זהו ערעור על החלטת ועדת ערר (ניידות) אשר היתכנסה בשתי ישיבות בתאריכים 24.6.21 ו- 27.10.21 (להלן: "הועדה") וקבעה, כי מיגבלת המערער לא ניתנת ליישום לפי רשימת הליקויים הקבועים בתוספת הראשונה להסכם הניידות (להלן: "ההחלטה").
...
מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות בהיעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.
מעיון במסמך שצורף להשלמת הטיעון עולה, כי אחד מחברי הוועדה, ד"ר אורן ברזל-אורתופד, אכן בדק את המערער ביום 4.2.21 במסגרת ביקור המערער במרכז הרפואי שיבא, זאת "לצורך הערכה – בשאלה של קטיעה" (עמ' 2 לסיכום הביקור); עם זאת, אין המדובר ברופא שערך בעניינו של המערער חוות דעת בתשלום או המטפל במערער דרך קבע, כאשר אף המערער וד"ר אורן ברזל לא זיהו האחד את השני במעמד הדיון בוועדה והטענה בעניין ניגוד העניינים לא עלתה בהזדמנות הראשונה בפני הוועדה, אלא רק בדיעבד ולראשונה במסגרת הערעור דנן.
לכך אוסיף, כי ד"ר אורן ברזל הוא אורתופד, כאשר למקרא פרוטוקול הוועדה למדים, כי עסקינן בליקוי נוירולוגי ולמערער נערכה בדיקה נוירולוגית והוא כלל לא נבדק על ידי ד"ר ברזל – דבר הנלמד אף מטיעוני המערער עצמו (סע' 28 לערעור), לפיהם:
"... ההצדקה לקיומו של הרכב אחר נובעת גם מהעובדה כי, בדיעבד התברר כי הרופא האורתופד שישב בהרכב ולא עשה כל בדיקה בתחומו והותיר את "המלאכה" לראש ההרכב, בדק את המערער בעבר לפני מספר חודשים במסגרת בית החולים שיבא"
על יסוד כל האמור לעיל, לא מצאתי פגם בהרכב הוועדה המצדיק פסילתה.
בישיבתה המסכמת ולאחר הצפייה בסרטון – אשר לדעת הוועדה לא היה בו כדי לסייע לה – הגיעה הוועדה למסקנה, כי נוכח העדר הנזק במערכת העצבים המרכזית או ההיקפית – אין הסבר מבחינה נוירולוגית להעדר ההליכה והעמידה העצמאית של המערער; הוועדה הוסיפה, כי בבדיקתה עלה ששתי כפות הרגליים עם קרטוזיס המעיד על הליכה סימטרית ועל יסוד כל האמור – הערר נדחה.
סוף דבר
על יסוד האמור, ובהעדר טעות משפטית בהחלטת הוועדה – הערעור נדחה.
