ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בעקבות פסק דין

בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 31.7.23 (להלן – "הועדה לעררים" או "הועדה"), אשר היתכנסה לידון בעיניינה של המערערת בעקבות פסק דין שניתן בהתאם להסכמת הצדדים ביום 24.4.23 בתיק בל 50664-02-23 (להלן – "פסק הדין המחזיר").

...

בנסיבות אלה, טוענת המערערת כי יש להשיב את עניינה לוועדה בהרכב אחר, על מנת שזו תבדוק אותה ותקבע נכותה בגין הצלקת בלבד, מבלי שתידרש לשאלת הקש"ס. לטענת המשיב, דין הערעור להידחות בהעדר פגם משפטי, שכן טענת המערערת כי בעבר נקבע קש"ס חלוט בין הצלקת לאירוע אינה נכונה.

לגופו של עניין טוען המשיב, כי הוועדה לעררים מסבירה שפער הזמנים בין הופעת הצלקת לבין התאונה מצדיק שלילת קש"ס ודי בהנמקה זו. לפיכך, לטענת המשיב, אין מקום להשיב את עניינה של המערערת לוועדה, לא בהרכב זה ולא בהרכב חדש, אלא דין הערעור להידחות.

סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו, כאמור בסעיף 21 לעיל.

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 8.11.23, אשר דנה בעיניינו של המערער לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1957 (להלן: "הועדה").

החלטת הועדה: הועדה היתכנסה בעקבות פסק הדין המחזיר ביום 5.11.23 בנוכחות המערער ובא כוחו.

...

על בסיס מסקנה זו דחתה הוועדה את הבקשה להחמרת מצב.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור ובכתב התשובה, בחנתי את פרוטוקול הוועדה ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי למסקנה שדין הערעור להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (ניידות) שהיתכנסה ביום 29.5.2023 בהרכב חדש בעקבות פסק דין (להלן – ועדת הערר).

...

המשיב טוען כי דין הערעור להידחות כיוון שאינו טומן בחובו נימוק המצביע על פגם משפטי בהחלטה.

באופן דומה אין בידי לקבל את טענת המערער כי על בית הדין להתערב בהחלטת ועדת הערר ולקבוע בעצמו את שיעורי הנכות וזאת משום שקביעת שיעורי הנכות מסורה לוועדת הערר שלה הכלים המקצועיים להחליט בכך.

עם זאת, מצאתי כי נפל פגם בכך שוועדת הערר לא התייחסה לסיכום ביקור של הנוירולוגית ד"ר פונגר פרנקל מרפאת הפרעות בתנועה מבית החולים איכילוב מיום 25.1.2023 שבו מצוין כי המערער סובל מאטקסיה סנסורית (המסמך צורף כנספח 8 למסמכים שצירף המערער ביום 4.7.2023) (הדגשה לא במקור): סיכום ודיון בן 63 עם ריבוי גורמי סיכון וסקלרים לא מאוזנים כולל סכרת ותסמונת כאב מורכבת במעקב ראומטולוגי כאן בנוסף דכאון סובל מחוסר יציבות בהליכה ככל הנראה על רקע מרכיב של נוירותפיה תחושתית – כרגע רושם כי מדובר ב SENSORY ATAXIA הוסבר כי יש לחזור על הערכה עם איזון כאב כפי שנכתב במאי 2022.

סוף דבר לאור האמור לעיל דין הערעור להתקבל באופן שעניינו של המערער יוחזר לוועדת הערר באותו הרכב בכדי שתפעל כדלקמן: ועדת הערר תשקול בשנית את החלטתה לאחר שתתייחס במנומק למסמך הרפואי של ד"ר פונגר פרנקל פנינה מיום 25.1.2023 שבו מצוין בסיכום דיון כי המערער סובל מאטקסיה סנסורית ותשקול האם יש מקום לקבוע למערער נכות בהתאם לתקנה 7 לתוספת הראשונה של הסכם הניידות.

הועדה היתכנסה בעקבות פסק דין קודם שניתן בעיניינו של המערער, בהסכמת הצדדים, ביום 21.09.2023, והורה על השבת עניינו של המערער אל הועדה בהרכבה הנוכחי, "על מנת שזו תשקול עמדתה בתחום הנפשי מחדש, תוך היתייחסות לחוות הדעת של ד"ר גלוזמן מיום 22.1.23 ובפרט לפרק הסיכום. החלטת הועדה תהיה מנומקת ומפורטת. המערער יוזמן לועדה ויוכל לטעון בפניה" (ב"ל 2025-04-23, להלן: פסק הדין המחזיר).

למען הסר ספק מובהר, כי בפני הועדה בהרכבה החדש לא יעמדו פסקי דין שניתנו בעיניינו של המערער ופרוטוקולים של ועדות קודמות, למעט החלטת הדרג ראשון, ערר המערער על החלטה זו וסעיף 22 לפסק דין זה. המערער יוזמן לועדה ויורשה לטעון בפניה ולהציג לה כל מיסמך רפואי ובילבד שהוא מוקדם ליום 2.3.2023.

...

בנסיבות אלה מבקש המערער לקבל את הערעור ולהחליף את הרכב הוועדה שלא תיקנה את מחדליה בהתכנסותה החוזרת, וכן להשית על המשיב הוצאות גבוהות בפרט נוכח התנהלותו המצטברת כלפי המשיב בהליכים הרבים המתנהלים בינו ולבין המערער בבית דין זה. מנגד טוען המשיב, כי דין הערעור להידחות מאחר שהוועדה התייחסה למסמך ד"ר גלוזמן בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר, בעוד שמסמך רפואי נוסך מטעם ד"ר גלוזמן, נושא תאריך 22.10.2023, הוא מאוחר למועד התכנסות הוועדה לראשונה בעניינו של המערער, ולכן מנועה הוועדה מלהתייחס אליו.

[8: דב"ע ל/0-15 אשר בטרמן נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ב, 147; דב"ע לד/0 – 258 יגאל הניג - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ו (1) 225 (1975)] אשר על כן, דין הערעור להתקבל, ולטעמי אף ראוי להורות על החלפת הרכב הוועדה, כדרישת המערער.

[9: ראו למשל: בר"ע (ארצי) 58030-01-16 וייס - המוסד לביטוח לאומי (4.8.2016)] להשלמת הדברים אציין, בהתייחס לטענותיו הנוספות של המערער כי היה על הוועדה להתייחס גם למסמך ד"ר גלוזמן מיום 22.10.2023; וכי התייחסות הוועדה להופעתו "בסגנון דתי מודרני עם נגיעות אקסטרה וגנטיות" היא התייחסות פוגענית ופסולה, כי אינני מקבלת טענות אלה.

מכל מקום, כאמור, הערעור מתקבל.

הועדה היתכנסה בעקבות פסק דינו של בית דין זה (ב"ל 66226-06-22, מיום 1.2.2023; להלן – פסק הדין).

ועדה מיום 19.5.2022 קבעה כי. על החלטה זו הגיש המערער ערעור לבית דין, פסק הדין הורה להשיב את עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב על מנת שזו תפעל כדלקמן: "מוסכם להשיב את עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 19.5.2022 על מנת שתפעל כדלקמן:

...

הוועדה רשאית היתה, אפוא, לקבוע ממצאים על יסוד בדיקות רפואיות בהתאם לשיקול דעתה, לרבות על יסוד בדיקות דימות.

החלטת ועדת הוועדה כי לא נמצא קיפוח עצבי היא החלטה מקצועית שלבית הדין אין את הכלים להתערב בה. סוף דבר הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין, ולא נמצאה טעות משפטית בהחלטתה.

משכך, התביעה נדחית.