ערעור על החלטת ועדת ערר לענייני קורונה בדחיית מענק סיוע

המערערת, חברת מאגמה ישראל פרוייקטים בע"מ (להלן – המערערת), הגישה ערעור על החלטתה של ועדת הערר לעינייני קורונה – הישתתפות בהוצאות קבועות של עסקים (להלן – ועדת הערר) מיום 3.10.21.

ועדת הערר דחתה את הערר שהוגש על ידי המערערת על החלטת המשיבה, רשות המיסים (להלן – המשיבה) בהשגה שהוגשה לה בגין דחיית בקשה למענק סיוע בעד הישתתפות בהוצאות קבועות (להלן – המענק) לפי לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק או החוק לסיוע כלכלי), לחודשים מאי-יוני2020.

...

בהינתן העובדה כי המשיבה עיכבה מתן החלטות בהשגות עד להכרעת ועדת הערר (וכעת גם עד להכרעתו של בית משפט זה) סבורני כי גם עניין זה מחזק את תחושת חוסר הסבירות של החלטת ועדת הערר, שהרי אין זה סביר כי לגבי כל תקופת זכאות יתבצע חישוב אחר למערערת.

סוף דבר: הערעור מתקבל, מכל הטעמים והנימוקים שפורטו לעיל.

בהתאם לכך, אני קובעת כי אין כל הצדקה לסטייה מהנוסחה הקבועה בחוק לסיוע כלכלי בעניינה של המערערת.

המערער, מר בוריס פודולסקי (להלן – המערער) הגיש ערעור על החלטתה של ועדת הערר לעינייני קורונה – הישתתפות בהוצאות קבועות של עסקים (להלן – ועדת הערר) מיום 13.9.21 (נספח א' למוצגי המערערת) ועדת הערר דחתה את הערר שהוגש על ידי המערער על החלטות המשיבה, רשות המיסים (להלן – המשיבה) בהשגות שהוגשו לה, בגין דחיית בקשות למענק סיוע בעד הישתתפות בהוצאות קבועות (להלן – המענק) לפי לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק או החוק לסיוע כלכלי), לחודשים מרץ-אפריל 2020, מאי-יוני 2020, יולי-אוגוסט 2020, ספטמבר-אוקטובר 2020, נובמבר-דצמבר 2020, ינואר-פברואר 2021, מרץ-אפריל-2021 וכן מאי-יוני 2021.

...

למעשה, ככל שהיה מוגש ערר על כך שלא ניתנה החלטה בהשגה במועד – אזי אמור ערר שכזה להתקבל על הסף על ידי ועדת הערר, ועל כן התוצאה היא זהה.

לפיכך, כאשר המערער עמד חסר אונים במשך תקופה כה ארוכה בה לא יכול היה למצות את זכויותיו, לא יכול היה להגיש עררים בשל אי קבלת החלטה בהשגותיו, וכשאין בפי המשיבה כל הסבר מניח את הדעת להתנהלותה זו – אין מנוס מהמסקנה כי יש לקבל את השגת המערער בשל האיחור במתן ההחלטה.

סוף דבר: לאור כל האמור – דין הערעור להתקבל על כל חלקיו.

העירעור דנן הוגש על ידי המערערת בשל החלטת ועדת הערר לעינייני קורונה – הישתתפות בהוצאות קבועות של עסקים (להלן – ועדת הערר) מיום 2.12.2021.

ועדת הערר דחתה את שני העררים שהוגשו על ידי המערערת על החלטות המשיבה, רשות המיסים (להלן –המשיבה) בהשגות שהוגשו לה בשל דחיית בקשות למענק סיוע בעד הישתתפות בהוצאות קבועות (להלן – המענק) לפי חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) התש"ף – 2020 (להלן – חוק הסיוע הכלכלי) לחודשים מאי-יוני 20202 ויולי-אוגוסט 2020 (להלן – תקופות הזכאות).

...

" (פס"ד מאגמה ישראל פסקה 83) כפי ששיקפתי בדיון בערעור דנן, סבורני כי קיימת תנודתיות רבה בשימוש המשיבה בטיעון בדבר תנודתיות מחזורי העסקאות של עוסקים.

סוף דבר: דין הערעור להתקבל על כל חלקיו, בשל כל הטעמים והנימוקים שפורטו לעיל.

אני קובעת כי אין הצדקה לסטיית המשיבה מנוסחת החישוב הקבועה בחוק הסיוע הכלכלי בעניינה של המערערת.

פתח דבר: המערערת, חברת רי.גו.מס נדל"ן בע"מ (להלן – המערערת) מערערת בפניי על החלטתה של ועדת הערר לעינייני קורונה – הישתתפות בהוצאות קבועות של עסקים (להלן – ועדת הערר) מיום 14.4.22 (נספח 13 לערעור).

ועדת הערר דחתה את העררים שהוגשו על-ידי המערערת על החלטות המשיבה, רשות המיסים (להלן – המשיבה), בהשגות שהוגשו לה על ידי המערערת, בגין דחיית בקשות למענק סיוע בעד הישתתפות בהוצאות קבועות (להלן – המענק), לפי חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק או החוק לסיוע כלכלי), לתקופות של מרץ-אפריל 2020 ומאי-יוני 2020.

...

אין בידי לקבל את טענת המשיבה.

סיכומו של דבר הוא, כי החלטת ועדת הערר להתבסס על אינדיקציות שונות – שחלקן העלתה היא ביוזמתה וחלקן העלתה המשיבה רק במהלך הדיון בערר ולא מצוי להן זכר בהחלטה בהשגה או בכתב התשובה לערר – היא בלתי סבירה ובלתי מבוססת.

סוף דבר: דין הערעור – להתקבל.

ערעור וערעור שכנגד על החלטת ועדת הערר לעינייני קורונה – הישתתפות בהוצאות קבועות לעסקים, אשר דחתה ארבעה עררים מתוך חמישה שהגישה המערערת על החלטות המשיבה בהשגות, וקיבלה ערר אחד.

על החלטות אלו הוגשו חמש השגות, אשר נדחו כולן מהנימוק כי: "החברה התבקשה בשלב ההשגה לשלוח מסמכים לצורך בדיקת הזכאות למענק, החברה סירבה לשלוח את המסמכים הנדרשים בטענה שהם נשלחו בעבר". העררים על חמש החלטות אלו בהשגות הוגשו חמישה עררים לועדת הערר לעינייני קורונה – הישתתפות בהוצאות קבועות לעסקים ("ועדת הערר").

סעיף 8 לחוק הסיוע קובע: "עוסק זכאי למענק בעד הישתתפות בהוצאות קבועות בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש, בסכום כאמור בסעיף 9 ובהתאם להוראות פרק זה (בפרק זה – מענק סיוע בעד הישתתפות בהוצאות קבועות), אם מתקיימים לגביו כל אלה: ... (3) הירידה במחזורי העיסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה מההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש". סעיף 20(א)(1) לחוק הסיוע קובע: "הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע למענק הניתן לפי פרק זה, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה; החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותנתן בכתב בתוך 120 ימים". בהחלטת הממשלה מס' 5105 מיום 24.4.2020, אשר קדמה לחוק הסיוע, נקבע גם כן תנאי לקבלת המענק הנו כי "ירידת מחזור העיסקאות בתקופת המענק נגרמה כתוצאה מההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף COVID-19". בבר"מ 7502/22 רשות המיסים נ' פודולסקי (22.1.2023), נידרש בית המשפט העליון לסוגיות העולות מחוק הסיוע, ובפרט לדרישת הקשר הסיבתי, נטלי ההוכחה, משמעות אי מתן החלטה בהשגה במועד, והקף הבקורת השיפוטית על החלטות וועדת הערר לעינייני קורונה.

...

אשר להוצאות אשר נפסקו לזכות המערערת, מובן כי לאור התוצאה לפיה מתקבל הערעור שכנגד, כך שגם הערר החמישי נדחה, דינן להתבטל.

סוף דבר המערערת אינה זכאית למענק בגין אף אחת מחמשת תקופות הזכאות הנטענות, שכן הירידה בהכנסותיה לא נבעה ממשבר הקורונה.

לפיכך נדחה ערעור המערערת, ומתקבל הערעור שכנגד.