ערעור על החלטת ועדת ערר מחוזית לתכנון ובנייה

בפני ערעור על החלטת וועדת הערר המחוזית לתיכנון ובניה – פיצויים והיטלי השבחה (מחוז מרכז) (להלן: ועדת הערר) מיום 29.09.2021, אשר דחתה שלושה עררים שהוגשו בעקבות דחיית תביעות לפיצויים מכח סעיף 197 לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק), על ידי הועדות המקומיות "רמלה", "חבל מודיעין" ו"גזר" בעקבות אישורה של תת"ל/45/א (ערר רמ/9011/1120, ערר חמ/9004/1120 וערר גז/9002/1120 ולהלן: העררים, התכנית הפוגעת, ו-הוועדות המקומיות).

...

דין הערעור להידחות.

סיכום הערעור נדחה.

המערערים ישלמו למשיבים את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 80,000 ₪ (30,000 ₪ למשיבות 1-3 ו- 30,000 ₪ למשיבה 4).

ערעור על החלטת ועדת הערר המחוזית לתיכנון ובנייה (מחוז מרכז) בעיניין פיצויים והיטל השבחה, מיום 3.7.2019 בערר מס' 183/16 ("ההחלטה").

...

עקירתה מן הספר של הוראת הפטור סבורני כי בדין מצאה ועדת הערר שקבלת עמדתה של המערערת מאיינת את זכותם של המשיבים, ואת זכויותיהם של רבים אחרים שמבקשים לבנות במקרקעין משותפים, ליהנות מהוראת הפטור.

הטענה שהוראת הפטור אינה חלה על שותפים במקרקעין, או על קבוצת רכישה ראויה אף היא להידחות אמנם פסק הדין ב-דנ"א דיבון הותיר פתח לדיון בטענה כי דין קבוצת רכישה צריך להיות שונה מדינו של יחיד, אלא שאין במקרה דנן תשתית מספקת לאבחן את שנקבע בפרשת דיבון, כגון שלא הוכח כי קיים "מארגן" לקבוצה (ר' הגדרת "קבוצת רכישה" בס' 1 לחוק המיסוי), וכגון שעדיין, וחרף הערות בתי המשפט, בוחר המחוקק שלא לצמצם את תחולת הוראת הפטור (ר' בעניין קבוצת רכישה: דנ"א דיבון פס' 31-22).

אולם, המערערת לא טענה בעניין זה, ובהעדר טיעון וטיעון בתשובה איני נדרש להכריע בסוגיה זו.  לסיכום עולה מן המקובץ כי דין הערעור להידחות והוא נדחה.

]השופט ד' מינץ: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטת ה' עובדיה) מיום 4.4.2022 בעת"מ 73000-10-21, בו נדחתה עתירת המערערת על החלטת ועדת הערר לתיכנון ולבניה מחוז תל אביב (להלן: ועדת הערר או הועדה) מיום 22.7.2021.

...

בענייננו, לאחר שבחנה את בקשת ההיתר שהגישה המערערת, מצאה ועדת הערר, שיש לה כאמור מעמד היררכי גבוה יותר מהוועדה המקומית, כי לא היה מקום להיעתר לה. ביסודה של החלטה זו עמדו שיקולים תכנוניים ומקצועיים מובהקים הנוגעים להסדרי החניה שהוצעו על ידי המערערת, ובכלל זה לפער בינם לבין מקומות החניה המשמשים כיום את דיירי הבניין ולהשלכותיהם על חזות הבניין והרחוב; לחריגתו של התכנון המוצע מעקרונות התכנון הקבועים בתכנית ח/619; ולהשלכות המשמעותיות שיש לתכנית המוצעת על איכות המגורים בחלק מהדירות בבניין בעקבות השינויים בחלל הפנימי.

אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, כמפורט לעיל, סוגיית החניות הבלתי מוסדרות לא הייתה הסוגיה היחידה שעמדה ביסוד החלטתה של ועדת הערר.

סיכומו של דבר, אציע לחבריי כי נדחה את הערעור.

בפני ערעור על החלטת ועדת הערר המחוזית לתיכנון ובניה פיצויים והיטלי השבחה, מחוז מרכז, מיום 28.10.20 שדחתה את הערר שהוגש על ידי המערערים והותירה על כנה את השומה המכרעת שנערכה על ידי השמאית המכריעה הגב' גבע בלטר (להלן "ועדת הערר" "השמאית המכריעה" ו"השומה המכרעת" בהתאמה).

...

הפרשנות שנתנה על ידי השמאי ניקי פרימו בשומה מכרעת אותה ערך לגבי נכס אחר בה, בהתייחס לתכנית הראשונה, ובה אמר "אם המשיבה (הועדה המקומית – ז.ב.) משוכנעת שהוראות תכנית הר/600/8ג אינן מאפשרות לאשר תשריט חלוקה למגרשים, דעתי היא שלא רק שהן מאפשרות זאת אלא הן מחייבות זאת", עומדת בניגוד למכתבים וחוו"ד שהוצגו בפניו והוצגו גם בפני השמאי המכריע ברמן, ובהתייחס לתכנית הראשונה, בשומה מכרעת שערך, קבע (בשונה מהשמאי פרימו) כי "המשיבה אינה מאפשרת חלוקה למגרשים בדרך של תשריטי חלוקה אלא רק בהליך של אישור תכנית מפורטת. עדות ראשונה למדיניות זו של הוועדה המקומית נמצאת במכתב מראשית שנות ה- 90 של היועצים המשפטיים אז של הוועדה המקומית, עדות כתובה למדיניות אשר היתה נהוגה עוד שנים רבות קודם לכן וכן במסמך נוסף משנת 2003 .... לכל האמור לעיל, יש לדחות את טענת שמאית העוררת 2 לפיה נוהגת הועדה המקומית לאשר תשריטי חלוקה כדבר שבשגרה". עמדה זו אילצה את המערערים לקדם תכנית בה נרשם מפורשות כי מטרת התכנית היא "תוספת 4 יח"ד, מ- 2 יח"ד ל- 6 יח"ד". טענות המערערים בערעור תכנית היא בגדר חיקוק ופרשנותה מסורה לביהמ"ש. סעיף 16.1 לתקנון התכנית הראשונה קובע כי על מגרש מינימאלי של 500 מ"ר ניתן לבנות יח"ד 1.

כך גם אינה מקובלת עלי הסתמכות העותרים על הפרשנות שניתנה על ידי השמאי המכריע פרימו.

לאור האמור, הערעור נדחה.

המערערים ישלמו למשיבה את הוצאות המשפט לשכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

מבוא לפניי ערעור על החלטת ועדת הערר לתיכנון ובניה מחוז מרכז בתיק חמ/9001+9002+9003+9004/0422 (4 עררים שהדיון בהם אוחד), מיום 28.12.22 (להלן: "ועדת הערר" ו- "ההחלטה").

...

כפי שקבע בית המשפט בעניין גוטסמן, אף אני סבור כי כאשר השר פועל בהתאם לסמכותו ומשנה את השטח שבסמכות ועדה מקומית – הסמכויות שבחוק משתנות ממילא בעקבות כך, ואין בתוצאה זו משום חריגה של השר מסמכותו.

ודאות בעניין זה, תשרת בסופו של דבר הן את הוועדות המקומיות והן את האזרחים מגישי התביעות.

סוף דבר הערעור מתקבל.