ערעור על החלטת ועדה רפואית בעניין נכות בקרסול וכף רגל

הועדה קבעה למערער נכות בגין צלקות בכתף שמאל ובקרסול, ולשם סיכום הדיון ביקשה הועדה את המסמכים הבאים: צלום עמוד שדרה מותני וצילום מכוון לחוליה 2L; צלום של עצם הסקרום, לצורך היתייחסות לדרגת הדחיסה; צלום עדכני של קרסול וכף רגל שמאל; צלום כתף שמאל עקב פער בתעוד ופענוח בדיקות הדימות שנערכו כשנה קודם לכן.

בעיניין זה הפניתה הועדה את המערער לבדיקת יועץ מומחה באורולוגיה, ולכן אין בטענות הערר על החלטת הועדה מדרג ראשון כדי להצביע על טעות משפטית בפעולתה של הועדה הרפואית לעררים.

סוף דבר לאור כל האמור, עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 18.2.19, על מנת שתפעל באופן הבא: (1) תדרש במנומק לטענות המערער ולתלונותיו בנוגע לליקויים הבאים ותקבע האם יש בממצאים הנוגעים לתלונות אלה כדי להצדיק קביעת נכות, כל זאת בין השאר תוך היתייחסות למימצאי דימות בהם ביקשה לעיין בהחלטתה מיום 10.1.19: א. מיגבלה בתנועת כתף שמאל; ב. שבר בחוליה 2L; ג. שבר בחוליה 5S עם תזוזה ניכרת; ד. הפרעה בתיפקוד כף רגל ימין; ה. מיגבלה בעמוד השידרה המותני; (2) תיקבע נכות בגין צלקות בהתאם לקביעות שצוינו בפרוטוקול הישיבה מיום 10.1.19; (3) תידון במנומק בחוות הדעת של ד"ר שטארקר מיום 25.6.18; (4) תידון בטענת המערער לפיה יש לקבוע נכות זמנית עד למועד היתכנסות הועדה; (5) תסכם החלטתה בנוגע למלוא הליקויים הנטענים של המערער, לרבות בעיניין עמוד השידרה הצוארי.

...

דיון והכרעה למקרא הודעת הערעור וכתב התשובה, ולאחר שנתתי דעתי לפרוטוקולי הוועדה ולחומר שבתיק, שוכנעתי כי הסכמת המשיב כוללת את כל הנושאים והטיעונים אליהם נדרשת הוועדה להתייחס, ואין מקום להורות לוועדה להתייחס לכלל הטענות והנימוקים בערר, מעבר לאותם נושאים שיפורטו במפורש בפסק-דין זה. כתב הערר המפורט כולל טיעונים שיקבלו ביטוי מלא בהוראות פסק-דין זה (כמפורט בסעיף 15 להלן), ומשכך לא יהא זה יעיל להפנות שוב לנימוקי הערר.

סוף דבר לאור כל האמור, עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 18.2.19, על מנת שתפעל באופן הבא: (1) תידרש במנומק לטענות המערער ולתלונותיו בנוגע לליקויים הבאים ותקבע האם יש בממצאים הנוגעים לתלונות אלה כדי להצדיק קביעת נכות, כל זאת בין השאר תוך התייחסות לממצאי דימות בהם ביקשה לעיין בהחלטתה מיום 10.1.19: א. מגבלה בתנועת כתף שמאל; ב. שבר בחוליה 2L; ג. שבר בחוליה 5S עם תזוזה ניכרת; ד. הפרעה בתפקוד כף רגל ימין; ה. מגבלה בעמוד השדרה המותני; (2) תקבע נכות בגין צלקות בהתאם לקביעות שצוינו בפרוטוקול הישיבה מיום 10.1.19; (3) תדון במנומק בחוות הדעת של ד"ר שטארקר מיום 25.6.18; (4) תדון בטענת המערער לפיה יש לקבוע נכות זמנית עד למועד התכנסות הוועדה; (5) תסכם החלטתה בנוגע למלוא הליקויים הנטענים של המערער, לרבות בעניין עמוד השדרה הצווארי.

בהחלטה מיום 24/9/15, אשר הגיעה לידי המערערת, צויין ברחל בתך הקטנה שיש למבוטחת זכות להגשת ערעור על החלטת הועדה "תוך 60 יום מקבלת הודעה זו" ובמכתב מיום 18/1/16 אשר נשלח למערערת ע"י הלישכה לסיוע משפטי (וצורף לסיכומי המערערת) מצויין כי "כל עוד עניינך בבדיקה ולא קיבלת החלטה בכתב אם ניתן לך סיוע משפטי, אינך מיוצג ע"י הלישכה לסיוע משפטי ועליך להודיע לבית הדין לעבודה כי הלישכה טרם החליטה בעניינך". בהיתחשב בכך שבירור זכאות לסיוע משפטי אורך זמן מחד גיסא ומאידך גיסא תקופת ההתיישנות בנוגע להחלטות של ועדות רפואיות קצרה יחסית הדברים דורשים הבהרה, אשר לא ניתנה בעניינינו.

דיון והכרעה לגופן של טענות במועד היתכנסותה הראשון של הועדה ביום 2/8/15 נערכה למערערת בדיקה קלינית וצויינו בפרוטוקול הדברים הבאים: "מתהלכת עם מקל הליכה. צליעה קלה ברגל ימין. נפיחות סביב עקב ימין ללא עיוות ללא חוסר נוירוווסקולרי בכף רגל ימין. ללא סימני CRS. תנועות אצבעות חופשיות. תנועות קרסול מלוות בכאב. כיפוף גבי 15 כיפוף כפי 25. צלקת ניתוחית תקינה ועדינה ללא כלואיד. הועדה עיינה במסמכים שבתיק כולל מכתבים מד"ר יאסין אורטופד מ 8/6/15 שמציין צלום של כף רגל וקרסול עמדה טובה של השבר ופלטה. כמו כן הועדה עיינה במכתב סיכום ביקור מרפאת כף רגל בית חולים מאיר 9/7/15 הומלץ על CT קרסוליים בכפות הרגליים. ביצעה CT של קרסוליים וכפות רגליים ב 22/7/15 עדיין אין פיענוח. הועדה תבקש פיענוח של CT קרסוליים וכפות רגליים שביצעה ותסכם ללא נוכחות. תנו' במפרק סופטלרי מוגבלות איברסיה ואינברסיה 10 מעלות ומלוות בכאב". במועד היתכנסותה השני ביום 20/9/15 סיכמה הועדה את ממצאיה, כדלקמן: "הועדה עיינה בתוצאות בדיקת CT כפות רגליים מ 24/7/15 –מצב לאחר קיבוע שבר קלקנאוס מפרק טיביו-טלארי שמור. מפרק סובטלארי-בלתי סדיר במידה קלה. מפרק טאולונביקולאר –שמור. הודגם בורג בולט לתוך מפרק קלקניאו קובואיד ושינויים ארתרוטיים קלים במפרק TMT 4 ו-5. הועדה מקבלת הערר וקובעת 20% לפי סעיף 49(2)(ו) בגין מצב אחרי שבר בעצם העקב מימין". מצאתי כי החלטת הועדה מנומקת וסבירה ולא נראה כי נפל בה פגם משפטי בולט וגלוי על פניו.

לאחר קבלת תוצאות בדיקת ה CT הועדה מנתחת ניתוח רפואי את תוצאות הבדיקה וקובעת כי בהתאם למימצאי הבדיקות יש להתאים למערערת נכות אך בגין פריט ליקוי 49(2)(ו) לתקנות שעניינו כף הרגל.

...

טענות הצדדים בתמצית עיקר טענות המערערת הינן, כדלקמן: דין טענת ההתיישנות להידחות.

סבורני כי בנסיבות הענין החלטת הוועדה בכל הנוגע לקרסול נשענת על אדנים רפואיים מובהקים, על מסקנות שניתנו לאור בדיקה קלינית וניתוח ממצאי בדיקת הדמיה בליקוי הרלבנטי, ולא ניתן לומר כי נפל בהחלטה פגם בולט, גלוי על פניו אשר יורד לשורשו של ענין.

מהטעמים המפורטים מצאתי כי יש מקום לדחות את הערעור הן מפאת התיישנות והן לגופם של דברים.

סוף דבר – הערעור נדחה.

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים בענף נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי מיום 26.3.2018 שקבעה למערער 0% נכות רפואית (להלן – "הועדה הרפואית לעררים").

כתוצאה מהתאונה נפגע המערער ברוב חלקי גופו: עמוד שדרה צוארי ומותני, ברכיו, ירכו הימנית, קרסול וכף רגל שמאל, כף רגל ימין ופגיעה בגידים הפרונאליים.

טעתה הועדה הרפואית לעררים כאשר לא התייחסה בכובד ראש לקביעותיו של ד"ר קנולר ו/או לנסיבות המקרה המצביעות על הפרעה תחושתית ברגליים ובקרסוליים, אשר לא יכולה להיות מחלוקת, כי יש לה ערך ניכר מבחינה תפקודית.

שגתה הועדה הרפואית לעררים, בכך שלא פירטה ונימקה "כיצד מוגבלות תנועה בחומרה בינונית, ליקויים בדיסקים בעמוד השידרה, כאבים עזים ומיגבלות תנועה בבירכיים ובקרסוליים ותסמונת נוירולוגית נעלמו כלא היו" (סעיף 43 לכתב העירעור).

לעניין השגותיו של ד"ר קנולר, טען המשיב, כי הועדה הרפואית לעררים התייחסה באופן פרטני להשגותיו של ד"ר קנולר והבהירה מדוע אין בדעתה לקבלן ועל כן לא נפל פגם משפטי בהחלטה מסוג זה. עוד טען המשיב, כי הועדה הסבירה, כי קביעת הנכות מתבססת על מימצאי הבדיקה הקלינית והנתונים האובייקטיבים וכן, כי ההיבט התיפקודי הנו האלמנט הקובע בכל הנוגע לשעור הנכות הרפואית.

...

לא שוכנעתי, כי בנסיבות המקרה דנן מתקיים חשש ממשי לכך שהוועדה תהא מקובעת בעמדתה כלפי המערער.

לפיכך - טענת המערער בדבר החלפת הרכב הוועדה – נדחית.

סוף דבר: עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) אשר תשקול עמדתה מחדש בעניין הנכות הזמנית והקבועה של המערער תוך התייחסות מפורטת ומנומקת בהתאם לחוות הדעת הן של ד"ר קנולר והן של ד"ר שנידלר.

לפני ערעור, על החלטת הועדה הרפואית לעררים בעיניין נפגעי עבודה (להלן - הועדה) מיום 13.10.16, במסגרתה נקבעו למערערת 0% נכות צמיתה וכן נדחתה טענתה לעניין קשר סיבתי בין פגימתה בברך שמאל לבין התאונה מיום 15.12.15.

התשתית העובדתית כפי שהיא עולה מחומר הראיות המערערת נפגעה בתאונה ביום 15.12.15, שהוכרה כתאונת עבודה לעניין הפגיעה בקרסול רגל שמאל (להלן – התאונה).

ביום 13.10.16 ניתנה החלטת הועדה בעיניינה של המערערת אשר קבעה, כך: "הוועדה דוחה את הערר וקובעת שלא נותרו מיגבלות תנועה בקרסול שמאל הוועדה דוחה קשר סיבתי בין ___ לברך שמאל ולתאונה הנדונה כי לפי המסמכים הרפואיים לא ניחבלה ברך והממצאים בMRI הנם ממצאים נווניים ולא חבלתיים.

CT קרסול וכף רגל שמאל מ 13/1/16 שברי תלישה באספקט עליון חצוני של ראש הטלוס ואספקט חצוני של זיז קידמי של העקב.

...

לטענת המשיב יש לדחות את הערעור.

לטעמי אין לטענה זו מקום בשלב זה. שכן הערעור שלפניי עוסק בשאלת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בברך שמאל לבין התאונה ולא בגובה אחוזי הנכות שהיו נקבעים (או לא) למערערת בגין פגימה זו. לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל.

משהתובע מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, לא שוכנעתי כי יש לחייב בהוצאות.

לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נכות כללית) מיום 18.10.2020 אשר דחתה את הערר שהגיש המערער על החלטת הדרג הראשון והותירה את נכותו בשיעור 27% על כנה.

רקע עובדתי המערער, יליד שנת 1965, סובל משורה ארוכה של ליקויים רפואיים, ובכלל זה מפגיעה בעמוד השידרה, ברכיים, כפות הרגליים, יד ימין ומשברים ישנים.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים הרפואיים הגעתי לכלל מסקנה כי דין העירעור להיתקבל וזאת מהנימוקים המפורטים להלן: מעיון בפרוטוקול הועדה עולה כי ועדת הערר האזינה לתלונות המערער וציינה אותן לפרוטוקול כדלקמן: "נפגע קשה בשנות ה- 80 שבר רגל ויד, לאחרונה מאוד קשה. הרגל שנשברה לא יכול לעמוד על העקב קיבל מהנירולוגית מקל הליכה. ברגל השניה – שמאל האצבעות נפוחות כל הקרסול נפוח. ממצא ב(מילה לא ברורה) מראה שיש צלקות (או דלקות) ברקמות הרכות, האורטופד נתן סטרואידים לעכוז. המצב קשה לא יכול לנקות לא יכול להתקלח, לא יכול לעמוד על הרגליים, יש בעיות בגב יש צלע שבורה שכואבת. לוקח כדורים ללחץ דם וגם 2 אונות של הריאות (מילה לא ברורה) כבר. מציג מסמכים מנוירולוג ואורטופד. מציג גם סיכום מידע רפואי מרופא מישפחה.

משכך, בנסיבות שבהן המערער התלונן על כאבים והציג בפני ועדת הערר מיסמך רפואי שבו מצוין כי הוא סובל מכאבים בכל גופו מזה תקופה ממושכת וכי קיימת איבחנה משוערת לפיברומיאלגיה נידרש היה כי ועדת הערר תתייחס לכך, ותשקול האם יש מקום לקבוע למערער נכות בגין כך. סוף דבר העירעור מתקבל כדלקמן: עניינו של המערער יוחזר לועדת הערר באותו הרכב על מנת שתתייחס לטענות בדבר פיברומיאלגיה ובכלל זה לאבחנה המשוערת של ד"ר אבישי זפרן מיום 16.8.20 בעיניין זה וכן תשקול להפנות את המערער לבדיקה אצל ראומטולוג.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים הרפואיים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל וזאת מהנימוקים המפורטים להלן: מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי ועדת הערר האזינה לתלונות המערער וציינה אותן לפרוטוקול כדלקמן: "נפגע קשה בשנות ה- 80 שבר רגל ויד, לאחרונה מאוד קשה. הרגל שנשברה לא יכול לעמוד על העקב קיבל מהנירולוגית מקל הליכה. ברגל השניה – שמאל האצבעות נפוחות כל הקרסול נפוח. ממצא ב(מילה לא ברורה) מראה שיש צלקות (או דלקות) ברקמות הרכות, האורטופד נתן סטרואידים לעכוז. המצב קשה לא יכול לנקות לא יכול להתקלח, לא יכול לעמוד על הרגליים, יש בעיות בגב יש צלע שבורה שכואבת. לוקח כדורים ללחץ דם וגם 2 אונות של הריאות (מילה לא ברורה) כבר. מציג מסמכים מנוירולוג ואורטופד. מציג גם סיכום מידע רפואי מרופא משפחה.

בנסיבות אלה, אין ממש בטענת המשיב כי לא הוצגו במסמכי המערער תימוכין לטענתו בדבר פיברומיאלגיה וזאת משעה שהמערער הציג בפני הוועדה מסמך שבו מצוינת אבחנה זו. לפיכך מקום שבו מציינת ועדת הערר כי עיינה במסמך הרפואי של ד"ר זפרן אך אינה מציינת כי מצוין במסמך זה כי האבחנה המשוערת היא של פיברומיאלגיה, אין בידי לקבל את טענת המשיב כי מדובר בליקוט מתוך מסמכים רפואיים שלא הוצגו בפני הוועדה.

משכך, בנסיבות שבהן המערער התלונן על כאבים והציג בפני ועדת הערר מסמך רפואי שבו מצוין כי הוא סובל מכאבים בכל גופו מזה תקופה ממושכת וכי קיימת אבחנה משוערת לפיברומיאלגיה נדרש היה כי ועדת הערר תתייחס לכך, ותשקול האם יש מקום לקבוע למערער נכות בגין כך. סוף דבר הערעור מתקבל כדלקמן: עניינו של המערער יוחזר לוועדת הערר באותו הרכב על מנת שתתייחס לטענות בדבר פיברומיאלגיה ובכלל זה לאבחנה המשוערת של ד"ר אבישי זפרן מיום 16.8.20 בעניין זה וכן תשקול להפנות את המערער לבדיקה אצל ראומטולוג.