ערעור על החלטת ועדת הערר לעיצומים כספיים בדיני עבודה

ערעור, על החלטת ועדת הערר לעיצומים כספיים מיום 19.9.21 (ערר 97/17), לפי סעיף 21 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן : החוק).

...

בסיכומי המערערת העלתה טענה חדשה בדבר הרחבת נוהל עיצום כספי אפס (סעיפים 25-29), ולפיו התבקש בית הדין להורות כי לאור חלוף הזמן בין הביקורת שנערכה לבין מועד הגשת הערר, מועד החלטת וועדת הערר והיום, הרי שגם אם נדחה הערר יש להעמיד את סכום העיצום על סכום אפס, כל זאת על פי נוהל סגירת תיקים תלויים ועומדים בפני ועדת ערר לעיצומים כספיים.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מקום להרחיב את הוראות נוהל סגירת תיקים על ענייננו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי הממונה הפעילה את שיקול דעתה על פי החוק, הנהלים והתקנות.

לפני ערעור על החלטת ועדת הערר לעיצומים כספיים שבמשרד הכלכלה והתעשייה (להלן: "ועדת הערר") בערר מספר 74/22, שניתנה ביום 30.11.22, ואשר קיבלה באופן חלקי את הערר שהוגש כנגד ממונה עיצומים כספיים מחוז חיפה והצפון – זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה (להלן: "המערערת") כאשר החליטה להפחית את העיצום הכספי שהוטל על חברת ע.ח.ע הסעות והובלות הצפון בע"מ (להלן: "המעסיקה") בגין הפרות של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב – 2011 (להלן: "החוק להגברת האכיפה"), תוך שהיא מחילה את מדיניות האכיפה של מנהל ההסדרה והאכיפה מיום 7.4.16 (להלן: "מדיניות האכיפה").

...

לפיכך, יש לקבל את הערעור ולבטל את החלטת ועדת הערר.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את כתבי הטענות ונימוקי הצדדים, לרבות במהלך הדיון בבית הדין, החלטתי לקבל את הערעור ולבטל את החלטת ועדת הערר במובן זה שהעיצום הכספי יעמוד על סך של 23,784.9 ₪.

סיכום לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל במובן זה שהחלטת ועדת הערר מבוטלת, והעיצום הכספי שיושת על המשיבה יעמוד על סך של 23,784.9 ₪.

ערעור על החלטת ועדת הערר לעיצומים כספיים מיום 28.9.22 (ערר 74/21), לפי סעיף 21 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן - החוק).

...

אני מקבל את טענת המשיבה לפיה אין משמעות לאורך ההפרה בקשר לאפשרות העומדת בפני המשיבים להמיר את העיצום הכספי בהתראה מנהלית, שכן לפי סעיף 1(ב) בנספח ב לנוהל בעניין מתן התראה מנהלית (נספח 11 לכתב הערעור) נקבעו חריגים לגביהם לא יחול הנוהל ובענייננו נקבע כי הנוהל לא יחול על חוק עבודת נשים, למעט במקרים בהם המעסיק לא ידע בעת פיטורים על מצב שבגינו אסור היה לפטר או לפגוע במשרה או בהכנסה, ומיד לאחר שנודע למעסיק על המצב שבגינו אסור היה לפגוע בשכר העובדת ביטל את הפיטורים או ביטל את הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה ופנה לבקש היתר.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע שהממונה הפעילה את שיקול דעתה על פי החוק, הנהלים והתקנות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

ערעור על החלטת ועדת הערר לעיצומים כספיים מיום 29.3.23 (ערר 18/22), לפי סעיף 21 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן – החוק).

...

אשר על כן הערר נדחה" טענות המערערת המערערת היא חברה העוסקת בביצוע עבודות עפר ומעסיקה כ-30 עובדים.

לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

סוף דבר   לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי הממונה הפעילה את שיקול דעתה על פי הדין והנתונים שעמדו בפניה.

למרות דחיית הערעור, החלטתי שלא לחייב את המערערת בהוצאות.

ועדת הערר (להלן – הועדה) דחתה את ערר המערערת על החלטת הממונה על העיצומים הכספיים (להלן – הממונה) מיום 13.1.2022 בה קבעה הממונה כי אין מקום לידון בבקשת המערערת להפחתה וצמצום העיצום שהוטל עליה אולם אפשרה לה, לפנים משורת הדין להגיש מסמכים לצורך בחינת הפחתה על פי עילת ההפחתה הקבועה בתקנה 1א לתקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של העיצום הכספי), תשע"ב -2012 (להלן- תקנות ההפחתה)- היתחשבות במחזור עיסקאות.

...

איני מקבל טענה זו שעה שהממונה לא ערערה על החלטת הוועדה.

לאור כל שפורט לעיל, הגעתי אפוא למסקנה כי בחינת בקשת המערערת להפחתת העיצום או צמצומו לא מוצתה כאמור, ועל כן יש להשיב את התיק בפני ועדת הערר שתבחן, תשקול ותחליט בשאלת צמצומו או הפחתת העיצום הכספי שהוטל על המערערת, לפי סמכותה, למסמכים והאסמכתאות המונחים בפניה.

סוף דבר התיק יוחזר לוועדה כדי שתבחן, תשקול ותחליט בשאלת צמצומו או הפחתת העיצום הכספי שהוטל על המערערת, על פי סמכותה, ועל פי המסמכים והאסמכתאות המונחים בפניה.