זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), שהיתכנסה בתאריכים 06.12.21 ו- 02.05.22, דחתה ערר המערער וקבעה נכות זמנית משוקללת בשיעור 42% מתאריך 01.01.21 ועד 30.09.22.
הועדה שמעה תלונות המערער שתועדו בפרוטורול כדלקמן:
הועדה ערכה דיון בתלונות המערער, אימצה מסקנות היועץ הפסכיאטרי וסיכמה החלטתה בפרוטוקול כדלקמן:
הועדה עצרה דיון על מנת להודיע למערער על כוונתה להפוך את הנכות הפסיכיאטרית מנכות קבועה לנכות זמנית בהתאם לחוות דעת היועץ מטעמה.
על פי טיעוני הצדדים עולה, כי במועד מסוים היתקיימה שיחה טלפונית בין מזכירות הועדות לבין המערער, במסגרתה הודיעה המזכירות למערער על כוונת הועדה להפוך את הנכות הפסיכיאטרית מנכות צמיתה לנכות זמנית.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, פרוטוקול הוועדה ובמסמכים הרפואיים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן,
אעיר כבר בראשית הדברים כי בכל הנוגע לקביעותיה המקצועיות של הוועדה הרפואית לעררים, כלל ידוע הוא כי בית הדין לעבודה אינו נוטה להתערב בהן, כל עוד לא נפל בהליך פגם של ממש.
לאור כל האמור, נחה דעתי כי לא ניתנה למערער זכות הטיעון המלאה בכל הנוגע לכוונת הוועדה לשנות את הנכות הפסיכיאטרית מיציבה לזמנית.
סוף דבר- הערעור מתקבל באופן שעניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכבה מיום 02.05.22, על מנת שתפעל כדלקמן:
תזמן את המערער לטעון טענותיו לעניין כוונת הוועדה לשנות את הנכות הפסיכיאטרית מיציבה לזמנית, ולאפשר לו הצגת מסמכים התומכים בטענותיו, ובלבד שמועד עריכתם עובר למועד התכנסות הוועדה.
