ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים לגבי החמרה במצב

לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 17.6.2021, אשר דחתה את תביעת המערער להחמרת מצב בגין פגיעה בעבודה – ירידה בשמיעה וטינטון, מיום 22.10.2017.

בדיון שהתקיים לפני ביום 9.2.2022 הוסיף המערער וטען כי גם הועדה הקודמת שהיתכנסה בעיניין החמרת מצב ליקויו של המערער דנה לאחר שהוא עבד באופן חלקי, כך שעבודתו החלקית אינה יכולה להיות עילה לאי הכרה בקשר הסיבתי להחמרה.

...

המסקנה שלו טיפה מקוממת.

הכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו, כך שעניינו של המערער יוחזר לדיון בוועדה באותו הרכב.

המערער הגיש ערר על החלטה זו. ועדה רפואית לעררים מיום 19.2.20 קבעה שלא חלה החמרה במצבו של המערער.

בפסק דין מיום 23.9.20 היתקבל העירעור ובית הדין הורה על החזרת עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים על מנת ש"תשקול בשנית את החלטתה בנוגע להחמרה במצב שמיעתו של המערער", וזאת לאחר "שתשוב ותעיין בחוות הדעת מאת ד"ר מזאוי מיום 17.1.2020" (להלן: פסק הדין).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.

לנוכח האמור נדחית טענת המערער שהוועדה לא דנה בטענה שליקוי שמיעה הולכתי יכול להתפתח מספר שנים לאחר התאונה.

טענות המערער מכוונות כנגד קביעות רפואיות אלו של היועץ, שאומצו על ידי הוועדה, ומצויות בגדר שיקול הדעת הרפואי-מקצועי שבית הדין אינו מתערב בו. סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

רקע כפי העולה מהחומר המונח לפניי, עניינו של ההליך ב"ל 22243-10-21 העומד בפני בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע הוא ערעור של המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים בעיניינו מיום 28.7.2021 (להלן – החלטת הוועדה לעררים), במסגרתה דחתה הועדה את הערר שהגיש על החלטת הועדה הרפואית שקבעה כי לא נמצאה החמרה רפואית במצבו.

...

הכרעה בפתח הדברים אציין כי דין הבקשה להתקבל כך שההליכים יאוחדו וההליך המאוחד ינוהל בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

בענייננו, בשני ההליכים נקבעו דיונים לגוף התיק שטרם נערכו, ובנסיבות אלה נחה דעתי כי לא יהא באיחוד הדיון והעברתו לבית דין אחד משום פגיעה בבעלי הדין או הכבדה יתירה עליהם.

סוף דבר - בהתאם לסמכותי לפי תקנה 6 לתקנות, הריני מורה כי ההליכים בב"ל 22243-10-21 ובב"ל 63283-10-21 יאוחדו ויידונו במאוחד בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

דיון והכרעה: סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, מסמיך את בית הדין לידון בעירעור על החלטה של הועדה הרפואית לעררים בשאלות משפטיות בלבד, ועל-פי הפסיקה נידרש בית הדין לבחון אם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או היתעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד, 213).

הוועדה סקרה בפרק הבדיקה את חוות הדעת האורולוגית וערכה דיון מקיף אודות מימצאי חוות הדעת וזאת לאחר היתייחסות לתלונות המערערת וב"כ באשר להחמרה הנטענת במצבה של המערערת ובהקשה לקביעות ועדות קודמות להחמרה בעמ"ש תחתון וקבעה, כי אין קשר סיבתי למצבה האורולוגי נוכח מימצאי הבדיקה האורודינמית אשר לדבריה אינה שונה בהרבה מקודמותיה ומצביעה על פגימה בחלק העליון, שעה שהפגיעה בעבודה אירעה בחלק התחתון.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות ואפרט.

לאור האמור ומשקביעות הוועדה הם בתחום הרפואי, טענות המערערת מופנות כנגד שיקול דעתה הרפואי של הוועדה והוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר, דין הערעור להידחות.

מבוא – לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) שהיתכנסה ביום 22.3.2023 מכוח פסק דין (להלן: "הוועדה"), וקבעה למערער נכות משוקללת בשיעור 9.75% החל מיום 28.12.2020.

ביום 17.11.2022 ניתן פסק דין בהסכמה, כדלקמן (להלן: "פסק הדין"): "ניתן תוקף של פסק-דין להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (ענף נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 4.11.21. הוועדה תזמן את המערער לדיון בפניה, באמצעות ב"כ, ותאפשר לו לטעון. הוועדה תשקול קביעתה בנוגע להחמרת מצבו של המערער בעקבות פגיעה מיום 6.8.15. הוועדה תשקול מחדש את קביעתה לפיה הנכות שנקבעה טרם הליך ההחמרה בהחלטת הוועדה הרפואית מיום 28.2.16 מתייחסת לפגיעה בשתי הידיים – כל זאת בין השאר בהיתחשב בכך שהממצאים הקליניים המתועדים בפרוטוקול הוועדה מיום 28.2.16 מלמדים לכאורה על נכות ביד ימין בלבד, כמו גם בהיתחשב בכך שפריט הליקוי שיושם בהחלטה מיום 28.2.16 מתאים לקביעת נכות בגין ליקוי ביד אחת בלבד שכן באותו פריט ליקוי מפורטים אחוזי נכות נפרדים בשיעור 10% לכל אחת מהידיים לפי פריט ליקוי 31(4)(א)(2)). החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת". ביום 22.3.2023 היתכנסה הוועדה מכוח פסק הדין, ולאחר ששמעה טענות ב"כ המערער, סיכמה את החלטתה במילים הבאות: החלטה זו של הוועדה היא מושא העירעור שלפני.

...

המשיב טוען, כך: הועדה יישמה את הוראות פסק הדין, ודין הערעור להידחות; הועדה התייחסה לנדרש ממנה בהתאם לפסק הדין, תוך שהיא מציינת כי על פי הממצאים המפורטים בפרוטוקול הועדה מיום 28.2.2016, היה מקום לקבוע למערער נכות בשיעור של 5% בגין כל יד. מכאן, שהנכות הנכונה היתה צריכה להיות 9.75%, ולא 10% כפי שנקבע בעבר; בכך מילאה הועדה אחר הוראות פסק הדין; יש לדחות את הטענה בדבר הפחתת הנכות ביד ימין, או הטענה כי מדובר בנכות חלוטה, שכן בפרוטוקול הדיון בשנת 2016 לא נרשם כי הנכות מוענקת בגין אחת הידיים; הועדה הבהירה נושא זה, ומדובר בקביעה רפואית שבית הדין אינו אמור להתערב בה. בדיון שהתקיים ביום 27.9.2023 בפני כב' הרשם טארק חסנין חזרו הצדדים על עיקר טיעוניהם בהודעת הערעור וכתב התשובה.

לגופו של עניין – לאחר שעיינתי בפרוטוקול הועדה ובכלל החומר שבתיק, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל, ואני מורה כי עניינו של המערער יוחזר לועדה רפואית לעררים בהרכב אחר.

אני דוחה את טענת המשיב כי ההחלטה משנת 2016 אינה יכולה להיות חלוטה, בהיבט של קביעת נכות דווקא לגבי יד ימין, ובהיעדר קביעה ברורה ומפורשת בפרוטוקול כי הנכות ניתנה אך ורק ליד ימין.

סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל, כדלקמן: עניינו של המערער יוחזר לועדה רפואית לעררים (ענף נפגעי עבודה), בהרכב אחר, על מנת לדון בערר המערער מראשיתו; פרוטוקולים קודמים של הועדה נשוא ההליך, פסק הדין מיום 17.11.2022 וכן פסק דין זה, לא יונחו בפני הועדה לעררים בהרכבה החדש; המערער ובא-כוחו יוזמנו להופיע בפני הועדה ויתאפשר להם לטעון בפניה; החלטת הועדה תהא מפורטת ומנומקת.