מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת ועדת ערעורים על שומות מס הכנסה

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו על"ח 7361-03-18 24 נובמבר 2019 לפני: כב' השופטת מיכל נעים דיבנר המערער קרול דלנו הרשקוביץ ע"י ב"כ עו"ד עירן פיינשטיין המשיב מס הכנסה - פקיד שומה תל אביב ע"י ב"כ עו"ד מירה וולף פסק דין
על פי ההלכה הפסוקה, הסמכות לידון בערעורים על החלטות של ועדות לעררים לפי הפקודה נתונה לבתי הדין לעבודה (בג"ץ 7078/08 הסה נ' מדינת ישראל משרד האוצר אגף מס הכנסה, ניתן ביום 24.8.2008), ובהתאם להוראת סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, מוסמך בית הדין לידון בערעורים על החלטות אלה בשאלות משפטיות בלבד, ולבחון אם נפלו פגמים בקביעת הנכות, בשיקולים שעליהם הסתמכה הועדה, בהרכבה או באופן היתנהלותה (בג"צ 570/09 וינאפל נ' שר האוצר משרד האוצר, ניתן ביום 18.11.2009).
...
הסדר הטוב מחייב, במקרה מכגון זה העומד לדיון, שהוועדה הרפואית תנתח את חוות-הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על הנראה בעיניה כטעות בחוות-דעת, ותנמק שלילת מסקנה שבחוות-הדעת.
סוף דבר - הערעור מתקבל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע ניהל מספר הליכים כנגד הנתבע במסגרתם ערער על החלטות הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על כן , אין להביא בחשבון את משך הזמן בו ניהל התובע את ההליכים הנזכרים לעיל , במסגרתם עתר כנגד החלטת הועדה הרפואית וכנגד חישוב הגימלה.
מאחר שהפגיעה לא אירעה בשני החודשים של שנת מס מסוימת, תיחשב ההכנסה לפי שומה סופית של שנת 2005 ולא בשנה שקדמה לה. תקנה 11 חוסמת את התובע שהצהיר על הכנסה מסוימת (העומדת על 0 על פי שומת מס הכנסה לשנת 2005 ) מהעלאת טענה בדיעבד כי הכנסתו הייתה גבוהה יותר ועמדה על 101,00 ₪.
...
השאלות הניצבות לפתחינו במסגרת הליך זה הן האם בסיס השכר של התובע לצורך תשלום גמלה בגין פגיעה בעבודה נקבע כדין , והאם יש לדחות את התביעה מחמת שיהוי בהגשתה? רקע עובדתי התובע , מבוטח עצמאי, הוכר כנפגע עבודה לאחר אירוע תאונתי אשר ארע ביום 7.7.2005.
תמצית טענות הנתבע יש לדחות את התביעה מחמת שיהוי בהגשתה.
אשר לטענת התובע על פיה בהליך אחר נקבע על ידי כבוד השופטת איצקוביץ כי יש לחשב את בסיס השכר על פי הכנסות התובע בשנים שלאחר הפגיעה , לא מצאנו לקבל את טענת התובע.
בהעדר כל בסיס נורמטיבי לקבלת טענת התובע על פיה יש לחשב את בסיס השכר על פי הכנסותיו בשנים שלאחר הפגיעה, דין הטענה להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל , התוצאה היא כי בהעדר הצדקה לסטות מתקנה 11 שעה שהתובע נפגע בתאונת עבודה ולא מדובר בפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה או מחלת מקצוע, בדין עדכן הנתבע את הכנסות התובע בהתאם לשומה העדכנית ביותר למועד התאונה לפיכך, דין התביעה להידחות.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

טענות המשיב הן כי לאור תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 (להלן – תקנות האגרות) ותקנה 4 לתקנות מס שבח (סדרי הדין בפני ועדות ערר) התשכ"ה – 1965 (להלן – תקנות סדרי הדין בוועדות ערר) ולאור ההלכה הפסוקה על כל עורר בכתב הערר המבקש לשנות את השומה שהוצאה לו ואת החלטת המשיב – לשלם אגרה נפרדת בגין השומה עליה הוא עורר, ואין משמעות לשאלה אם שומת כל עורר קשורה עניינית לשומות של העוררים האחרים בכתב הערר.
דברים אלו, שנאמרו ביחס לערעור על שומת מס הכנסה יפים במידה שווה גם ביחס לערר על שומת מס שבח מקרקעין.
ספק בעיני אם להשמטה זו משמעות, ומכל מקום ההנמקה שניתנה בעיניין אפרהימי לא התבססה על סייג זה בלבד, אלא על התפיסה העקרונית לפיה "כל שומה עומדת בפני עצמה". [ההדגשות אינן במקור] בשולי החלטתו, בפסקה 10, צויינו הדברים הבאים כאימרת אגב: "ודוק, קיימים מצבים בהם ניתן להגיש ערר מאוחד מכוח תקנה 21 לתקסד"א גם בהקשר של מס שבח מקרקעין , וזאת כאשר מדובר בשומות שונות שהוצאו בקשר לאותה עסקה, והמעוררות שאלות משפטיות או עובדתיות דומות. מצב דברים זה לא רק שמקיים את התנאים שבתקנה 21 לתקסד"א, אלא שהוא מקביל, בשינויים המחויבים, למצב בו ניתן להגיש ערעור מאוחד על שומות מס הכנסה שהוצאו לאותו נישום בגין שנות מס שונות לפי תקנה 4(ג) לתקנות מס הכנסה (שהרי בעוד ש'היחידה הגרעינית' לעניין מס הכנסה היא הנישום, 'היחידה הגרעינית' לעניין מס שבח מקרקעין היא העסקה). ואולם, במקרה בו עסקינן השומות לגביהן הוגש הערר המאוחד נוגעות לעיסקאות שונות, ועל כן חל הכלל לפיו ביחס לכל שומה יש להגיש ערר נפרד.
...
על כן, וכפי שיפורט להלן, עמדתנו היא כי דין טענות העוררים להידחות וכי יש מקום לקבל את עמדת המשיב בבקשתו – היינו: כי יש לחייב את כל אחד מן העוררים בתשלום אגרת בית משפט בגין כל שומה שהוצאה לו על ידי המשיב ואשר בגינה הוגש ערר בפני ועדת הערר דנן וככל שלא תשולמנה אגרות בית המשפט במועד שייקבע בהחלטה זו – יימחק הערר על הסף.
כפי שקבענו גם בעניין גרוסמן סכום אגרת בית המשפט בעררי מיסוי מקרקעין הינו סכום נמוך ביותר ועומד על 895 ₪, סכום אשר לכל הדעות כל אחד מן העוררים מסוגל לעמוד בתשלומו (ועל כל פנים לא נטען אחרת בתגובת העוררים) ולא מצאנו כל סיבה לאבחן בין העוררים לבין כל גורם אחר הפונה לוועדת הערר לקבלת סעד.
אשר על כן, אנו קובעים כי כל אחד מן העוררים בערר דנן (או כל זוג נשוי) חייב בתשלום אגרת בית משפט נפרדת בגין כל שומה.
על כן, אנו מורים כי העוררים ישלמו את יתרת 35 אגרות בית המשפט הנדרשות על פי החלטה זו עד לא יאוחר מיום 30.4.19, שאם לא כן יימחק הערר של כל העוררים למעט ערר הקיבוץ בגין שומת מס שבח אחת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 8.11.2018 (להלן:"הועדה"), אשר לאחר היתייעצות עם ועדת הרשות, החליטה לאמץ את המלצת ועדת הרשות ולהותיר על כנה את ההחלטה שלא להפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – התקנות) בעיניינו של המערער.
ביום 11.2.2018 המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית, אליו צורפו, בין היתר, רכוז החשבון במס הכנסה, דוחות שהוגשו למס הכנסה לשנים 2015, 2016 וכן אישור רו"ח לשנת 2017.
בהתאם המערער המציא לועדת הרשות מכתב מב"כ (מיום 1.7.2018) אליו צורפו דווחי מע"מ, דוחות רווח והפסד ערוכים ע"י רו"ח לשנים 2015-2018 וכן תדפיסים ממחשב מס הכנסה של השומות לשנים 2014-2016.
...
על רקע האמור יובהר כי המחוקק לא קבע אילו תקופות מדויקות ישמשו בעת ביצוע ההשוואה (כמה חודשים/שנים לפני התאונה יושוו לאיזו תקופה של חודשים/שנים לאחר התאונה) והשאיר עניין זה לשיקול דעתה של הוועדה, שכן מטבע הדברים משך התקופה הרלוונטית להשוואה, לצורך בחינת שאלת הירידה בהכנסה תלויה בסוג העיסוק וכן במידת הפגיעה בתאונה, לעיתים ניתן להסתפק בהשוואת שכר חודש אחד (כאשר מדובר בעובד שכיר ששכרו לא משתנה מדי חודש בחודשו) ולעיתים נכון לבצע ממוצע הכנסות של מספר שנים (כאשר מדובר בעסק עצמאי שמסיבות שונות ההכנסות בו משתנות באופן קיצוני משנה לשנה).
בנסיבות העניין ובשים לב לכך שבדוחות שהוגשו למס הכנסה לפני 2018 לא היתה הבחנה בין הכנסה משכר טרחה לבין הכנסה אחרת (ובשים לב לכך שבחלק מהמקרים הסכומים שבדו"חות המס שהוצגו לפנינו אינם תואמים את הסכומים שבדוחות רווח והפסד), אנו סבורים כי הוועדה היתה רשאית לבקש לעיין בדוחות מע"מ, ואף היה מקום לבקש הבהרות מרו"ח בעניין ההבחנה בין הכנסות ממשלח יד להכנסות אחרות.
סוף דבר עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים לצורך בחינה מחדש של החלטתה באשר להפעלת תקנה 15, בהתאם לאמור להלן: ככל שלא עשתה כן עד כה, הועדה תתייחס ללקות של המערער ולהשלכותיה התפקודיות, ותקבע באם בשים לב לאופי הלקות ולמהותה, ובשים לב לעיסוקו של המערער, האם המערער מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו באופן מלא.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

זאת, שכן, ככלל, במסגרת הכרעה בבקשות להארכת מועד לנקיטת הליך בוחן בית המשפט, כדבר שבשיגרה, גם את סכוייו הלכאוריים של ההליך (ראו: בש"ם 6229/11 דון - יחיא נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה, חיפה, פיסקאות 12-10 (10.12.2008); בש"א 1829/18 אלקודסי נ' מקורות חברת מים בע"מ (5.3.2018); בש"א 795/20 שגיא נ' נגרי, פיסקה 4 (30.1.2020)).
בעניינינו, אופן ההשגה על החלטה הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, ובפרט על החלטה הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על שומת מס הכנסה, הוא ברור וידוע, כך שבדיקה פשוטה בדין הייתה מונעת את הטעות אשר ארעה (ראו: בש"א 8634/13 פלוני נ' פקיד שומה עפולה, פיסקה 2 (20.2.2014); והשוו: ע"א 2985/19 א.א. שי אחזקות וייעוץ בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (6.2.2020)).
...
האם קיים "טעם מיוחד", כנדרש מכוח תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד? אני סבורה כי התשובה לכך היא בשלילה.
התוצאה היא כי הבקשה למחיקת הערעור על הסף מתקבלת, ואני מורה על מחיקת הערעור שבכותרת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו