ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (ניידות) - החלפת הרכב או החזרת התיק

הועדה ביצעה למערער בדיקה אורתופדית במפרקי הבירכיים והקרסוליים, עיינה בבדיקת EMG מיום 20.10.2015 ופרטה את ממצאיה באופן הבא: "הועדה עיינה שנית ב-EMG 20.10.15 ורשמה לפניה שהבדיקה מציינת תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה אקסונלית קשה לעצב פרונאלי מימין פרוקסימלי לעצבוב של אנטריור טבאל ללא סימני דנרבציה פעילה. בנוסף נימצאו סימנים של פגיעה שורשיתL4-S1 מימין ללא סימני דנרבציה פעילה". לסיכום התחום האורתופדי קבעה הועדה כי "קרסול ימין קשיון בעמדה ניטראלית". בנוסף, הועדה ביצעה בדיקה נוירולוגית של שרירי המערער ולסיכום תחום זה קבעה כי "בבינסקי שלילי. בבית משתמש בנעלי בית כי קשה לו לדרוך בלי כסוי. כאב גב תחתון גם ספונטאני, גם בעת מישוש. מבחן רומברג תקין. משתמש בנעליים גבוהות. נבדק בנוכחות העורך דין". לסיום, סיכמה הועדה את דיוניה בזו הלשון: "בתשובה לפסק הדין של כב' הרשמת שגית דרוקר בית דין איזורי לעבודה חיפה מה-24.10.17. הועדה קראה בעיון את פסק הדין ומתייחסת לנתונים העולים בסעיף 5-ד-1 לפרוטוקול, וקראה שנית את התשובה של EMG מיום 22.10.15 אשר מציינת תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה אקסונלית קשה לעצב פרונאלי מימין פרוקסימלי לעצבוב של אנטריור טבאל ללא סימני דנרבציה פעילה. בנוסף נימצאו סימנים של פגיעה שורשית L4-S1 מימין ללא סימני דנרבציה פעילה. לאחר קריאת כל המסמכים על פני התיק ודיון בועדה החליטה שהחלטת ועדת ערר מה-25.10.16 רשמה בסעיף ד-1 את הכוח הגס של שריר הפרוניאלי המועצבב ע"י העצב הפרונאלי מימין ומשמאל. רשמה לפניה את העובדה שב-EMG אין פעילות של דנרבציה ובהתאם לתקנת הניידות ורשימת הליקויים מבחינה נוירולוגית ומבחינה אורטופדית לא ניתן ליישם את הממצאים מפני שהבדיקה הקלינית החוזרת בועדה אינה מאפשרת יישום החולשות ברשימת הליקויים" (ההדגשה הוספה – ק.כ).

] נוכח ההחלטה על הצורך בהחלפת הרכב הועדה, אין לקבל את בקשת המערער להורות לועדה לבצע את הוראות פסק הדין ולהסביר ממצאים קליניים שמצאה ועדה קודמת.

עניינו של המערער יוחזר לועדה רפואית לעררים (ניידות) בהרכב אחר, על מנת שתידון בערר המערער על החלטת הועדה מדרג ראשון.

...

הוועדה ביצעה למערער בדיקה אורתופדית במפרקי הברכיים והקרסוליים, עיינה בבדיקת EMG מיום 20.10.2015 ופירטה את ממצאיה באופן הבא: "הוועדה עיינה שנית ב-EMG 20.10.15 ורשמה לפניה שהבדיקה מציינת תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה אקסונלית קשה לעצב פרוניאלי מימין פרוקסימלי לעצבוב של אנטריור טיביאל ללא סימני דנרבציה פעילה. בנוסף נמצאו סימנים של פגיעה שורשיתL4-S1 מימין ללא סימני דנרבציה פעילה". לסיכום התחום האורתופדי קבעה הוועדה כי "קרסול ימין קשיון בעמדה ניטרלית". בנוסף, הוועדה ביצעה בדיקה נוירולוגית של שרירי המערער ולסיכום תחום זה קבעה כי "בבינסקי שלילי. בבית משתמש בנעלי בית כי קשה לו לדרוך בלי כיסוי. כאב גב תחתון גם ספונטני, גם בעת מישוש. מבחן רומברג תקין. משתמש בנעליים גבוהות. נבדק בנוכחות העורך דין". לסיום, סיכמה הוועדה את דיוניה בזו הלשון: "בתשובה לפסק הדין של כב' הרשמת שגית דרוקר בית דין אזורי לעבודה חיפה מה-24.10.17. הוועדה קראה בעיון את פסק הדין ומתייחסת לנתונים העולים בסעיף 5-ד-1 לפרוטוקול, וקראה שנית את התשובה של EMG מיום 22.10.15 אשר מציינת תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה אקסונלית קשה לעצב פרוניאלי מימין פרוקסימלי לעצבוב של אנטריור טיביאל ללא סימני דנרבציה פעילה. בנוסף נמצאו סימנים של פגיעה שורשית L4-S1 מימין ללא סימני דנרבציה פעילה. לאחר קריאת כל המסמכים על פני התיק ודיון בוועדה החליטה שהחלטת ועדת ערר מה-25.10.16 רשמה בסעיף ד-1 את הכוח הגס של שריר הפרונאלי המועצבב ע"י העצב הפרוניאלי מימין ומשמאל. רשמה לפניה את העובדה שב-EMG אין פעילות של דנרבציה ובהתאם לתקנת הניידות ורשימת הליקויים מבחינה נוירולוגית ומבחינה אורטופדית לא ניתן ליישם את הממצאים מפני שהבדיקה הקלינית החוזרת בוועדה אינה מאפשרת יישום החולשות ברשימת הליקויים" (ההדגשה הוספה – ק.כ).

הכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להתקבל, כמפורט להלן.

סוף דבר הערעור מתקבל.

לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים בניידות מיום 7.10.2018 (להלן- "הועדה") אשר קבעה כי המערערת אינה זקוקה לכסא גלגלים.

המערערת הגישה ערר על החלטה ותחת סעיף "תלונות ותולדות המחלה או הפגיעה" נכתבו הדברים הבאים: ,החלפת 2 ברכיים פיברומיאלגיה ספונדילזיה עמוד שידרה מתני דלקת פרקים פסוריאטית אסטמה סכרת הפרעת קצב מחוץ לבית מעל 15 מ' משתמשת בכסא גלגלים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה דין העירעור להיתקבל וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

סוף דבר עניינה של המערערת יוחזר לועדה הרפואית לעררים (ניידות) בהרכבה הנוכחי על מנת שתשקול עמדתה מחדש ותנמק קביעתה לעניין היזדקקות המערערת לשימוש בכסא גלגלים בהתאם לתלונותיה ולמסמך הרפואי מטעם מרכז רפואי מעייני הישועה מיום 4.9.2018.

...

המשיב טען מנגד, כי דין הערעור להידחות הואיל ואין בנימוקיו כדי להצביע על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

לא שוכנעתי כי מתקיים חשש ממשי לכך שהוועדה תהא מקובעת בעמדתה כלפי המערערת שכן עניינה נדון בפני הוועדה פעם אחת בלבד, והפגם שנפל בהחלטתה נגע להיעדר הנמקה והתייחסות לעניין כיסא הגלגלים.

לפיכך – טענת המערערת בדבר החלפת הרכב הוועדה – נדחית.

סוף דבר עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (ניידות) בהרכבה הנוכחי על מנת שתשקול עמדתה מחדש ותנמק קביעתה לעניין הזדקקות המערערת לשימוש בכיסא גלגלים בהתאם לתלונותיה ולמסמך הרפואי מטעם מרכז רפואי מעייני הישועה מיום 4.9.2018.

על הועדה להסביר מדוע אינה מקבלת איבחנה זו. ידוע כי על החלטת הועדה להיות מובנת ללא צורך בהסקת מסקנות ולו מטעם זה יש להשיב את התיק לועדה.

על כן למען תזכה המערערת לקבל יומה באופן אמתי וממשי בועדה יהיה זה צודק להעתר גם לבקשתה להחלפת הרכב הועדה.

סיכומו של דבר, עניינה של המערערת יוחזר לועדה הרפואית לעררים בניידות בהרכב שונה על מנת שתידון מחדש בערר שהוגש על החלטת הועדה המחוזית.

...

שוכנעתי כי האופן בו בחנה הוועדה את המקרה מלמד על התבצרות בעמדה מסוימת, אשר הוועדה תתקשה לשנותה.

על כן למען תזכה המערערת לקבל יומה באופן אמתי וממשי בוועדה יהיה זה צודק להיעתר גם לבקשתה להחלפת הרכב הוועדה.

סיכומו של דבר, עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בניידות בהרכב שונה על מנת שתדון מחדש בערר שהוגש על החלטת הוועדה המחוזית.

סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי נצרת (השופטת רויטל טרנר; ב"ל 46372-08-20) שבו נדחה ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (ניידות) (להלן – הועדה) לפיה ליקוי המבקש אינו נכלל ברשימת הליקויים בהסכם הניידות.

" פסק דינו של בית הדין האיזורי המבקש ערער על החלטת הועדה וטען כי הועדה לא דנה בסעיף י' לרשימת הליקויים הדן במומים מולדים מלידה; מצבו של המבקש עונה על הגדרת קישיון פרקי קרסוליים באופן מלא ומוחלט; הועדה לא התייחסה לתלונות המבקש בדבר חוסר יציבות בהליכה, כאבים, הגבלת תנועות, דילדול שרירים ועוד; הועדה לא התייחסה באופן ממצה לחוות דעתו של ד"ר קאסם והיה עליה להתייחס לניתוחים שעבר מגיל צעיר; הועדה לא התייחסה לשימוש הקבוע בסדים; היתעלמה מצלקות ניתוחיות; הועדה לא התייחסה לחוות הדעת של ד"ר יוסף ולאמור בה; הועדה טעתה עת החליפה את הרכב הועדה על דרך של החלפתו של פרופ' אדר מומחה לכלי דם בפרופ' אהרנפלד מומחה בראומטולוגיה, שכן עניינו של המבקש מחייב רופא בתחום כלי דם נוכח מהות הניתוחים שעבר המבקש בילדותו הקשורים בשינויים שנעשו בכלי דם; הועדה נימנעה מלערוך בדיקת שרירים, כלי דם וגידים דו צדדיים, כמו כן הועדה לא בדקה את מפרקי הבירכיים משמאל ומימין.

משפסק הדין המחזיר הורה לועדה להתייחס לסעיף ג(7) לרשימת הליקויים ברי שעליה לעשות זאת בהתייחסות בהתאמה, כפי דרישת סעיף י' המורה לועדה לבחון האם מדובר במקבילה אנטומית לסעיף זה. בהחלטה מיום 17.1.21 נדרשה תשובת המוסד לבקשה ובין היתר התייחסותו לשאלה האם שעה שהועדה מגיעה למסקנה כי ליקוי של מבוטח אינו מתאים לרשימת הליקויים מחובתה לבחון אם ליקוי זה מתאים לפריט י' לתוספת להסכם הניידות.

אלא שבנסיבותיו של תיק זה עסקינן בפסק דין מחזיר ובשאלה האם פעלה הועדה בהתאם להוראותיו.

...

משפסק הדין המחזיר הורה לוועדה להתייחס לסעיף ג(7) לרשימת הליקויים ברי שעליה לעשות זאת בהתייחסות בהתאמה, כפי דרישת סעיף י' המורה לוועדה לבחון האם מדובר במקבילה אנטומית לסעיף זה. בהחלטה מיום 17.1.21 נדרשה תשובת המוסד לבקשה ובין היתר התייחסותו לשאלה האם שעה שהוועדה מגיעה למסקנה כי ליקוי של מבוטח אינו מתאים לרשימת הליקויים מחובתה לבחון אם ליקוי זה מתאים לפריט י' לתוספת להסכם הניידות.

גם טענת המוסד ל"חזקה" משפית לכשהי לא פורשה ולא ברורה ומכל מקום חזקה כלשהי נסתרה לחלוטין במקרה דנן בהתאם לעמדתו השגויה של המוסד בבית הדין האזורי הכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל החומר שבתיק מצאתי כי דין הבקשה להדחות.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (ניידות) מיום 25.11.2020 שקבעה כי לא נימצאו אצל המערער מיגבלות המזכות בנכות על פי הסכם הניידות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובכל יתר המסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין העירעור להיתקבל בחלקו ולהלן יפורטו הנימוקים לכך.

בעיניינו לא שוכנעתי כי טענות המערער כנגד ועדת הערר מצדיקות את פסילת הועדה מלדון בעיניינו של המערער פעם נוספת בנפש חפצה ולא שוכנעתי כי מדובר במצב שבו קיים חשש שהועדה נעולה בעמדתה, באופן המצדיק את החלפת ההרכב ואת הסטייה מדרך המלך, שהיא החזרת עניינו של המבוטח לאותו ההרכב (בר"ע (ארצי) 58030-01-16 וייס נ' המוסד לביטוח לאומי (4.8.2016).

...

בעניינו לא שוכנעתי כי טענות המערער כנגד ועדת הערר מצדיקות את פסילת הוועדה מלדון בעניינו של המערער פעם נוספת בנפש חפצה ולא שוכנעתי כי מדובר במצב שבו קיים חשש שהוועדה נעולה בעמדתה, באופן המצדיק את החלפת ההרכב ואת הסטייה מדרך המלך, שהיא החזרת עניינו של המבוטח לאותו ההרכב (בר"ע (ארצי) 58030-01-16 וייס נ' המוסד לביטוח לאומי (4.8.2016).

באופן דומה לא שוכנעתי כי יש מקום להורות על צירוף רנטגנולוג לוועדת הערר וזאת מן הטעם שעל חברי ועדת הערר נמנה רופא אורתופד אשר חזקה כי הוא מפענח בדיקות דימות, כשם שד"ר שפירא (שאף הוא רופא אורתופד) פיענח את בדיקות הדימות בחוות הדעת מטעם המערער.

סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו כדלקמן: עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתשקול בשנית קביעתה לאחר שתעיין בחוות הדעת של האורתופד ד"ר שפירא מיום 9.6.2020 ובצילום ברכיים מיום 7.8.20 ותנמק החלטתה במנומק בהתייחס למסמכים אלה.