ערעור על החלטת ועדת ערר בדבר נזק מלחמה

מבוא ערעור על החלטת ועדת הערר לעניין מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מילחמה ונזק עקיף) מחוז דרום מיום 21.6.18 (ערר דרום 1359, תביעה מס' 643), שבגדרה הורתה וועדת הערר על סילוקן על הסף של שתי חוות דעת שצרף המערער לכתב ערר מתוקן שהגיש, ועל מחיקה בהתאמה מכתב הערר המתוקן של סעיפים אשר התייחסו לאותן חוות דעת.

בתגובתו לטענתו המקדמית של המשיב טען המערער כי זהו המועד הראשון שבו יש באפשרותו לשטוח את מלוא טענותיו בגין נזקיו, וכי נוכח קביעת בית המשפט המחוזי בפסק הדין, בדבר הפגמים שנפלו בהליך הקודם, ראוי היה לאפשר למערער לשטוח את כלל טענותיו בפני וועדת הערר.

...

סיכום אשר על כן אני מורה על ביטול החלטת וועדת הערר השנייה.

למען הסר ספק אני מורה לוועדת הערר לקבל את כתב הערר המתוקן, כפי שהוגש, לרבות חוות הדעת החדשות, ולדון בטענות הצדדים לגבי כלל המחלוקות ביניהם לגופן, בתום ההליך.

המשיב ישלם למערער את הוצאותיו בגין ההליכים בתיק זה, לרבות שכר טרחת עו"ד, בסכום של 20,000 ₪, בתוך 30 ימים.

מבוא ערעור על החלטת ועדת ערר לעניין מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מילחמה ונזק עקיף) מחוז דרום (להלן- "הועדה") מיום 29.3.17 (מס' 1324), שבגדרה סולק על הסף ערר שהוגש על החלטת מנהל מס רכוש וקרן פיצויים (להלן- "המנהל"), בשל האיחור הרב בהגשת תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו למערערת בעקבות מבצע "צוק איתן", ובשל הגשת כפל תביעות.

אשר לטענת המערערת בדבר נזק מתמשך, קבעה הועדה כי טענה זו אינה יכולה לעמוד, כיון שכבר בהודעתה מיום 1.12.14 טענה המערערת לנזק מתמשך, כך שהייתה מודעת לנזק, וכל שנותר לה היה לאמוד אותו.

...

לסיכום נקודה זו, לא מצאתי שנפל פגם בהחלטת הוועדה בנושא זה, שכן בהעדר אפשרות מפורשת בדין להגשת תביעות כפולות, האפשרות להגשת כפל תביעות אינה קיימת, ועל הניזוק לבחור מראש מהו המסלול המועדף עליו לבירור נזקיו ולקבלת פיצוי, ולהגיש תביעה אחת, בהתאם לבחירתו.

אשר על כן אני דוחה את הערעור.

המערערת תשלם למשיב את הוצאותיו בסכום של 20,000 ₪, בתוך 30 ימים.

מבוא ערעור על החלטת ועדת ערר לעניין מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מילחמה ונזק עקיף) מחוז דרום (להלן- "הועדה") מיום 25.4.2021, בתיק ערר דרום מס' 498/15.

הועדה התייחסה בהחלטתה גם לטענות שטען המנהל בפניה, שלפיהן מתאימות טענותיו של המערער ל'מסלול אדום', ולא ל'מסלול המחזורים'; שגידולים חקלאים שונים אינם בגדר ענפים שונים, כי אם הכנסות בענף אחד, ענף החקלאות, ועל כן אין מקום לניטרול ההכנסות שהיו למערער מגידול תפוחי אדמה; כי הבקשה לנטרל הכנסות שדווחו בתקופת הפצוי בגין עבודות שבוצעו קודם לכן, סותרת את החלטת הועדה הראשונה ואת מנגנון הפצוי לפי דיווחי מע"מ הקבוע בתקנות; כי הטענה בדבר הפגיעה באיכות האתרוגים וירידת ערכם, היא טענה מתאימה ל'מסלול אדום', המחייבת הכרעה בסוגיה שבמומחיות; כי החישוב שערך המערער הנו שגוי ומופרז.

...

כפועל יוצא, אף שהמערער דיווח למע"מ על שיווקם של האתרוגים לאחר חודשי יולי אוגוסט, לצורך חישוב הפיצוי, כלל אותן בתקופת הפיצוי בחודשים יולי ואוגוסט, ובכך הגדיל את המחזור בתקופת הבסיס; בשלב השלישי, נטרל המערער מהחישוב של תקופת הפיצוי חשבוניות שונות כגון: בגין גידולי אבטיחים, החזר הוצאות נטען וכו', ובסופו של דבר יצר 'מחזור בסיס' ו'מחזור פיצוי' המורכב מגידולי אתרוגים בלבד, לאחר נטרול כל ההכנסות האחרות ואשר מבוסס על סך האתרוגים ששווקו באותה עונה ללא קשר למועד הדיווח למע"מ; בשלב הרביעי, לאחר נטרול ויצירת מחזור חדש, ביקש המערער כי החישוב יעשה בהשוואת חודשי יולי עד אוקטובר 2013 לחודשים יולי עד אוקטובר 2014, ולא בהתאם לתקופת הבסיס ולפיצוי שבתקנות הוראת השעה, בטענה שגידול אתרוגים הוא גידול ייחודי שנקטף בחודשי יולי אוגוסט, אך משווק סמוך לחג הסוכות, קרי בספטמבר עד אוקטובר.

סיכום אשר על כן, מצאתי שלא נפל פגם בהחלטת הוועדה, ולפיכך אני דוחה את הערעור.

המערער ישלם למנהל את הוצאותיו, בסכום כולל של 20,000 ₪, בתוך 30 ימים.

מבוא ערעור על החלטת ועדת ערר לעניין מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מילחמה ונזק עקיף) מחוז דרום (להלן- "הועדה"), מיום 17.7.2022 (להלן- "ההחלטה"), אשר בגדרה קיבלה הועדה, באופן חלקי, ערר שהוגש על החלטת מנהל מס רכוש וקרן פיצויים (להלן- "המנהל").

הועדה ציינה כי "כלל הטיעונים הלעומתיים הללו התיימרו לחשוף בעיקר את חולשת הראיות של הצד שכנגד, אך מטבע הדברים ונוכח אופי הויכוח, לא הצביעו על ממצאים מוצקים שהועדה יכולה לסמוך עליהם כעוגן חד ערכי להחלטתה. החומר הרב שהונח לפנינו... מצביע על קיומן של השערות והערכות בדבר הקף הנזק שניגרם לעורר ובסופו של דבר... יהיה מקום לקבוע את התוצאה המיטבית וההוגנת על סמך אומדנות, כפי שהצדדים עצמם עשו, כל אחד לשיטתו". הועדה פירטה כי עיקר המחלוקת נסבה על ההפסד בשל אובדן השיווק, בשל היחס בין הניבה הפוטנציאלית המוערכת לבין היבול בפועל.

...

סיכום אשר על כן מצאתי שיש לקבל את הערעור.

כפועל יוצא אני מורה על ביטול החלטת הוועדה .

המשיב ישלם למערער את הוצאותיו, בסכום של 20,000 ₪, בתוך 30 ימים.

לפניי ערעור על החלטת ועדת ערר לעניין מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מילחמה ונזק עקיף) (להלן: "הועדה") מיום 13.9.2022 בגדרה הוחלט לקבל את הערר שהגיש המערער באופן חלקי, כך שגובה הפצוי על כלל הציוד שהיה בנגריה שהופעלה על ידו ונשרף – יעמוד על 26,100 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה.

סיכומו של דבר, הועדה החליטה לקבל את הערר באופן חלקי, כך שגובה הפצוי למערער על כלל הציוד שהיה בבית המלאכה ונשרף יעמוד על סך של 26,100 ש"ח. טענות הצדדים בתמצית לטענת המערער, חוות הדעת היחידה שעמדה לפני הועדה הייתה של השמאי מטעמו ולא היה מקום שלא לקבלה במלואה ולקבוע את נזקיו הישירים שנגרמו למערער בסך 195,939 ש"ח בהתאם לאותה חוות דעת.

...

לאור כל האמור קבעה הוועדה כי לא עלה בידי המערער להוכיח את תביעתו ברמת הוכחה של מאזן הסתברויות.

סיכומו של דבר, הוועדה החליטה לקבל את הערר באופן חלקי, כך שגובה הפיצוי למערער על כלל הציוד שהיה בבית המלאכה ונשרף יעמוד על סך של 26,100 ש"ח. טענות הצדדים בתמצית לטענת המערער, חוות הדעת היחידה שעמדה לפני הוועדה הייתה של השמאי מטעמו ולא היה מקום שלא לקבלה במלואה ולקבוע את נזקיו הישירים שנגרמו למערער בסך 195,939 ש"ח בהתאם לאותה חוות דעת.

עוד נקבע שהטענה שהוועדה טעתה משפטית בכך שלא קבעה כי הנטל הורם באמצעות העובדות אשר הובאו לפניה ולכן הערעור הוא בשאלה משפטית – דינה להידחות (ע"ש 5064/05 בלוקי שפילמן – קוטלר עדיקא בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה בזאת.