ערעור על החלטת ועדת הערר של שירות התעסוקה

בפני בית הדין ערעור המערער על החלטת וועדת ערר שירות התעסוקה בעיניין סרוב להפנייה לעבודה כמלווה הסעות בחצי משרה מיום 04/01/2023.

...

המחלוקת האם נרשם לתובע סירוב כדין? הכרעת הדין המסמכים שהוצגו בפנינו מצביעים על כך כי שירות התעסוקה נעתר למערער ובדק את טענתו בדבר מגבלה רפואית.

ועדת הערר קבעה בעניין זה ובכלל: לא מצאנו כל פגם בעבודת הוועדה, בדיקתה, הניתוח למקרה ומסקנותיה.

סוף דבר לא מצאנו כל עילה להתערב בממצאי ועדת הערר ,מסקנותיה והחלטתה.

הערעור נדחה.

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי ירושלים (השופטת רחל בר"ג-הירשברג; על"ח 7848-03-18), אשר קיבל את ערעור המשיב על החלטתה של ועדת העררים שליד שירות התעסוקה וקבע כי הסרוב שנירשם למשיב בחודש מרץ 2017 – בטל.

בתוך כך הוא לא פעל כנדרש בנוהל הפנימי של שירות התעסוקה בנושא רישום סרוב (נוהל מספר 30.25.01) הקובע כי "על פקיד ההשמה לברר בזמן אמת עם המעסיק – טרם רישום הסרוב, את סיבת אי ההתאמה ולערוך רישום מידי מפורט ככל האפשר הכולל: שם המעסיק אתו שוחח, תאריך השיחה, הסיבה לאי התאמה, וכן, לציין את שמו בצורה ברורה" (סעיף 5.2.2 לנוהל).

...

מעבר לנדרש, מצאנו להעיר כי נהלי שירות התעסוקה לא הוגשו על ידי שירות התעסוקה לבית הדין האזורי או לבית דין זה, ועל כך יש להצר.

המשיב ביקש לסמוך על סעיף 5.2.2.1 לנוהל, כשלשאלת פרשנותו לא מצאנו מקום להיזקק במקרה זה נוכח הטענה העובדתית – שלצורך ליבונה הוחזר התיק לוועדת העררים - כי נציג המערערת ממילא נכח בראיון שערך המעסיק למשיב.

סוף דבר – החלטנו לקבל את הערעור בחלקו, באופן שהדיון יוחזר לוועדת העררים על מנת שתברר את טענת המערער לפיה הריאיון – אשר אין חולק שנערך בלשכת התעסוקה – היה בנוכחות נציג השירות תעסוקה, וכן ביחס לאמירת המשיב כי היה מעונין לקבל את העבודה.

לתמיכה בגירסתו, וכהכנה לועדת הערר על החלטת נציגת שירות התעסוקה, פנה המערער למנהל העסק כדי שירשום לו מכתב שיפרט את הנסיבות שהובילו לכך שהוא לא התחיל לעבוד בעסק.

זאת בדומה לפסיקה הנוגעת לסרוב עבודה מטעמי דת. דיון והכרעה סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה קובע כך: "הרואה עצמו נפגע על ידי פעולת לישכת שירות התעסוקה בקשר לשליחה לעבודה, לרבות פגיעה על ידי אי-קיום הוראות סעיף 42, רשאי לערור לפני ועדת ערר שנתמנתה על ידי מועצת לישכת שירות התעסוקה". ועדת העררים אם כן מוסמכת לידון מחדש בהחלטותיו של שירות התעסוקה.

...

כל שהמערער טען למעשה הוא שהמסמכים שהוא הציג לפני הוועדה היו צריכים להוביל אותה למסקנה שהוא לא סירב לקבל את העבודה – "ברור מדבריו של העורר ואף לא ניתן להסיק, כי העורר סירב לקבל את העבודה אצל המעסיק וכי יש לראות בהיותו צמחוני משוב סירוב" (סעיף 20 לערעור).

החלטת הוועדה בדין יסודה ואין עילה להתערב בה. סוף דבר הערעור נדחה.

השופט נ' סולברג: ככל שניתן להבין, העותר מלין על הוראות דין ונהלים שונים, הנוגעים לשירות התעסוקה, בכל הקשור לדורשי עבודה, ומציב בעתירתו שורה ארוכה של סעדים: שינוי ההגדרה "עבודה מתאימה", הקבועה בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980; מתן אפשרות בחירה והחלפה לגבי משרות המוצעות על-ידי שירות התעסוקה; ביטול ועדות כושר העבודה של שירות התעסוקה, והכרה, חלף זאת, בועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי; עריכת שינויים בהרכב ועדות הערר של שירות התעסוקה; ביטול הנוהל העוסק באופן הטיפול במסרבי עבודה; ביטול חובת ההישתתפות בתכנית 'מעגלי תעסוקה'; ביטול שתוף הפעולה המתקיים בין שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי; מתן אפשרות לרישום חופשי של הפניות לתעסוקה ופרטי מעסיקים; ביצוע שינויים בנוהל ההתייצבות בלישכת התעסוקה; וכן הקמת ועדת משקיפים עצמאית, שתיבחן את תלונות הציבור, ותאתר נהלים מפלים ובלתי-חוקתיים.

בהקשר זה עולה עוד, כי העותר הגיש ערר על ההחלטה האמורה, אך זה נדחה ביום 1.11.2021, תוך הבהרה כי "ניתן לערער על החלטת הועדה בפני ביה"ד האיזורי לעבודה תוך 60 יום מיום מתן ההחלטה בערר, או מיום שנמסרה לו ההחלטה, אם ניתנה שלא בפניו, ולפי המאוחר". בהקשר זה מציין העותר, כי "ערעור על החלטת וועדת ערר נמצא בטיפול של הסיוע המשפטי, תיק 83522/21, להגשת ערעור על החלטת ועדת ערר לבית דין לעבודה והוחלט שיש בסיס משפטי לכך". דין העתירה להדחות על הסף, מכמה וכמה טעמים.

...

בהקשר זה עולה עוד, כי העותר הגיש ערר על ההחלטה האמורה, אך זה נדחה ביום 1.11.2021, תוך הבהרה כי "ניתן לערער על החלטת הוועדה בפני ביה"ד האזורי לעבודה תוך 60 יום מיום מתן ההחלטה בערר, או מיום שנמסרה לו ההחלטה, אם ניתנה שלא בפניו, ולפי המאוחר". בהקשר זה מציין העותר, כי "ערעור על החלטת וועדת ערר נמצא בטיפול של הסיוע המשפטי, תיק 83522/21, להגשת ערעור על החלטת ועדת ערר לבית דין לעבודה והוחלט שיש בסיס משפטי לכך". דין העתירה להידחות על הסף, מכמה וכמה טעמים.

זאת בפרט, מקום שבו העותר עצמו טוען כי הסיוע המשפטי מעורב בדבר, וכלשונו: "הוחלט שיש בסיס משפטי לכך". מטעמים אלה כולם, העתירה נדחית בזאת על הסף.

לפני בית הדין ערר המערער על החלטת וועדת הערר שליד לישכת התעסוקה בלישכת ירושלים במחוז ירושלים מיום 10.1.22.

בעת טעות משפטית רשאי בית הדין להתערב בהחלטתה, שכן הועדה טענה ש"משקל הריאות נוטה לחובת המערער ולזכות שירות התעסוקה משקל ראיות בתעוד הרשומה המוסדית גובר על עדות המערער ומשום כך הועדה לא יכולה לאשר הרשמה ברצף התייצבותי בלישכה בגין השבוע שבין 25-31.8.19". אולם בפני הועדה לא עמדה רשומה מוסדית למועד זה ,אלא לתאריכים אחרים , לעומת זאת עמדה בפניה עדותו ותצהירו שלא נפסלו מהותית מבחינת אמינות.

...

המשיב טען כי נספח א' לתגובת המשיב מהווה רשומה מוסדית המצביעה על התייצבות בשלושה מועדים: 4.8.19, 4.8.19 ו 20.8.19 ולפיכך העדר רשומה ביחס ליום 25.8.19, מצביעה כי לא התייצב המערער במועד זה כדין ובדין נדחה הערר.

סוף דבר אין חולק גם לדעת הוועדה המערער היה נוכח פיזית בשירות התעסוקה ביום 25.8.19.

המסקנה העולה היא כי יש לאשר לו את תשלום חודש אוגוסט 2019 במלואו.

הערעור מתקבל.