ערעור על החלטת מועצת רואי החשבון להפסיק רישיון רואה חשבון

לאחר שניתנה למערער היזדמנות להגיב על אותה הרשעה, מסרה מועצת רואי חשבון למערער ביום 27.6.2019 הודעה על החלטה לפתוח כנגדו בהליך משמעתי.

באשר למקרה היחיד אשר הוא בעל חומרה דומה (עניינו של רו"ח גרשון נוימן שנידון ל-45 חודשי מאסר), אכן גם שם הושת עונש של הפסקת תוקף הרישיון לצמיתות.

...

מקובלת עלי טענת המשיבה, כי ניתן לעמוד גם מכוח החלטה מקוצרת זו, על הלך מחשבתה ועיקר העומד מאחורי החלטתה.

מקובלת עליי טענת ב"כ המערער כי הנמקה נאותה הייתה נדרשת באופן מפורט יותר לתקדימים אליהם הפנה ומציינת את השוני בין אותם מקרים לבין המקרה דנן.

בהמשך לכל האמור הערעור נדחה וההחלטה תיוותר על כנה.

סעיף 12 בחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955 קובע כך: "(א) המועצה תיחקור, בעצמה או על ידי מי שתמנה לכך מבין חבריה, כל מקרה שהובא לידיעתה ובו נאשם רואה חשבון בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המיקצוע, בין שנקבעה בחוק זה או בתקנות ובין אם לאו, או שנתחייב בדין על עבירה שיש בה קלון; ובילבד שתנתן היזדמנות לרואה החשבון הנאשם להשיב על האשמה ולהתגונן.

(ב) לאחר חקירה כאמור, רשאית המועצה, אם תראה לעשות כך למען הגנת הציבור או שמו הטוב של המיקצוע, להחליט על אחד מאלה: (1) התראה ברואה החשבון; (2) נזיפה ברואה החשבון; (3) הפסקת תוקף הרשיון לתקופה שתיקבע; (4) ביטול הרשיון.

זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 ימים.

...

גם באשר לדרישה בדבר הוכחה לפגיעה קונקרטית בשיקומו של הנאשם, סבורני כי עלה בידי הנאשם להוכיח כי הרשעתו תביא בסבירות גבוהה לפגיעה במקור פרנסתו ובשיקומו.

לפיכך, ולאחר שנתתי דעתי לשיקולים השונים, סבורני כי באיזון הראוי בין מידת חומרת העבירה לבין הפגיעה בשיקומו של הנאשם ובהתחשב ביתר הנסיבות ובהמלצת שירות המבחן, הנזק הצפוי לנאשם אם יורשע אינו סביר ביחס לחומרת העבירה.

סוף דבר אשר על כן אני מורה כדלקמן: הרשעת הנשם מבוטלת וההליך מסתיים באי הרשעה, תוך קביעה שהנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו. צו של"צ בהיקף של 100 שעות בהתאם לתוכנית המפורטת בתסקיר שירות המבחן.

באותו מקרה הובא בפני בית המשפט ערעור על החלטת מועצת רואי החשבון (הפועלת על פי דין, במובחן מהמקרה שלפנינו, אולם עדיין סבורה אני כי ניתן ליישם את רוח הדברים) להפסיק את תוקפו של רישיון המערער, רואה חשבון, למשך חצי שנה.

...

קשה להלום מסקנה לפיה אין במשיבה תיעוד של החלטות התורנים והחלטות ההנהלה בענייני משמעת.

המקרה היחיד שדומה לעונש של המבקש אירע באותה אסיפה (מוריאנו) ואינו יכול ללמד על רמת הענישה שהייתה נהוגה באותה עת. משכך, ועל פי התמונה שנפרשה בפני בית המשפט, אין מנוס מהמסקנה שהעונש אשר הוטל על המבקש אינו סביר וחמור ממקרים אחרים; בנוסף ולחלופין, העובדה כי התנהלות המשיבה בענייני משמעת אינה מאפשרת לבחון את סבירות העונש, בשל אי ניהול רישומים (אם אכן כך הוא), מצדיקה היא כשלעצמה התערבות בהחלטה זו. לאחר ששקלתי את מכלול נתוני המקרה; מחד – את ההתבטאות הקשה והמבזה, הן את דוברה, הן את הגורם אליו היא כוונה והן את האכסניה כולה בה היא נאמרה; מאידך את העובדה כי מדובר בעבירת משמעת ראשונה; בהתנצלות המהירה, כולל ברשת החברתית; את הפגיעה המסוימת בפרנסה; את התנהלות המשיבה אשר אינה מאפשרת לערוך ביקורת על סבירות החלטותיה ופותחת פתח להטלת עונשים לא אחידים – בחרתי להתערב בעונש ולקצרו משלושה חודשים לתקופה שרוצתה בפועל.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

עוד נטען, כי אף התנאי השני שנקבע ב"הילכת כתב" מיתקיים בעיניינו של המערער, מקום בו בהתאם להוראת סעיף 12 לחוק רואי חשבון, התשט"ו – 1955, רשאית מועצת רואי החשבון לבטל ו/או להפסיק תוקף רישיון של רואה חשבון לתקופה שתיקבע ולהטיל עונשים אחרים נוספים בהתאם לשיקול דעתה וזאת, על סמך האשמת רואה החשבון בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המיקצוע.

כן ראו ע"פ (חי') 34307-12-10 סובוטניק נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (7.4.11) (להלן: "עניין סובוטניק"), שם בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על פסק דין בו הורשע המערער על פי הודאתו במעשה מגונה בפומבי והחליט להמנע מהרשעתו בדין, לאור אופי העבירה, גילו של המערער והיותו ללא עבר פלילי, וכך נקבע, בין היתר, בפסק הדין: "בע.פ. 9090/00 בועז שניידרמן נ' מדינת ישראל, פסק דין מיום 22/2/2001, (פורסם ב"נבו"), היה מדובר במערער שהוא ושותפו חברו לבצוע שוד בקיוסקים בעיר העתיקה בבאר שבע.

מהאמור עולה, כי באם תיוותר הרשעת המערער על כנה, הרי שככל שתימצא ועדת המשמעת של מועצת רואי החשבון, כי מפאת מהות העבירה בה הורשע, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בראיית חשבון, הרי שישנו חשש, בין היתר, כי רישיונו לעסוק במקצוע זה יותלה או יבוטל.

...

ככל שהרשעתו בפלילים תיוותר על כנה, על רקע האמור לעיל הרי שיהיה בכך כי להציב בפני מערער זה משוכה משמעותית בפני אפשרות שילובו בהליך מיון וגיוסו למשטרה אם יעמוד בהליך, כאמור.

בנסיבות אלו, סבורני, כי התגבש בעניינו של המערער 3 התנאי שנקבע ב"הלכת כתב" ולפיו, הותרת הרשעתו בדין על כנה, תביא לפגיעה של ממש בשיקומו של המערער 3 וכי הונח בפנינו מסד ראייתי קונקרטי בדבר פגיעה בעתידו המקצועי-תעסוקתי של המערער, ככל שהרשעה זו תיוותר על כנה.

בנסיבות אלה הרי שמתבקשת המסקנה, כי עסקינן במעידה בודדת וחד פעמית אשר אינה מאפיינת את המערער ואת אורחות חייו.