מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים טנטון

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ועדה רפואית לעררים מיום 14.5.17 קבעה, כי לא חלה החמרה במצב המערער וכלשונה (פרוטוקול הועדה צורף להודעת המערער מיום 31.7.23): "בהתאם לתוצאות בדיקה השמיעה העדכנית הועדה קובעת כי לא חלה החמרה במצבו. (הטנטון נדחה על ידי פקיד התביעות)." על החלטת הועדה הוגש ערעור לבית דין זה (בל 48677-07-17) אשר נדחה בפסק דינו של כב' הנשיא קוגן (כתוארו אז) ביום 28.2.18.
...
מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות על הסף מחמת התיישנות הואיל והחלטת הוועדה מושא הערעור שוגרה למערער עוד ביום 12.7.22 והערעור לבית הדין הוגש רק ביום 27.11.22 בחלוף המועדים הקבועים בחוק.
למקרא פרוטוקול ההחלטה עולה, כי הוועדה פעלה כנדרש הימנה עת הקשיבה לתלונות המערער, עיינה בתיעוד הרפואי שהונח בפניה והסבירה, כי בהתאם לממצאי הבדיקה שהוצגו בפניה – דין הערר להידחות.
מאחר והערעור נדחה לגופו – התייתר הצורך לדון בטענת ההתיישנות.
סוף דבר על יסוד האמור – הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא – לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 4.5.2023, אשר דחתה ערר המערער וקבעה כי אין החמרה במצבו הרפואי.
טענות הצדדים – המערער טוען, כך: הוועדה לא התייחסה בהחלטתה לכל למסמכים הרפואיים ולבדיקות שמיעה רבות שהונחו בפניה; בפני הוועדה הונחו סיכומי ביקור אצל מומחים לא.א.ג. מהם עולה כי הוא ביצע בדיקות שמיעה רבות עוד משנת 2014, ושמצביעות על ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק בעבודתו; גם מכתבה מיום 18.11.2022 של המומחית לא.א.ג. ד"ר עירית דואק מצביע על ירידה משמעותית בשמיעתו, וכך גם בדיקת שמיעה מיום 30.5.2021 שמוזכרת אף היא במכתבה של ד"ר דואק; מדובר בבדיקות שמצביעות על מצבו הרפואי האמתי, והן נערכו בסמוך למועד שבו הוא נחשף לרעש בעבודתו; יש להשוות את מצבו בבדיקות אלה לבדיקת BERA שבוצעה בשנת 2019, שקרובה יותר לתאריך פרישתו מהעבודה; טעתה הוועדה כשהתייחסה בבדיקת BERA לסף נקישה, כשבדיקה זו בודקת טינטון ולא סף שמיעה; הוועדה בחרה להעדיף את תוצאות בדיקת השמיעה שהוא ביצע ביום 24.5.2022 ולא ביום 28.8.2021, על אף שעמדו בפניה מסמכים רפואיים רבים המעידים על החמרה מהותית בשמיעה, ומבלי להסביר כלל מדוע היא בחרה לעשות כן – במיוחד כשישנו שוני בין הבדיקות; שגתה הוועדה בקובעה כי ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש לא יכול להחמיר לאחר הפסקת החשיפה לרעש, ומדובר בקביעה לא מנומקת, שלא ברור הבסיס לה. המשיב טען, כך: החלטת הוועדה הנה ברורה ונהירה; הוועדה ערכה דיון מעמיק בבדיקות השמיעה וקבעה כי לא חלה החמרה במצב שמיעתו של המערער, וגם מי שאינו רופא יכול להבינה; לא נפלה כל טעות משפטית בפעולת הוועדה, החלטתה מפורטת ומנומקת וניתן בקלות להיתחקות אחר הלך מחשבתה; יש לדחות את טענת המערער כי הוועדה היתה חייבת להסתמך על בדיקת שמיעה משנת 2019; מדובר בשקול דעת רפואי של הוועדה, וגם אין זה הגיוני בתביעת החמרה משנת 2022 לידון בבדיקת שמיעה משנת 2019; המערער ממילא הפסיק עבודתו וכך גם הפסיק להיות חשוף לרעש מזיק, כבר בשנת 2014; הפסקת העבודה משמעותה הפסקת החשיפה לרעש מזיק, ואינה יכולה לתמוך בהחמרת מצב בתקופה מאוחרת לכך.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, פרוטוקול הועדה ובמסמכים הרפואיים ובטענות שהועלו בדיון, אני קובע כי דין הערעור להידחות, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.
לסיכום – החלטת הועדה מבוססת על הנמקה ברורה ועל שיקולים רפואיים-מקצועיים, והיא מצויה בגדר מתחם הסבירות.
על כן, דין הערעור להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 4.6.23 שניתנה לאחר פסק דין מחזיר (בב"ל 9651-10-22).
למעשה, טוען המערער בעירעור כי אין הועדה יכולה להסתמך על בדיקת השמיעה מיום 21.10.20, משום שתוצאותיה אינן מתיישבות עם הכרת פקיד התביעות בליקוי כפגיעה בעבודה, ואף סותרות את הכרה זו. טענה זו עומדת בנגוד לקביעות הפסיקה: כך, פרש בית הדין הארצי את הוראות סעיפים 118 ו-120 לחוק הביטוח הלאומי, בקשר לליקוי שמיעה וטינטון (הם הליקויים שהוכרו גם במערער דכאן), ונקבע כי בגדר סמכות הועדה הרפואית לקבוע "אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה" כלשון החוק, "אפשרי בהחלט מצב דברים בו הכירו פקיד התביעות או בית הדין בליקוי שמיעה כ"מחלת מיקצוע" או כ"פגיעה בעבודה" .
...
דיון והכרעה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להדחות.
. סוף דבר הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הועבר להכרעתי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (שירותים מיוחדים) מיום 9.2.2023 (להלן: "הועדה") אשר דחתה את הערר והותירה את קביעת דרג ראשון על כנה שקבעה שיעור של 50% זכאות לשירותים מיוחדים, תלות בעזרה רבה מהזולת בבצוע רוב פעולות היום.
עיון בפרוטוקול הועדה מעלה כי אלו היו טענות המערערת בפני הוועדה - "גרה עם הבן. הבת עזבה את הבית גרה בשומרון בבית השייך גם לבעלי לשעבר. בזמן הליכה צריכה להחזיק גם את הקירות צריכה לקנות הליכון קשה לי ללבוש חולצה חזייה צריכה שיעזרו לי את המכנסיים ותחתונים בלילה אני עם טיטול עברתי ניתוח לבריחת שתן בזמן רחצה יושבת על שרפרף לא יכולה להסתבן בגלל זה יש לי דלקות בשתן יכולה להדליק קומקום לא להרים אותו צריכה שיגישו לי לצלחת ויבשלו לי לא מספיקה להגיע לשירותים בורח לי משתמשת בפדים מחליפה 4-5 פדים ביום יכולה למרוח ריבה על פרוסה צריכה שיפתחו לי את המכסה אני משתדלת לא לדבר בטלפון כי אני עם שני מכשיריי שמיעה יכולה להפעיל מזגן לוקחת כדורים לבד אבל לא לקחת את התרופות הנכונות לא עושה קניות אני צריכה עזרה בסידורים" וכך קבעה הוועדה – "ליקויים אורתופדיים, פיברומיאלגיה טינטון סחרחורת דכאון
...
דיון והכרעה לאחר שקילת טענות הצדדים ובחינת החומר שבתיק, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות.
סוף דבר שעה שהחלטת הוועדה ניתנה תוך פירוט המאפשר להבין את הלך מחשבתה ולא מצאתי כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה המצדיק את הפעלת סמכות בית הדין וטענות המערערת הינן בתחום שיקול הדעת הרפואי המקצועי של הוועדה, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא – מונח לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) שהיתכנסה ביום 23.7.2023 (להלן: "הוועדה") מכוח פסק דין (להלן: "פסק הדין"), ושבה וקבעה למערערת 5% נכות בגין טינטון לצמיתות לפי סעיף 72(4)(ד)(I-II) לרשימת הליקויים.
...
הכרעת בית הדין – לאחר שעיינתי בפסק הדין, בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הועדה ובכלל החומר המונח לפני, ונתתי את דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי הועדה לא יישמה את הוראות פסק הדין ודין הערעור להתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.
לאור כלל המקובץ דלעיל, נחה דעתי כי הועדה לא יישמה את הוראות פסק הדין, והיא אף חרגה ממנו.
סוף דבר – לאור האמור דלעיל, הערעור מתקבל באופן שעניינה של המערערת יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו ההרכב, על מנת שזו תפעל, כדלקמן – - הועדה תקבע את נכותה של המערערת בגין טנטון ובהתאם לפרמטרים הקבועים בפריט ליקוי 72(4)(ד) לרשימת הליקויים; - הועדה תנמק בצורה ברורה האם המערערת סובלת מרעש תמידי באוזניים ללא הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור; - אם תשובתה של הועדה תהא חיובית, הועדה תנמק מדוע ולמה אין מקום לקבוע למערערת נכות בשיעור של 10%; - בית הדין מדגיש בפני הועדה, כי לשון פריט הליקוי אינה מאפשרת להבדיל בין סוגי טנטון שונים; - המערערת ובא-כוחה יוזמנו לועדה לטעון טענותיהם; - החלטת הועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו