חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) בעניין תקנה 15

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא – לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 13.3.2023 (להלן: "הוועדה"), אשר קיבלה ערר המערער וקבעה לו נכות יציבה בשיעור 5% בתחולה מיום 4.11.2021.
ממילא, הוועדה מחויבת למימצאי בדיקתה הקלינית ומעיון בפרוטוקול עולה כי היא ערכה למערער בדיקה קלינית מפורטת ומקיפה וקביעתה מבוססת על מימצאי הבדיקה; - יש לדחות את הטיעון בכל הנוגע להפעלת תקנה 15, שכן הוועדה סברה כי הוא מסוגל לעבוד בעבודתו.
...
המשיב טען, כדלקמן – - לא נפלה כל טעות משפטית בפעולת הועדה והחלטתה מפורטת ומנומקת, וניתן בקלות להתחקות אחר הלך מחשבתה; - ההליך הנוכחי אינו עוסק בהחלטת פקיד התביעות ועל כן אין להתייחס לטיעוני המערער בבקשתו לתיקון כתב הערעור, ובכל הקשור להחלטת פקיד התביעות; - גם הטיעון בנוגע למועד התחולה דינו להידחות שעה שהמערער לא ערער בנושא זה ולא העלה כל טענה ביחס לכך בפני הועדה; - יש לדחות טענות המערער כנגד תיקון טעות קולמוס אשר ביצעה הועדה, שכן ברור כי הועדה התכוונה להעניק אך ורק 5%, כפי שמופיע במלל המצוין בסעיף מסקנות הועדה.
בית הדין הארצי הוסיף לעניין מועד הפגיעה את הדברים הבאים, כדלקמן (דגשים בציטוט – לא במקור): "מקובלת עלינו טענת המערער, כי את מועד כל פגיעה יש לקבוע על פי מכלול הנתונים, ובכלל זאת תלונותיו של המבוטח, תוצאות הבדיקות הקליניות, תוצאות בדיקות עזר (בענייננו – EMG, אולטראסאונד), ולא על יסוד תוצאות בדיקות עזר בלבד או נתון אחר בלבד. על כן, העובדה שמרפק טניס ביד ימין אובחן רק בבדיקת אולטראסאונד מיום 10.2.2015 אין בה כדי להביא בהכרח לקביעה כי מועד זה הוא מועד הפגיעה, אם על יסוד נתונים אחרים ניתן לקבוע כי תחילת הליקוי במועד מוקדם יותר. מועד האבחון בבדיקות עזר, כגון בדיקות הדמיה לסוגיהן, אינו בהכרח מועד תחילת הליקוי הרפואי, שכן ככלל בדיקות ופעולות אבחון נעשות לאחר שהמבוטח התלונן ונמצאו ממצאים ראשוניים שחייבו עריכת בדיקות. עוד יש לציין כי גם על פי הנתונים בהשלמת הטיעון של המוסד, המערער התלונן במועד סמוך על כאבים הן בכפות ידיו והן במרפקים, ועל פני הדברים, מתשובתו של ד"ר בשוראי לשאלת ההבהרה עולה כי כבר בבדיקה קלינית נמצא כי למערער אפיקונדיליטיס דו צדדי." במקרה שלפני, מדובר בפגיעה מסוג "שינויים ניווניים בכתף שמאל וקרע SST" שהוכרה על ידי המשיב כמחלת מקצוע.
מקובלת עלי טענת המשיב כי מדובר בתיקון טעות קולמוס שאיננו מהותי.
סוף דבר – דין הערעור להתקבל באופן חלקי.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן: הועדה), אשר היתכנסה ביום 15.5.23, לאחר פסק דין מחזיר שניתן ביום 8.12.22 בהליך ב"ל 36559-06-22.
" החלטה זו היא מושא העירעור שלפניי – בעיניין תקנה 15 בלבד.
טענות המערער כנגד החלטה הועדה שהפעילה את תקנה 15 בשליש ולא באופן מלא, מכוונות כנגד שיקול דעתה הרפואי של הועדה אשר לבית הדין אין סמכות להתערב בו. נוסף על האמור לעיל, לא מצאתי לקבל את טענת המערער לפיה הועדה לא התייחסה למכתב מאת המעסיק מיום 20.2.22 באופן המהוה פגם משפטי בהחלטתה.
...
לאחר שקילת טענות הצדדים ועיון במסמכי התיק, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות.
אשר על כן, לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית ביישום פסק הדין המחזיר ומשכך דין הערעור להידחות.
סוף דבר לאור האמור לעיל, לא שוכנעתי כי נפל פגם משפטי בהחלטת ועדת הערר על כן, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 21.5.2023 (להלן: "הוועדה"), אשר דחתה ערר המערער וקבעה לו 10% נכות יציבה מיום 1.2.2023.
טענות הצדדים – המערער טוען, כך: הוא התלונן בפני הוועדה על נעילות של הברך ותמך טענותיו במסמכים רפואיים שהוצגו בפניה; הוועדה שללה נעילות וציינה כי מדובר בטענות של המערער בלבד, מבלי שתועדה קליניקה של נעילה; החלטת הוועדה נסמכת על תעוד שנכתב על ידי רופא מישפחה, אך מבלי להתייחס למסמכים שנכתבו על ידי מומחים לכירורגיה אורתופדית; טענותיו נסמכות על הגדרת פריט ליקוי 48(ז)(II) ברשימת הליקויים, שמתייחס לנזק במנסקוס עם נעילות, ושמקנה 20% לאור "נזק במנסקוס עם LOCKING"; הוועדה הוסיפה להגדרת הסעיף מה שלא נאמר בו, וחייבה גילוי נעילות ב'זמן-אמת'; המבחן הקליני שבו השתמשה הוועדה ליישום הסעיף הוא נוקשה ושגוי; פעם אחר פעם הוא סובל מנעילות בברך, כפי שניתן לראות בחומר הרפואי; בעת שהנעילה מתרחשת הוא לא יכול ללכת לרופא, אלא הוא מבצע פעולה חוזרת ונשנית של שיחרור הברך, והתיעוד נעשה על ידי הרופא בדיעבד; אשר לתקנה 15, הוועדה לא התייחסה לטענותיו בהקשר זה, ודחיית העירעור אינה כוללת נימוק כלשהוא; ההסדר לגבי תקנה 15 מתייחס למישרה ספציפית, ולא למישרה תיאורטית; אין לבחון האם מדובר בכל עיסוק סביר המתאים לו, אלא בפגיעה באפשרות לחזור לתפקיד או למקצוע שבו הוא עבד עובר לתאונה.
...
דיון והכרעה – לאחר שעיינתי בפרוטוקול הועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל-פה, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.
תקנה 15 – דין הערעור להתקבל גם כאן.
סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל, באופן שעניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 21.5.2023, על מנת שזו תפעל כדלקמן: הועדה תשוב ותשקול בשנית עמדתה לעניין דרגת הנכות, ובין היתר תוך התייחסות למסמכים הרפואיים הבאים: אישור רופא משפחה מיום 28.2.2022; אישור ד"ר אייל גנסין מיום 22.6.2022 (המפנה למכתבים מיום 23.1.2022 ו-3.4.2022); אישור ד"ר נועם רשף מיום 8.11.2022.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 21.2.2023, אשר דחתה את ערר המערער להפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התקנות).
סוף דבר עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר תפעל בהתאם לקביעתה מיום 13.9.2022, ותפנה את עניינו של המערער לועדת רשות תוך מתן זכות טיעון למערער ו/או לב"כ. וועדת הרשות, תתייחס, בין היתר, לטענות המערער בנוגע לירידה בהכנסותיו עקב עלייה בכמות העובדים שהועסקו על ידו לאחר התאונה, וכן לעיסוקו כעצמאי תוך השוואה גם עובר לתאונה.
...
מנגד לטענת המשיב, יש לדחות את הערעור שכן המערער אינו מצביע על פגם משפטי בהחלטת הוועדה אשר מצדיק את התערבות בית הדין.
" לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, בפרוטוקולים של הוועדה ויתר המסמכים שבתיק בית הדין שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן.
סוף דבר עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר תפעל בהתאם לקביעתה מיום 13.9.2022, ותפנה את עניינו של המערער לוועדת רשות תוך מתן זכות טיעון למערער ו/או לב"כ. וועדת הרשות, תתייחס, בין היתר, לטענות המערער בנוגע לירידה בהכנסותיו עקב עלייה בכמות העובדים שהועסקו על ידו לאחר התאונה, וכן לעיסוקו כעצמאי תוך השוואה גם עובר לתאונה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא – לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) שהיתכנסה ביום 8.5.2023 וביום 25.6.2023, ודחתה ערר המערער, והותירה את הנכות שנקבעה לו בדרג הראשון בשיעור 9.75% על כנה (להלן: "הוועדה").
בישיבתה המסכמת מיום 25.6.2023 אימצה הוועדה את מסקנות היועץ פרופ' רוזנר ובכל הנוגע לתקנה 15 קבעה כי המערער מסוגל לעבודתו.
...
דיון והכרעה – לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, פרוטוקול הועדה וכלל החומר המונח לפני, ונתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
אני סבור כי החלטת היועץ בכל הנוגע לשלילת הקשר הסיבתי בין הכאבים או דלקת המפרקים לבין מחלת הקורונה איננה ברורה ואיננה מנומקת באופן שניתן להתחקות אחר הלך מחשבתו.
סוף דבר – דין הערעור להתקבל, כך: עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), בהרכבה מיום 25.6.2023, על מנת שזו תשוב ותבחן את שאלת הקשר הסיבתי בין מחלת הפיברומיאלגיה/דלקת המפרקים שבה חולה המערער, לבין מחלת הקורונה, תוך מתן דגש על מועד התפתחות המחלה לאחר שהמערער נדבק בקורונה ומאז אותו המועד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו