ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לערר (נכות מעבודה) מיום 10.05.22 (להלן –הועדה) אשר דחתה את הערר שהוגש על החלטת הועדה מדרג ראשון.

...

תחת סעיף "מסקנות", קבעה הוועדה כדלקמן: "... מבחנה נוירולוגית לא הוצג מעקב בירור או טיפול לעניין כאב הראש עליהם מלינה מיום התאונה ועד למועד הוועדה. הועדה אינה מקבלת המלצותיו של ד"ר מסלחה עקב פער בבדיקה ...הערר נדחה גם בתחום הנוירולוגי". לטענת המערערת, שגתה הוועדה בכך שלא קבעה נכות בגין כאבי הראש שכן מאז התאונה בה נפגעה המערערת בראשה, היא סובלת מכאבים עזים וממושכים בראשה מלווים בסחרחורות ובבחילות והיא נמצאת במעקב של נוירולוגים (מסמכים מיום 26.05.21, 08.12.20 ו – 15.11.21 צורפו להודעת המערערת מיום 30.01.23 ו- 06.02.23).

הוועדה התייחסה לחומר הרפואי שהונח בפניה ודנה בתלונות המערערת ועל כן טען כי יש לדחות את הערעור.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק בית הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, ואנמק בקצרה.

סוף דבר עניינה של המערערת יוחזר לוועדה באותו הרכב, על מנת שתשקול בשנית את שיעור הנכות של המערערת בגין כאבי הראש, בהתאם לפריט ליקוי 29(5)(א) לתקנות ובשים לב למסמכים הרפואיים מיום 08.12.20 26.05.21, ו – 15.11.21 וכן לחוות דעת ד"ר מסאלחה מיום 30.12.21 המלמדים על כך שהמערערת התלוננה על כאבי הראש מאז התאונה.

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 10/05/2023 (להלן: "הועדה").

...

מדובר בנימוק רפואי מקצועי, אשר בית הדין לא נוטה להתערב בו. אינני מקבלת את טענות המערער לפיהן היה על הוועדה להצביע על מקור הנכות.

סיכומו של דבר, לא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הוועדה או במסקנותיה.

מכאן, הערעור נדחה.

דיון והכרעה בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר מוגש ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים, בוחן בית הדין האם נפלה בהחלטת הועדה טעות בשאלה שבחוק או אם נימצאו בהחלטה חריגה מסמכות, שיקולים זרים, או היתעלמות מהוראה מחייבת (עבל 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, מיום 28/04/99).

...

מבקש להפעיל תקנה 15, איבד את כושרו לעבוד תכנן להמשיך לעבוד" הוועדה אף ערכה למערער בדיקה קלינית, ובסופו של דבר קבעה כי לא נותרה למערער צמיתה בגין התאונה.

סוף דבר הערעור נדחה.

הכרעת בית הדין - התשתית הנורמאטיבית – הלכה פסוקה היא כי בית הדין מוסמך לידון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות.

...

בסיכומו של דבר, המערערת צברה 35 נקודות, תוך שהועדה קבעה כי נכותה הרפואית משפיעה במידה בינונית על יכולת התפקוד היום-יומי שלה, וערעורה נדחה.

מקובלת עליי טענת המשיב כי מדובר בטיעון רפואי, וכי לא מוטלת על הועדה חובה לעיין בחומר הרפואי ו"ללקט" טיעונים שלא נטענו בפניה.

סוף דבר – החלטת הועדה איננה ברורה ואיננה מנומקת בכללותה, באופן שניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה.

לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל חלקית.

מבוא – מונח לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) שהיתכנסה ביום 23.7.2023 (להלן: "הוועדה") מכוח פסק דין (להלן: "פסק הדין"), ושבה וקבעה למערערת 5% נכות בגין טינטון לצמיתות לפי סעיף 72(4)(ד)(I-II) לרשימת הליקויים.

...

הכרעת בית הדין – לאחר שעיינתי בפסק הדין, בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הועדה ובכלל החומר המונח לפני, ונתתי את דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי הועדה לא יישמה את הוראות פסק הדין ודין הערעור להתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.

לאור כלל המקובץ דלעיל, נחה דעתי כי הועדה לא יישמה את הוראות פסק הדין, והיא אף חרגה ממנו.

סוף דבר – לאור האמור דלעיל, הערעור מתקבל באופן שעניינה של המערערת יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו ההרכב, על מנת שזו תפעל, כדלקמן – - הועדה תקבע את נכותה של המערערת בגין טנטון ובהתאם לפרמטרים הקבועים בפריט ליקוי 72(4)(ד) לרשימת הליקויים; - הועדה תנמק בצורה ברורה האם המערערת סובלת מרעש תמידי באוזניים ללא הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור; - אם תשובתה של הועדה תהא חיובית, הועדה תנמק מדוע ולמה אין מקום לקבוע למערערת נכות בשיעור של 10%; - בית הדין מדגיש בפני הועדה, כי לשון פריט הליקוי אינה מאפשרת להבדיל בין סוגי טנטון שונים; - המערערת ובא-כוחה יוזמנו לועדה לטעון טענותיהם; - החלטת הועדה תהיה מפורטת ומנומקת.