ערעור על החלטת ועדת ערר בתביעת פיצוי בגין נזקי מלחמה

מבוא ערעור על החלטת ועדת ערר לעניין מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מילחמה ונזק עקיף) מחוז דרום (להלן- "הועדה") מיום 29.3.17 (מס' 1324), שבגדרה סולק על הסף ערר שהוגש על החלטת מנהל מס רכוש וקרן פיצויים (להלן- "המנהל"), בשל האיחור הרב בהגשת תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו למערערת בעקבות מבצע "צוק איתן", ובשל הגשת כפל תביעות.

...

לסיכום נקודה זו, לא מצאתי שנפל פגם בהחלטת הוועדה בנושא זה, שכן בהעדר אפשרות מפורשת בדין להגשת תביעות כפולות, האפשרות להגשת כפל תביעות אינה קיימת, ועל הניזוק לבחור מראש מהו המסלול המועדף עליו לבירור נזקיו ולקבלת פיצוי, ולהגיש תביעה אחת, בהתאם לבחירתו.

אשר על כן אני דוחה את הערעור.

המערערת תשלם למשיב את הוצאותיו בסכום של 20,000 ₪, בתוך 30 ימים.

מבוא ערעור על החלטת ועדת הערר לעניין מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מילחמה ונזק עקיף) מחוז דרום מיום 21.6.18 (ערר דרום 1359, תביעה מס' 643), שבגדרה הורתה וועדת הערר על סילוקן על הסף של שתי חוות דעת שצרף המערער לכתב ערר מתוקן שהגיש, ועל מחיקה בהתאמה מכתב הערר המתוקן של סעיפים אשר התייחסו לאותן חוות דעת.

מעבר לביטול החלטת וועדת הערר בשל הפגיעה בתקינות ההליך, היתייחס בית המשפט בנפרד ובמפורש גם לבקשה המקדמית שהגיש המערער לתיקון כתב הערר, וציין כי "לעניין דחיית בקשתו של המערער לתיקון כתב הערר- עיון בערר מיום 16.11.08, אשר הוגש על החלטת המשיב בתביעה השנייה לפיצויים בגין נזק עקיף שניגרם בתקופה 1.11.06-31.12.07, מלמד כי הנזק שעמד לדיון הנו הנזק העקיף בגין אובדן רווחים בתקופה הרלוואנטית בלבד כתוצאה מהמצב הבטחוני ביישובי עוטף עזה בתקופה זו. לאור האמור לא נמצאה כל מניעה לתקן את כתב הערר ככל שהוא מתייחס לתקופה החל מיום 1/1/08 ואילך". בסיום פסק הדין נקבע כדלקמן "לאור כל האמור, יש לקבל את העירעור במובן זה שיש לבטל את החלטת ועדת הערר מיום 8/10/10 לאפשר למערער לתקן את כתב הערר כאמור לעיל ולקיים דיון תקין תוך מיצוי זכויותיו הדיוניות". חידוש ההליך בועדת הערר נקפו השנים, ובשנת 2016, כחמש שנים לאחר מתן פסק הדין, הגיש המערער בקשה לביזיון בית המשפט נגד בעלי תפקידים שונים ברשות המסים, בטענה שחרף קביעותיו של פסק הדין טרם היתקיים דיון בפני וועדת הערר.

...

סיכום אשר על כן אני מורה על ביטול החלטת וועדת הערר השנייה.

למען הסר ספק אני מורה לוועדת הערר לקבל את כתב הערר המתוקן, כפי שהוגש, לרבות חוות הדעת החדשות, ולדון בטענות הצדדים לגבי כלל המחלוקות ביניהם לגופן, בתום ההליך.

המשיב ישלם למערער את הוצאותיו בגין ההליכים בתיק זה, לרבות שכר טרחת עו"ד, בסכום של 20,000 ₪, בתוך 30 ימים.

בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המבקשת על החלטתה של ועדת הערר לעינייני מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מילחמה ונזק עקיף) במחוז הדרום (להלן: ועדת הערר או הועדה) מיום 29.3.2017.

ביום 19.5.2015, בעוד הערר הראשון תלוי ועומד בפני ועדת הערר, הגישה המבקשת תביעה נוספת למנהל (להלן: התביעה השנייה), זו הפעם לפי המסלול האדום, בגין הנזקים המיוחסים לפרויקט חלוציות.

...

עוד טענה המבקשת כי הוראת השעה אינה שוללת הגשתה של תביעה במסלול האדום לצד תביעה במסלולים הירוקים, כאשר הניזוק רשאי לבחור בסופו של דבר פיצוי על-פי אחת מהחלופות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כשלעצמי אני סבורה שגישה זו מעוררת שאלות, בהתחשב בכך שחוק מס רכוש כולל הסדר ספציפי בכל הנוגע להגשת התביעות מכוחו (תוך מתן סמכות למנהל להורות על הארכת המועדים שנקבעו בסעיף 36א לחוק).

סוף דבר: הבקשה נדחית.

מבוא ערעור על החלטת ועדת ערר לעניין מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מילחמה ונזק עקיף) מחוז דרום (להלן- "הועדה") מיום 25.4.2021, בתיק ערר דרום מס' 498/15.

בגדרה של ההחלטה היתקבל באופן חלקי ערר שהוגש על החלטת המשיב (להלן- "המנהל") בתביעה לפיצויים בגין 'נזק עקיף', כהגדרתו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א- 1961 (להלן- "חוק מס רכוש").

...

כפועל יוצא, אף שהמערער דיווח למע"מ על שיווקם של האתרוגים לאחר חודשי יולי אוגוסט, לצורך חישוב הפיצוי, כלל אותן בתקופת הפיצוי בחודשים יולי ואוגוסט, ובכך הגדיל את המחזור בתקופת הבסיס; בשלב השלישי, נטרל המערער מהחישוב של תקופת הפיצוי חשבוניות שונות כגון: בגין גידולי אבטיחים, החזר הוצאות נטען וכו', ובסופו של דבר יצר 'מחזור בסיס' ו'מחזור פיצוי' המורכב מגידולי אתרוגים בלבד, לאחר נטרול כל ההכנסות האחרות ואשר מבוסס על סך האתרוגים ששווקו באותה עונה ללא קשר למועד הדיווח למע"מ; בשלב הרביעי, לאחר נטרול ויצירת מחזור חדש, ביקש המערער כי החישוב יעשה בהשוואת חודשי יולי עד אוקטובר 2013 לחודשים יולי עד אוקטובר 2014, ולא בהתאם לתקופת הבסיס ולפיצוי שבתקנות הוראת השעה, בטענה שגידול אתרוגים הוא גידול ייחודי שנקטף בחודשי יולי אוגוסט, אך משווק סמוך לחג הסוכות, קרי בספטמבר עד אוקטובר.

סיכום אשר על כן, מצאתי שלא נפל פגם בהחלטת הוועדה, ולפיכך אני דוחה את הערעור.

המערער ישלם למנהל את הוצאותיו, בסכום כולל של 20,000 ₪, בתוך 30 ימים.

ועדת הערר (להלן – הועדה) דחתה את ערר המערערת על החלטת הממונה על העיצומים הכספיים (להלן – הממונה) מיום 13.1.2022 בה קבעה הממונה כי אין מקום לידון בבקשת המערערת להפחתה וצמצום העיצום שהוטל עליה אולם אפשרה לה, לפנים משורת הדין להגיש מסמכים לצורך בחינת הפחתה על פי עילת ההפחתה הקבועה בתקנה 1א לתקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של העיצום הכספי), תשע"ב -2012 (להלן- תקנות ההפחתה)- היתחשבות במחזור עיסקאות.

אשר לפגיעה הכלכלית בשל המילחמה – המדינה נותנת מענה באמצעות רשות המיסים, המאפשרת להגיש תביעת פיצויים בגין נזק עדיף.

...

איני מקבל טענה זו שעה שהממונה לא ערערה על החלטת הוועדה.

לאור כל שפורט לעיל, הגעתי אפוא למסקנה כי בחינת בקשת המערערת להפחתת העיצום או צמצומו לא מוצתה כאמור, ועל כן יש להשיב את התיק בפני ועדת הערר שתבחן, תשקול ותחליט בשאלת צמצומו או הפחתת העיצום הכספי שהוטל על המערערת, לפי סמכותה, למסמכים והאסמכתאות המונחים בפניה.

סוף דבר התיק יוחזר לוועדה כדי שתבחן, תשקול ותחליט בשאלת צמצומו או הפחתת העיצום הכספי שהוטל על המערערת, על פי סמכותה, ועל פי המסמכים והאסמכתאות המונחים בפניה.