זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים לפי חוק לפצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד – 1994 (להלן – החוק), מיום 16.1.20.
...
בהחלטת הוועדה נכתב כך – "במסמך שהתקבל מרפאה הימטולוגית בתל השומר עולה שמדובר במחלה מילופרובפארטיבית שאחד מגורמי הסיכון לתחילתה היא הקרנות, ממכתב של ד"ר קנלר אברהם, לא מפורטת דרגת וחומרת המחלה, אי לכך הוועדה למדה את המסמכים שהוצגו בפני כל הוועדות ואז הגיעה למסקנה שמדובר בלוקמיה ומאפשרת הענקת אחוזי נכות".
על החלטת הוועדה מיום 21.1.19 הגיש המערער ערר, בין היתר, בנוגע לשיעור הנכות שנקבע לו בגין מחלתו.
לאחר בחינת טענות הצדדים ועיון בפרוטוקול הוועדה, כמו גם במכלול החומר שהוגש לבית הדין, הגעתי למסקנה כי אין מנוס מדחיית הערעור.
לסיום, ועל אף שעניין זה לא נטען על ידי המערער בערעורו אלא בתגובה שהגיש לכתב התשובה של הנתבעת, נציין כי על פי פרוטוקול הוועדה מיום 6.6.19 (עמ' 3) בטרם דנה הוועדה בעניינו היא הפנתה את תשומת ליבו של המערער לכך שהיא רשאית לבטל את אחוזי הנכות וכי הדבר עלול ליצור לו חוב למוסד לביטוח הלאומי והמערער אף חתום בצדה של אזהרה זו.
לאור כל האמור, ועם כל הצער וההבנה למצבו של המערער, הערעור נדחה.