ערעור על החלטת ועדה לעררים בעניין גמלת סיעוד

לבסוף החליטה הועדה לדחות את הערר: "הנכה נמצא תלוי בזולת בעזרה רבה בכל הפעולות ברוב שעות היממה. העירעור נדחה". על החלטת הועדה הגיש המבקש ערעור לבית הדין האיזורי, במסגרתו טען כי הועדה הותירה את שיעור גמלת השירותים המיוחדים ללא שינוי, וזאת למרות שמצבו הפיזי, הקוגניטיבי והנפשי של המבקש הוחמר עקב נפילתו בחודש יולי 2021 והניתוח שעבר כתוצאה ממנה.

באשר לחלקה הראשון של הילכת סעדיה, המבקש אינו מסתפק בקביעת בית הדין האיזורי כי הועדה תהיה רשאית להתייעץ עם מומחה בתחום הגריאטריה, ומבקש כי יקבע שחלה חובה על הועדה לעשות כן. בעוד שבעניין סעדיה נדון ערעור על החלטת ועדת עררים לנפגעי עבודה, בעניינינו מדובר בערר על החלטת ועדת עררים לשירותים מיוחדים.

מדובר בסעיף שעוסק בבדיקת מידת התלות של המבוטח בזולת על ידי המוסד לצורך גמלת סיעוד, להבדיל מבדיקת מידת התלות בזולת במסגרת ועדות העררים, שהן גופים סטאטוטוריים עצמאיים.

...

ביחס לתפקודו של המבקש, ציין בא-כוחו כי "התפקוד לא אפשרי, עזרה בהלבשה, עזרה ברחצה, קושי ללכת כי נופל. מספר אירועי נפילה. אשתו משגיחה עליו בהליכה אחרת נופל. עזרה תמידית באכילה וברחצה, יושב כל היום על כורסה, לא מסוגל לקחת תרופות, נמצא בטיטול ולא שולט על סוגרים". בא-כוחו של המבקש טען כי למבקש דרושה השגחה במשך 24 שעות ביממה ושאשתו של המבקש צריכה להיות עמו כל הזמן, מכיוון שהמבקש "לא מתנייד בכלל, לא מצליח להתרומם להליכון, עזרה בקימה". אשתו של המבקש הוסיפה את הדברים הבאים: "אני מלבישה אותו. הוא נמצא בטיטול לא שולט בכלל על השתן וצואה, ויושב על כסא רחצה ואני רוחצת אותו. אוכל מוכן לאכילה, מפיל ומרייר המון. אוכל סנדוויץ', נחנק מכריך, שותה עם קשית. לא מפעיל מכשירים. אני דואגת שישתה תרופות... הוא בוהה בטלוויזיה...". ממצאי הבדיקה הרפואית תוארו בפרוטוקול כך: "יש מחלה לבבית וליקויים אורטופדיים, עבר דום לב". הוועדה בחנה את רמת התלות של המבקש בזולת בפעולות היום-יום (מבחן ADL) והגיעה למסקנה כי הניקוד הכולל של מבחן ה-ADL בעניינו של המבקש הוא 40 נקודות, לפי הפירוט הבא: ניידות בתוך הבית: "נכנס לחדר ועדה ישוב על כסא גלגלים. בתוך ביתו נייד בעזרת הליכון ותמיכת אשתו". נקבע כי המבקש "זקוק לסיוע במידה רבה" בתחום זה (8 נקודות).

לבסוף החליטה הוועדה לדחות את הערר: "הנכה נמצא תלוי בזולת בעזרה רבה בכל הפעולות ברוב שעות היממה. הערעור נדחה". על החלטת הוועדה הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי, במסגרתו טען כי הוועדה הותירה את שיעור גמלת השירותים המיוחדים ללא שינוי, וזאת למרות שמצבו הפיזי, הקוגניטיבי והנפשי של המבקש הוחמר עקב נפילתו בחודש יולי 2021 והניתוח שעבר כתוצאה ממנה.

לנוכח כלל האמור, אנו קובעים כי עניינו של המבקש יוחזר לוועדה בהרכבה מיום 13.2.22 על מנת שתשוב ותבחן את החלטתה תוך התייחסות לחוות הדעת מטעם המבקש (חוות דעת ד"ר יואל אייזנברג מיום 9.1.22) כמכלול, ותוך לקיחה בחשבון (בין היתר) את צירוף מגבלותיו הפיזיות של המבקש עם מצבו הקוגניטיבי, כמתואר בחוות הדעת.

אנו סבורים כי בכך ניתן מענה גם לטענות המבקש בנוגע להיקף הנמקת החלטת הוועדה.

סוף דבר – הערעור מתקבל בחלקו, כאמור בסעיף 40 לעיל.

טיוטת פסק דין ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (אי כושר) מיום 22.11.2022 (להלן: הועדה) אשר היתכנסה מכוח פסק דין בתיק ב"ל 17327-02-22 (להלן: פסק הדין המחזיר).

ביום 12.9.22 ניתן פסק דין אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה: "עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (אי כושר) בהרכבה מיום 8.3.22 על מנת שתידון בהשלכת ליקוייו הרפואיים של המערער על כושר עבודתו, כל אחד בנפרד ובאופן מיצטבר. תשומת לב הועדה להלכה שנקבעה בעיניין מוהרה. כמו כן, תתייחס הועדה להשכלתו של המערער". ביום 22.11.22 היתכנסה הועדה הרפואית לעררים שלאחר פסק הדין, שמעה את טענות המערער מפיו ומפי בא כוחו ורשמה אותן כך: "גר בחולון.

זאת ועוד, הועדה היתעלמה מכך שהשפעת מכלול הליקויים הרפואיים מהם סובל המערער הביאה אותו למצב סיעודי בדרגת תלות גבוהה ולא נימקה את פשר התעלמותה מטענה זו. לבסוף נטען כי הועדה לא שקלה את החלטתה בהתייחס לניסיונו התעסוקתי של המערער, השכלתו וגילו המתקדם כאשר המערער אינו עובד מזה 7 שנים והוכר כסיעודי ברמת זכאות גבוהה.

עיקר טענות המערער מופנה כנגד היתעלמות הועדה מהנכות שנקבעה לו בגין סוכרת עם סיבוכים, לרבות הטיפול הרפואי אותו הוא נוטל בגין ליקוי זה, וכנגד התעלמותה מכך שהוכר כזכאי לקיצבת סיעוד ברמת זכאות גבוהה.

...

הוועדה סבורה כי לנוכח גילו של המערער בתקופה נשוא ערר זה 67 השכלה בת 12 שנות לימוד ניסיון תעסוקתי כדוור עד 2015 וניסיון תעסוקתי קודם כלוטש יהלומים לאור מכלול ליקוייו הרפואיים והמשמעויות כמתואר לעיל מבחינה אורטופדית פנימית ונפשית ולאחר העיון בחוות דעת עובד השיקום לאור כל זאת הוועדה שבה וקובעת כי ע"פ התשתית העובדתית שהייתה מונחת בפנינו אנו סבורים שהנ"ל היה כשיר לעבוד בהיקף חלקי במגבלות שפורטו לעיל בעבודות כגון פקיד מודיעין ללא צורך בנגישות למחשב תצפיתן בחדר בקרה מוקדן שירות הודעות כולל מביתו וכל זאת בהיקף שנקבע בדרג 1.

לבסוף טוען המשיב כי הוועדה לא התבקשה לדון בנתונים האישיים של המערער ובכל זאת עשתה כן ועל כן לא ברור על מה מלין המערער בהיבט זה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל בחומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

טענות אלה אין בידי לקבל שכן בהתאם לדין, מבוטח שנקבעה לו דרגת נכות רפואית ודרגת אי כושר שמזכה בקצבה, יקבל אותה עד גיל הפרישה בלבד.

סוף דבר- נוכח כלל המפורט לעיל מצאתי כי הוועדה עמדה בחובת ההנמקה המוטלת עליה ובהתאם כי דין הערעור להידחות.

בהתייחס לפסק הדין בעיניין כהן נטען, כי זה אינו רלוואנטי לענייננו שכן הוא דן בעירעור על החלטת ועדת ערר לעניין מצב תיפקודי (גמלת סיעוד).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להתקבל כפי שיפורט להלן.

סוף דבר אשר על כן – הערעור מתקבל.

מבוא – לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר היתכנסה בשתי ישיבות בתאריכים 3.3.22 ו- 1.2.23 (להלן: "הועדה") ובפניה עמדה המלצת ועדת הרשות מיום 31.5.22.

לדידי המערערת, היא ביקשה להוון את קצבת הנכות מעבודה וכפועל יוצא מכך מנועה המערערת מלהגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מחדש; במצב דברים זה, לדעת המערערת על הועדה היה להתייחס למסמכים שהוצגו בפניה בהתייחס לחודש ספטמבר 2020 ואילך וככל שהועדה היתה מתייחסת כנדרש למסמכים אלה, אזי החלטתה בנוגע להפעלת תקנה 15 היתה שונה, שכן המערערת הפסיקה עבודתה כליל מחודש ספטמבר 2022 עקב היתדרדרות במצבה הרפואי וניתוח ברגלה שכשל.

המערערת הוסיפה, כי אושרה לה גמלת סיעוד.

...

מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה ואין כל אינדיקציה לכך שהמסמכים הנטענים - נספח ב' לערעור - אכן נמסרו לוועדה ואף אם הדבר נכון, הרי שעיון בנספח ב' לערעור מלמד בבירור, כי כלל המסמכים מתייחסים לתקופה שהיא רלוונטית למועד המאוחר למועד קביעת הנכות היציבה ולמצבה הרפואי של המערערת שהוחמר ככל הנראה לאחר שנקבעה נכות יציבה בחודש מרץ 2022 – המועד הקובע לצורך בחינת הפעלת תקנה 15.

לאחר שעיינתי בפרוטוקולי הוועדה הרפואית לעררים ובדו"ח ועדת הרשות וכן בכלל החומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר אשר על כן – דין הערעור להידחות.

הרקע העובדתי המערער, יליד שנת 1959, הגיש ערעור על החלטת ועדת ערר שהיתכנסה בעיניינו בתחום הניידות וביום 29.12.2022 ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים להשבת עניינו לועדת ערר בהרכב חדש (ב"ל 36718-06-22).

ועדת הערר היתעלמה גם מקביעתה של הרופאה הנוירו-גנטיקאית ד"ר פונגר פנינה שמצאה כי המערער סובל מאטקסיה סנסורית וכן היתעלמה ממסמכו של ד"ר גאבר סאמר מומחה בגריאטריה מיום 21.4.2022 הקובע כי המערער במצב סיעודי.

תוספת א' להסכם בדבר גמלת ניידות מיום ט"ו בסיון תשל"ז (1.6.1977) מונה את רשימת הליקויים ואת אחוז המוגבלות בניידות בגין כל פריט ליקוי.

...

המשיב טוען כי דין הערעור להידחות כיוון שאינו טומן בחובו נימוק המצביע על פגם משפטי בהחלטה.

באופן דומה אין בידי לקבל את טענת המערער כי על בית הדין להתערב בהחלטת ועדת הערר ולקבוע בעצמו את שיעורי הנכות וזאת משום שקביעת שיעורי הנכות מסורה לוועדת הערר שלה הכלים המקצועיים להחליט בכך.

עם זאת, מצאתי כי נפל פגם בכך שוועדת הערר לא התייחסה לסיכום ביקור של הנוירולוגית ד"ר פונגר פרנקל מרפאת הפרעות בתנועה מבית החולים איכילוב מיום 25.1.2023 שבו מצוין כי המערער סובל מאטקסיה סנסורית (המסמך צורף כנספח 8 למסמכים שצירף המערער ביום 4.7.2023) (הדגשה לא במקור): סיכום ודיון בן 63 עם ריבוי גורמי סיכון וסקלרים לא מאוזנים כולל סכרת ותסמונת כאב מורכבת במעקב ראומטולוגי כאן בנוסף דכאון סובל מחוסר יציבות בהליכה ככל הנראה על רקע מרכיב של נוירותפיה תחושתית – כרגע רושם כי מדובר ב SENSORY ATAXIA הוסבר כי יש לחזור על הערכה עם איזון כאב כפי שנכתב במאי 2022.

סוף דבר לאור האמור לעיל דין הערעור להתקבל באופן שעניינו של המערער יוחזר לוועדת הערר באותו הרכב בכדי שתפעל כדלקמן: ועדת הערר תשקול בשנית את החלטתה לאחר שתתייחס במנומק למסמך הרפואי של ד"ר פונגר פרנקל פנינה מיום 25.1.2023 שבו מצוין בסיכום דיון כי המערער סובל מאטקסיה סנסורית ותשקול האם יש מקום לקבוע למערער נכות בהתאם לתקנה 7 לתוספת הראשונה של הסכם הניידות.