ראשית נטען שהוספת הספרות "79" לתאור המקרה בפרוטוקול הועדה, הוא מעשה לא ברור שמצדיק להתערב בהחלטת הועדה כשלעצמו; שנית נטען שהועדה לקתה בחוסר עקביות במסקנותיה – מחד היא כתבה שלא נמצא נזק נורולוגי אובייקטיבי שמעיד על בעיה שורשית בעמוד שדרה צוארי או מותני, ובכך הפחיתה ממשמעותה של הבדיקה הקלינית.

הסבר זה עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון בעיניין הנדרוגר (רע"א 3986-13 נעם הנדרוגר נ' משרד הביטחון - קצין התגמולים (30.10.13)) לפיו נכות רפואית נקבעת בהתאם לביטוי הקליני; בהיבט האורתופדי הבהירה הועדה שלא נותרה נכות; אין יסוד לטענות בדבר מגמתיות הועדה.

...

מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומרים בתיק, מצאתי כי דין הערעור להידחות.

המערער לא הצביע בטיעוניו על טעות משפטית שנפלה בהחלטת הוועדה ולא מצאנו בסיס למסקנותיו כי הוועדה פעלה בחוסר פתיחות ולא ביצעה בדיקה הוגנת.

סוף דבר הערעור נדחה.

בית משפט השלום בחיפה ע"נ 29844-01-21 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום תיק חצוני: 251071008 בפני ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959 יו"ר הועדה – כב' השופט אמיר סלאמה חבר הועדה – עו"ד באדי חמדאן חבר הועדה – ד"ר דני קירשנר מערער פלוני ע"י ב"כ עוה"ד מוניר עראידה משיב קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום ע"י ב"כ עוה"ד אסנת בן אברהם פסק דין

לפנינו ערעור על החלטת המשיב שהתקבלה מכוח חוק הנכים (תגמולים ושקום) (להלן – "חוק הנכים"), במסגרתה דחה המשיב את טענת המערער לקיום נכות בעמוד השידרה הצוארי הקשורה לשירותו.

סוף דבר על יסוד המפורט לעיל אנו מורים על קבלת העירעור, בכך שתוכר זכאות המערער מכוח חוק הנכים בגין נכות בעמוד השידרה הצוארי עקב השרות.

...

המשיב סבור כי יש להכריע בערעור שלפנינו על סמך קביעתו של ד"ר ברוסקין, לפיה הוא לא מצא מגבלה אובייקטיבית בתנועות הצוואר ומשכך לא מצא לקבוע נכות בגין כך, כאשר לשיטת המשיב אין משמעות להסתמכותו של ד"ר ברוסקין לצורך קביעת נכות על ריבוי כאבי בצוואר, אף ללא מגבלה או אין בידינו לקבל עמדה זו בנסיבות המקרה שבפנינו.

יש לקבוע אפוא שחוות דעתו של ד"ר ברוסקין מבססת לא רק עצם קיומה של נכות ביחס לעמוד השדרה הצווארי, אלא קיומו של קשר סיבתי בין נכות זו לבין התאונה שהתרחשה בשנת 2016 במהלך שירותו הצבאי.

סוף דבר על יסוד המפורט לעיל אנו מורים על קבלת הערעור, בכך שתוכר זכאות המערער מכוח חוק הנכים בגין נכות בעמוד השדרה הצווארי עקב השירות.

אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪, וכן להשיב לו את עלות הכנת חוות הדעת של המומחה מטעמו, ואת חלקו בשכר המומחה מטעם הוועדה, והכל כנגד הצגת אסמכתאות תשלום מתאימות למומחים הנ"ל. המזכירות תעביר לצדדים ותפעל לסגירת התיק.