טענות המשיב הן כי לאור תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 (להלן – תקנות האגרות) ותקנה 4 לתקנות מס שבח (סדרי הדין בפני ועדות ערר) התשכ"ה – 1965 (להלן – תקנות סדרי הדין בוועדות ערר) ולאור ההלכה הפסוקה על כל עורר בכתב הערר המבקש לשנות את השומה שהוצאה לו ואת החלטת המשיב – לשלם אגרה נפרדת בגין השומה עליה הוא עורר, ואין משמעות לשאלה אם שומת כל עורר קשורה עניינית לשומות של העוררים האחרים בכתב הערר.
דברים אלו, שנאמרו ביחס לערעור על שומת מס הכנסה יפים במידה שווה גם ביחס לערר על שומת מס שבח מקרקעין.
ספק בעיני אם להשמטה זו משמעות, ומכל מקום ההנמקה שניתנה בעיניין אפרהימי לא התבססה על סייג זה בלבד, אלא על התפיסה העקרונית לפיה "כל שומה עומדת בפני עצמה". [ההדגשות אינן במקור]
בשולי החלטתו, בפסקה 10, צויינו הדברים הבאים כאימרת אגב:
"ודוק, קיימים מצבים בהם ניתן להגיש ערר מאוחד מכוח תקנה 21 לתקסד"א גם בהקשר של מס שבח מקרקעין , וזאת כאשר מדובר בשומות שונות שהוצאו בקשר לאותה עסקה, והמעוררות שאלות משפטיות או עובדתיות דומות. מצב דברים זה לא רק שמקיים את התנאים שבתקנה 21 לתקסד"א, אלא שהוא מקביל, בשינויים המחויבים, למצב בו ניתן להגיש ערעור מאוחד על שומות מס הכנסה שהוצאו לאותו נישום בגין שנות מס שונות לפי תקנה 4(ג) לתקנות מס הכנסה (שהרי בעוד ש'היחידה הגרעינית' לעניין מס הכנסה היא הנישום, 'היחידה הגרעינית' לעניין מס שבח מקרקעין היא העסקה). ואולם, במקרה בו עסקינן השומות לגביהן הוגש הערר המאוחד נוגעות לעיסקאות שונות, ועל כן חל הכלל לפיו ביחס לכל שומה יש להגיש ערר נפרד.
...
על כן, וכפי שיפורט להלן, עמדתנו היא כי דין טענות העוררים להידחות וכי יש מקום לקבל את עמדת המשיב בבקשתו – היינו: כי יש לחייב את כל אחד מן העוררים בתשלום אגרת בית משפט בגין כל שומה שהוצאה לו על ידי המשיב ואשר בגינה הוגש ערר בפני ועדת הערר דנן וככל שלא תשולמנה אגרות בית המשפט במועד שייקבע בהחלטה זו – יימחק הערר על הסף.
כפי שקבענו גם בעניין גרוסמן סכום אגרת בית המשפט בעררי מיסוי מקרקעין הינו סכום נמוך ביותר ועומד על 895 ₪, סכום אשר לכל הדעות כל אחד מן העוררים מסוגל לעמוד בתשלומו (ועל כל פנים לא נטען אחרת בתגובת העוררים) ולא מצאנו כל סיבה לאבחן בין העוררים לבין כל גורם אחר הפונה לוועדת הערר לקבלת סעד.
אשר על כן, אנו קובעים כי כל אחד מן העוררים בערר דנן (או כל זוג נשוי) חייב בתשלום אגרת בית משפט נפרדת בגין כל שומה.
על כן, אנו מורים כי העוררים ישלמו את יתרת 35 אגרות בית המשפט הנדרשות על פי החלטה זו עד לא יאוחר מיום 30.4.19, שאם לא כן יימחק הערר של כל העוררים למעט ערר הקיבוץ בגין שומת מס שבח אחת.
