מבוא – לפני ערעור על החלטת הוועדה לעררים לשירותים מיוחדים מיום 11.5.2023 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה כי המערערת אינה תלויה בעזרת הזולת בבצוע רוב פעולות היום-יום ברוב שעות היממה, ובהתאם לכך – דחתה את תביעתה לקיצבת שירותים מיוחדים.
...
טענות הצדדים – המערערת טוענת, כך:
- בכל הנוגע לניידות, היא מתגוררת בקומה שנייה, ולצורך הכניסה והיציאה מהבית היא חייבת לעשות שימוש במדרגות הבית החיצוניות; מדובר במבנה דו-קומתי השייך לבעלה, כשבקומת הקרקע נמצאת הגינה והחצר של הבית, ובקומת הקרקע מתגוררים הוריו של הבעל; יש לראות בכל הבניין על שתי קומותיו והצמוד אליו כיחידת מגורים אחת; נוכח הבעיה הקרדיאלית הקשה שלה, השימוש במדרגות קשה עד בלתי אפשרי עבורה; הועדה התייחסה באופן דווקני לסעיף הניידות בתוך יחידת המגורים הפרטית שם היא מתגוררת, ולא למבנה וההתקנים הצמודים לו, כדוגמת חצר וגינה פרטית; הועדה התעלמה מהאישור הרפואי מיום 19.4.2022 המבהיר את הצורך שלה בסיוע בניידות, גם בשל נפילות לעיתים קרובות, ועקב בצקות וחוסר שיווי משקל;
- אשר לאכילה, היא אומנם ציינה בפני הועדה שהיא יכולה להכין לעצמה שתיה בלבד, אך לא התייחסה לארוחות עצמן וכלל לא נשאלה על כך; יש לה צורך בעזרה מלאה גם בהכנת ארוחות, ולשם כך וכדי לטפל במשק-הבית היא שוכרת עוזרת על בסיס יומי, למעט בסוף השבוע שאז הבעל נמצא בבית ולא עובד; הועדה לא נימקה את החלטתה בעניין האכילה; הועדה אף התעלמה מהדו"ח הסוציאלי מיום 1.2.2023 שמבהיר את הצורך לעזרה בביצוע פעולות היום-יום;
- אשר להפעלת מכשירים, מעת שקבעה הועדה תלות מוחלטת באחזקת הבית, ההחלטה בדבר חוסר תלות כלשהי בהפעלת מכשירי חשמל אינה סבירה בעליל, והיא גם לא נשאלה גם על כך; מסקנה זו הופכת לבלתי-סבירה נוכח חוסר היכולת שלה להרים מכשיר כלשהו, להזיזו או לסובב אותו; הועדה התעלמה מקיום מכשירים שמחייבים שימוש בכוח הידיים; היא זכאית לנקודה אחת לכל הפחות בגין הצורך בסיוע מועט עם מכשירים כבדים או כאלה שמחייבים שימוש בכוח פיזי כלשהו.
טענות המשיב – המשיב טוען, כך: לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הועדה, ודין הערעור להידחות.
איני מקבל את טענת המערערת בדבר הסתירה בין הקביעה לגבי סיוע במידה רבה בהכנת המזון, והיותה תלויה לחלוטין באחזקת הבית, לבין הקביעה ביחס לעצמאות בהפעלת מכשירים חשמליים.
לסיכום – החלטת הועדה מבוססת על הנמקה ברורה ועל שיקולים רפואיים-מקצועיים, והיא מצויה בגדר מתחם הסבירות.
לאור כלל האמור לעיל, הערעור נדחה.
