חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת ועדת עררים (ניידות) בדבר אי-הכרה בליקוי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (ניידות) מיום 30.11.20 אשר קבעה כי נכותו של המערער אינה עונה על סעיפי הליקוי שציין מרשימת הליקויים המזכים על פי הסכם הניידות.
רקע נידרש המערער, יליד 1959, סובל מליקויים חמורים בברכיו שבגינם הוכר לצרכי מ"ה כבעל נכות בשיעור 94% .
אוסיף אף מעבר לכך ואף שהדבר לא נטען, היות ומיגבלות הכיפוף והיישור הן מיצטברות, גם אין מקום לסבור כי היה מקום לבצע התאמה ביחס ליישור, נוכח הפער הגדול באחוזים ביחס לכיפוף.
...
הכרעה מקובלת עלי טענת המשיב כי לא היתה חובה על הוועדה לבחון את כלל סעיפי הליקוי ומידת התאמתם למצבו של המערער.
סוף דבר- ועם כל הצער, אין מנוס מדחיית הערעור.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת ועדת עררים לניידות מיום 28.1.19 אשר קבעה כי הליקוי ממנו סובלת המערערת אינו נכלל ברשימת הליקויים במסגרת ההסכם בדבר גמלת ניידות שנחתם ביום 1.6.77 בין ממשלת ישראל לבין המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הסכם הניידות") (להלן: "הועדה" או "הועדה לעררים").
בפרק החלטת הועדה, קבעה הועדה הרפואית המחוזית כי המיגבלה ממנה סובלת המערערת נכללת במסגרת סעיף א(6) לרשימת הליקויים שבהסכם הניידות; בהתאם הכירה הועדה מדרג ראשון למערערת במוגבלות בניידות בשיעור 50% (להלן: "הועדה המחוזית").
...
טענת המערערת שלפיה הוועדה טעתה עת לא התייחסה למסמכים הרפואיים מיום 24.12.18 ומיום 4.9.18 (נספחים ב' ו-ג' לנימוקי הערעור) וכי מסמכים אלה תומכים בהחלטת הוועדה המחוזית בדבר יישום סעיף א(6) להסכם הניידות, דינה להידחות.
בנסיבות העניין, על רקע האמור, ומשהוועדה לא הופנתה לשני המסמכים האמורים במועד התכנסותה, הרי שאין בעובדה כי היא לא התייחסה אליהם באופן ספציפי משום טעות משפטית בהחלטתה.
בנסיבות העניין, הרי שהרחבת רשימת הזכאים בהתאם להסכם הניידות והכללת ליקויים נוספים כמזכים, יכול שתעשה בדרך של תיקון ההסכם עצמו על ידי המחוקק ואין בסמכותו של בית הדין לכלול בהסכם ליקויים אשר לא נקבעו בו. לאור האמור לעיל, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע ותמצית טענות הצדדים – המערערת, ילידת 1989, נפגעה ביום 21.2.2018 בתאונת דרכים, שהוכרה כתאונת עבודה.
לפי המשיב יש לדחות את טענות המערערת בדבר אי קבלת התעוד מפרופ' בוסקילה שכן הוא חורג מהמסגרת הדיונית שהתוותה בפסק הדין המחזיר.
דיון והכרעה – סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, מסמיך את בית הדין לידון בעירעור על החלטה של הועדה הרפואית לעררים בשאלות משפטיות בלבד, ועל-פי הפסיקה נידרש בית הדין לבחון אם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או היתעלמה מהוראה המחייבת אותה [עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד, 213].
לאחר פסק דין נקבעו 10% בתחום הראומטולוגי כאשר צוין כי זה חופף לליקויים האורטופדיים והפסיכיאטרים.
פרופ' טישלר בחוות דעתו מתאר: "מתניידת בכבדות ללא שימוש באמצעי עזר.
סוף דבר – משלא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הועדה, העירעור נדחה.
...
" לאחר חוות דעת זו התכנסה הוועדה ללא נוכחות המערערת ובהסכמתה וקיבלה את חוות דעתה של ד"ר עמית-וזינה כך שהערר נדחה.
בשולי הדברים אוסיף, כי אין בידי לקבל את טענת המערערת כי יש ללמוד לעניינינו מפסק הדין בב"ל (אזורי ת"א) 57543-03-19 פלוני - המוסד לביטוח לאומי (29.09.2019).
סוף דבר – משלא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הועבר להכרעתי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים לעניין מוגבלות בניידות מיום 22.12.2021 (להלן: "הוועדה") אשר דחתה את הערר והותירה את קביעת הדרג הראשון על כנו.
הרקע להליך המערער יליד 1961, סובל ממספר ליקויים, ביניהם הוכר כסובל מאלפנטיאזיס כבר בשנת 2012, אי ספיקת וורידים, לימפאדמה ועוד.
הועדה אינה מחוייבת לנמק את קביעותיה ביחס לקביעות הדרג הראשון, שכן בהתאם לפסיקה וועדות לעררים מגיעות למסקנות שונות מהועדות המחוזיות כדבר שבשיגרה (בר"ע 46769-03-14 המוסד לביטוח לאומי – חגי מדעי (9.4.2014).
הלכה פסוקה היא, כי הועדה הרפואית, והיא בלבד, מוסמכת לקבוע אחוז מוגבלות בהתאם לרשימת הליקויים בהסכם הניידות, ואין בית הדין לעבודה מיתערב בשקול דעתה בנידון זה (עב"ל 10045/95 אברהם הרמן - המוסד לביטוח לאומי, 29.7.2003 להלן: עניין הרמן).
...
לאחר עיון בכלל כתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו לתיק, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות.
ראשית אבהיר כי שעה שהדרג הראשון הוא שהפחית מאחוזי הנכות בניידות שנקבעו למערער ולא הוועדה לעררים, דין טענות המערער באשר לחובת הוועדה לעררים להזהיר את המערער, להידחות, שכן כאמור לא היא זו שפעלה כאמור.
בהיעדר סעיף אחר בהסכם הניידות הכולל את הגדרת האלפנטיאזיס שניתן להתאימו למערער, לא היה על הוועדה לדון בעצם האבחנה שהמערער סובל ממחלה זו. לסיכום נוכח האמור, לא מצאתי כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, המצדיק התערבות והחזרת ההליך לדיון נוסף בפניה ולפיכך הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כללי: לפניי ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים (ניידות) שהיתכנסה בתאריך 11.10.21 (להלן - הועדה) ובמסגרתה נדחה הערר.
כמו כן המערערת הוכרה לצורך שירותים מיוחדים בשיעור של 50%.
ועדה רפואית לעררים קבעה בעיניינה כי "מאחר וקונברסיה הנה מחלה פסיכיאטרית ואינה נכללת ברשימת הליקויים הועדה נאלצת לקבוע שהממצאים אינם ניתנים ליישום עפ"י רשימת הליקויים הקיימת". על החלטה זו הוגש ערעור לביה"ד האיזורי לעבודה וניתן פסק הדין המחזיר.
במקרה שלפניי הועדה היתכנסה ביום 11.10.21 ורשמה את דברי ב"כ המערערת כדלקמן: "הועדה היתכנסה בהתאם לפס"ד מיום 3.2.21 על מנת שתיבחן את נכות המערערת ללא קשר למקור השיתוק. עו"ד – לא נידרש מקור לשיתוק, להפוך את ההחלטה ולקבוע זכאות לניידות". הוועדה ערכה למערערת בדיקה שממצאיה נרשמו כדלקמן: "נכנסת לחדר בכסא גלגלים. מדווח שמשתמש בכסא גלגלים.
...
כללי: לפניי ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים (ניידות) שהתכנסה בתאריך 11.10.21 (להלן - הוועדה) ובמסגרתה נדחה הערר.
בנסיבות אלו אני סבור, כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.
לאחר שעיינתי במסמכים השונים בתיק ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי, כי במקרה זה עולה חשש של ממש שהוועדה תהא 'נעולה' על החלטתה הקודמת, דבר המצדיק להשיב את עניינה של המערערת לדיון בפני הרכב אחר.
בנסיבות אלו אני סבור, כי קיים חשש של ממש שהוועדה בהרכבה הנוכחי 'נעולה' בדעתה ועל כן אין מקום להשבת עניינה של המערערת פעם נוספת לוועדה בהרכבה הנוכחי.
אשר על כן הערעור מתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו