מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת המשיב שלא להכיר בהפרעה במפרק הירך כנכות שמקורה בשירות הצבאי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (ענף נפגעי עבודה) מיום 21.6.21 (להלן: "הועדה") אשר קבעה, כי למערער נכות יציבה בשיעור 10% בגין בוהן שמאל, החל מיום 1.10.20 (להלן: "ההחלטה").
ביום 24.4.18 ניחבל המערער מקרטונים שפגעו בידו ופגיעתו הוכרה על ידי המשיב כפגיעה בעבודה.
" הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית וכך פירטה את ממצאיה (השגיאות במקור): "בן 29 גרוש+2, בני 9, 6, 12 שנ"ל ללא בגרות מלאה, צבא שירת שנתיים עקב נשואים לא המשיך בשירות. עבד בתור מנהל, לאחר מכן עבד במנהל עובד ייצור ועבודה אחרונה נהג משאית 12 טון.
ראומטולוג: נבדק מפרקים ההיקפים, כולל כתפיים מרפקים שורשי ואצבעות הידיים רגליים וברכביים וירכיים, לא נמצאה עדות לדלקת מפרקים פעלה ולא עדות למחלה פעילה בעבר.
הועדה דנה בהפעלת תקנה 15 ומצאה שאין מקום להפעלתה שכן המערער מסוגל לשוב לעבודתו; הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה והגיעה למסקנה, כי אין מקום לקביעת נכות בגין האגודל – קביעה רפואית שאין להתערב בה, כאשר בית הדין לא מיתערב בסוגית אופן ביצוע הבדיקה הקלינית והיקפה; אשר לתחום הפסיכיאטרי – למערער נערכה בדיקה קלינית ולדעת הועדה אין עדות להפרעה נפשית בעקבות התאונה, וכי לדעת הועדה אין קשר סיבתי בין התלונות הנפשיות לתאונה עקב העידר סנכרון זמנים מאז הפנייה הראשונה לטפול פסיכיאטרי – קביעה רפואית מובהקת שאין מקום להתערב בה. לדידי המשיב, טענות המערער בעיניין זה חותרות תחת שיקול דעת הועדה ומשכך יש לדחותן, כאשר המערער מודה למעשה שפנייתו הראשונה לקבלת טפול פסיכיאטרי היתה בחלוף 26 חודשים; אשר לטענה בעיניין פיברומיאלגיה – הועדה הפניתה למסמכים הקודמים לתאונה המצביעים על קיומם של תלונות המאפיינות פיברומיאלגיה עוד קודם לתאונה, ולכך שהמערער פנה לטפול ראומטולוגי בחלוף שנתיים מהתאונה.
...
מנגד, טענה ב"כ המשיב, כי דין הערעור להידחות על הסף מחמת התיישנות וכן לגופו, בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.
הוועדה דנה בהפעלת תקנה 15 ומצאה שאין מקום להפעלתה שכן המערער מסוגל לשוב לעבודתו; הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה והגיעה למסקנה, כי אין מקום לקביעת נכות בגין האגודל – קביעה רפואית שאין להתערב בה, כאשר בית הדין לא מתערב בסוגית אופן ביצוע הבדיקה הקלינית והיקפה; אשר לתחום הפסיכיאטרי – למערער נערכה בדיקה קלינית ולדעת הוועדה אין עדות להפרעה נפשית בעקבות התאונה, וכי לדעת הוועדה אין קשר סיבתי בין התלונות הנפשיות לתאונה עקב העדר סנכרון זמנים מאז הפנייה הראשונה לטיפול פסיכיאטרי – קביעה רפואית מובהקת שאין מקום להתערב בה. לדידי המשיב, טענות המערער בעניין זה חותרות תחת שיקול דעת הוועדה ומשכך יש לדחותן, כאשר המערער מודה למעשה שפנייתו הראשונה לקבלת טיפול פסיכיאטרי היתה בחלוף 26 חודשים; אשר לטענה בעניין פיברומיאלגיה – הוועדה הפנתה למסמכים הקודמים לתאונה המצביעים על קיומם של תלונות המאפיינות פיברומיאלגיה עוד קודם לתאונה, ולכך שהמערער פנה לטיפול ראומטולוגי בחלוף שנתיים מהתאונה.
לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.
מאחר והערעור נדחה לגופו – התייתר הצורך לדון בטענת ההתיישנות.
סוף דבר על יסוד כל האמור – הערעור נדחה.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

[6: 31-32 בת"ר.] ביום 13.5.68 אשרה הועדה העליונה את החלטת הוועדה הרפואית הקודמת וקבעה 10% נכות צמיתה בגין "מ.א. פציעה ע"י רסיסים בגפה העליונה, בבית החזה, בבטן, בשתי הירכיים ובשתי השוקיים שמתחת לברכיים. הצלקות מכאיבות וקלואידיות..." כמו כן נקבעה 0% נכות צמיתה בגין מ.א לפרטומיה ללא הפרעות במערכת העיכול[footnoteRef:7].
[10: 184-185 בת"ר.] 19.2.13 ניתנה החלטת קצין התגמולים לפיה ובהסתמך על חוות הדעת מטעם המשיב (ד"ר פרידמן- אורטופד) לא אירעה למערער נכות לאחר הפציעה מ-67', וכי אין קשר בין השינויים הניוניים במפרק ירך ימין וה-CAM לבין הפציעה מ-67'21[footnoteRef:11].
המשיב מבקש לעשות איבחנה מעושה בין מועד תחולת הנכות לבין מועד זכאות לתגמולים- דבר שאין לו כל בסיס ואין לו כל מקור חוקי.
בשולי הדברים, נציין כי לא ראינו טעם להקביל את המקרה שבפנינו לע"נ 277/07 י.ב. נ' קצין התגמולים- שם דובר על פגימה נפשית של המערער ובנסיבות העניין הובאה עדותו של המערער על היתנהלותו הקיצונית של רופא מטעם המשיב- היתנהלות שגרמה לאי הגשת תביעה פורמאלית ולאי הכרה בזכותו של המערער בגין הפגימה הנפשית.
ההגיון העומד מאחורי ההפרדה האמורה הוא שבעוד שהמשיב בודק את כל האלמנטים הנדרשים לבירור התביעה, כמו השרות הצבאי, יום השיחרור, הארוע בו נגרמה הנכות וכמתואר בסעיפים 18,30, ו-31 לחוק תפקידה של הועדה הרפואית להכריע על פי אמות מידה רפואיות בשאלות שברפואה וסמכות זו נימסרה לה על פי סעיף 10 לחוק, ופורטה בתקנות הנכים ובמבחנים שנקבעו לקביעת דרגות נכות.
...
נמצאנו, איפוא, למדים כי במקרה של נכה שחלות עליו הוראות סעיף 18 (א) לחוק אין הנכה זכאי לתגמולים אם נכותו היתה קודם ליום הגשת התביעה.
סבורני כי סיוע כזה בא בגידרו של אותו "חוב ...שאנו חבים" כלפי חיילינו שנפגעו במהלך ועקב השירות.
_________________ צפורת בלאושטיין, עו"ד נוכח האמור לעיל ובנסיבות העניין, הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 946/10 בפני: כבוד השופט י' דנציגר המבקש: אל"מ ארונוביץ מאיר נ ג ד המשיב: קצין התגמולים בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט מחוזי מרכז בע"ו 19388-10-09 שניתן על ידי כבוד השופט א' שילה ביום 5.1.2010 בשם המבקש: עוה"ד נ' גרינברג ][]החלטה
רקע, הליכים קודמים ופסק דינו של בית המשפט המחוזי המבקש נפגע במהלך שרותו הצבאי כתוצאה מהתהפכות ג'יפ צבאי בו נסע במהלך אימון.
המבקש הגיש תביעה כי יוכר כנכה לפי חוק הנכים, וביום 3.5.2007 נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 21%.
על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי וטען כי משקבעה הועדה כי נותרה מיגבלה בתנועה הסיבובית של פרק הירך, היה עליה לקבוע לו נכות של 20% בגין פגיעה זו, וזאת בהתאם לסעיף 48(1)(ו) לתוספת שכותרתו "פרק הירך", הקובע כי "הגבלה בהטיה (abduction), קירוב (adducation) או סיבוב של הגף (rotation)" תביא לקביעת נכות בשיעור של 20%.
ביום 29.6.2009 ניתנה החלטת הועדה בה נקבע, בין היתר, כדלקמן: "מימצאי הבדיקה של פרק [ה]ירך הראו הגבלה של º10 בסיבוב פנימי ו-º10 בסיבוב חצוני, שהיא הגבלה שבפני עצמה מזערית ולא משמעותית. התנועות של º30 סיבוב פנימי ו- º40 סיבוב חצוני הם בתחום של פעילות רגילה. הוע' שקלה עקב הממצאים האלה בזמן עירעורו [צ"ל-העירעור - י.ד.] וקבלה את עירעורו [של המבקש- י.ד.] בזה שהחליטה בכל זאת להיתחשב בתלונותיו ובממצאים האלה ולתת ביטוי להפרעה קלה (מזערית) בתיפקוד המפרק.
כשנקבעה הנכות לפי סעיף 35 1 ב (10%) בא הביטוי [כך במקור- י.ד.] של הפרעה תפקודית של מפרק (ולכל הדיעות פרק הירך הוא מפרק) ולכן השמוש בסעיף זה נותן ביטוי הולם להפרעה תפקודית שחברי הוע' לאחר בדיקתם, רצו שתבוא לידי ביטוי.
כמו-כן טוען המבקש כי חיובו בהוצאות המשיב אינו עולה בקנה אחד עם ההלכה לפיה אין מחייבים נכים המגישים תביעות לפי חוק הנכים בהוצאות קצין התגמולים.
לטענת המבקש, מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינו של המבקש, מאחר שמדובר בפגיעה נפוצה בקרב נכי צה"ל, ומאחר שקיימות פסיקה סותרות של בתי המשפט בעיניין זה. דיון והכרעה דין בקשת רשות העירעור להדחות.
...
] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט א' שילה) בע"ו 19388-10-09 מיום 5.1.2010 בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית העליונה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], תשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים).
בענייננו אני סבור כי קביעתה של הוועדה - לפיה הסעיף המתאים ביותר לקבוע את שיעור הנכות שנגרמה למבקש כתוצאה מהפגיעה בפרק הירך הוא סעיף 35(1)(ב) לתוספת ולא סעיף 48(ו)(1) לתוספת - הינה קביעה רפואית המצוייה בסמכותה של הוועדה והנתונה לשיקול דעתה המקצועי-רפואי [השוו: רע"א 5046/09 קליר נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 9.9.2009)].
למעלה מהצורך אציין כי אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה הוראות תקנה 11(ב) לתקנות מחייבות את השימוש בסעיף 35(1)(ב) לתוספת, שהוא בגדר "סעיף ספציפי" כטענת המבקש, וזאת חלף השימוש שנעשה בסעיף 48(1)(ו) לתוספת, שהוא "סעיף כללי", בלשונו של המבקש.
באשר לחיוב המבקש בשכ"ט עו"ד, הרי שנוכח סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009, אין בידי להיעתר לבקשת רשות הערעור בנקודה זה. למעלה מהצורך, אציין כי אף בהעדרה של הוראה זו איני סבור כי בנסיבות העניין היה מקום להעניק רשות ערעור בנוגע לחיוב המבקש בשכ"ט עו"ד. סופו של דבר, דין הבקשה להידחות.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

העירעור שלפנינו הוא על החלטת המשיב מיום 6.11.13 בה קבע, בין היתר כדלהלן: "...לאחר עיון בתביעתך ובתוצאות הבדיקות הרפואיות מתאריך 3.3.13 הגעתי למסקנה כי הדיספלציה של שני מפרקי הירכיים החמירו בתקופת שירותך ועקב שירותך הצבאי. ההחמרה שעל חשבון השרות הנה בשיעור רבע מדרגת הנכות הכוללת". הועדה הרפאית קבעה למערער אחוזי נכות כדלהלן: 7.5% מתוך דרגת נכות של 30% בגין אוסטאוטומיה פרה-אדיבולאטורית בפרק ירך ימין, ועוד 7.5% מתוך דרגת נכות של 30% בגין אוסטאוטומיה פרה-אדיבולאטורית בפרק ירך שמאל, ו-2.5% מתוך דרגת נכות כוללת של 100% בגין "צלקות ניתוחיות באגן ימין ושמאל שהן מכוערות". להלן פרטים אודות המערער: המערער נולד ב-26.2.1991; הוא התגייס לצה"ל ב-2.12.2009; בלישכת הגיוס נקבע לו פרופיל 97 עם סעיפי ליקוי, בין היתר, של כפות רגליים שטוחות במידה קלה וכן בשל סטייה קלה ומאוזנת בע"ש ללא הפרעות ניכרות; במהלך שרותו הופיעו כאבים בבירכיים ובהמשך במפרקי הירכיים ; ב-21.1.10 נכתב, בין היתר, כדלהלן: "...צלום רנטגן מדגים dysplastic hips bilateral"; ב-31.1.10 בצלום AP הודגמה השטחת אצטבולוס דו צדדית עם גלישה אחורית של ראשי הירכיים דו צדדית,שינויים סקלרוטיים בגג אצטבולום דו צדדי, וראשי ירכיים ללא סטיות; ב-3.2.10 כתב פרופ' ליברגל , בין היתר, כך: "...עבר צלום אשר הדגים דיספלזיה משמעותית של שני מפרקי הירך. יותר מימין עם סקלרוזיס קלה. בבדיקה גופנית אין ממצא. מדובר בדיספלזיה חד משמעית הדורשת הגבלות תפקודיות". פרופ' ליברגל המליץ על "אוסטיאוטומיות אגניות לכסוי ראש הירך"; ב-3.4.12 כתב פרופ' רופמן חוות דעת לפיה לדעתו הגורם למחלתו היסודית של המערער אשר לא אובחנה בילדותו ואף טרם גיוסו אינו קשור לשירותו הצבאי, אך העריך שהעומסים במהלך שרותו הצבאי ועד לקביעת האבחנה הובילו להתפרצות התסמינים; בסיכום מחלה מיום 28.5.12 שנכתבה ע"י ד"ר גולדמן צויין שהמערער עבר אוסטיאוטומיה משולשת של מפרק הירך לטפול בדיספלזיה משמעותית של מפרק ירך שמאל, בה המצב חמור יותר מאשר בימין.
מצד המשיב-שתי חות דעת של ד"ר שאול בייט; האחת מיום 3.3.13 שעל בסיסה דחה המשיב את תביעת המערער; וחוו"ד נוספת מיום 28.5.15 בה הגיב ד"ר בייט על חוות דעתו של פרופ' רוטמן; להלן כמה ציטוטים מכל אחת מחוות הדעת הנ"ל; בחוות דעתו של פרופ' רופמן מיום 3.4.12-מטעם המערער- נכתב, בפרק "לסיכום" בין היתר, כדלהלן: "....סובל ממחלה מולדת הנקראת DDH . זוהי מחלה אשר יש לה אתיולוגיות שונות ומרובות ואשר אמורה להיות מאובחנת עוד בגיל הרך. לאורך שנות ילדותו ובגרותו לא מנע המום הזה לנהל אורח חיים מלא ושיגרתי. נבדק מספר פעמים במהלך ילדותו והמחלה לא אובחנה. גם בלישכת הגיוס שם נבדק טרם הגיוס לא אובחנה המחלה. אי לכך הוענק לו פרופיל 97 שמשמעותו שירות קרבי מלא. הוא נשלח לשירות קרבי בחיל התותחנים והחל את שרותו שם בטירונות קרבית. לאחר תחילת הטרונות החל להתלונן על כאבים בבירכיים ובאיליאק הימני. לקח חודש ימים נוסף עד שאובחן כסובל מ- dysplastic hips bilateral grade 3...על פי הספרות הרפואית...אין ספק כי המאמצים הגופניים אותם ביצע במהלך הטרונות הקרבית גרמו להתפרצות הסימנים והתסמינים אשר לא היו נחלתו קודם לכן ואשר חייבו אותו לבצע ניתוח תיקון בהמשך.על כן יש לראות את מצבו כמצב רפואי אשר החמיר עקב השרות הצבאי". בחוות דעתו של ד"ר בייט מיום 3.3.13-מטעם המשיב- נכתב, בפרק "דיון", בין היתר, כדלהלן: "......סובל מבעיה שלא אובחנה בילדותו למרות בדיקות סקר מקובלות המתקיימות בארץ זה שנים. יתרה מכך, גם אחיו סובל מבעיה דומה, שהתגלתה רק לאחר שהסתמנו כאבים אצל....(המערער)...מלין על כי עומסים קשים שהוטלו עליו במהלך הטרונות הביאו להתפרצות התסמינים ....עיון מעמיק בספרות המקצועית כמו גם בחוות דעתו של פרופ' רופמן מעלה כי המהלך הטבעי של הפרעה התפתחותית/מולדת ...ואשר ללא כל ספק נגרמה והתקיימה טרם לגיוסו, כולל הפועל תסמינים בסביבות גיל הגיוס.למיטב הבנתי אין מר...מבקש הכרה בגרימת מחלתו אלא בהחמרה במצבו עקב אי איבחון מצבו והטלת עומסים גדולים על מפרקי הירכיים הפגומים מראש....תסמינים של כאבים בבירכיים מתוארים בביקורו במרפאת ד"ר בלאט בינואר שנת 2009, כשנה טרם גיוסו.התסמינים המתוארים הביאו את ד"ר בלאט לחשוב כי מדובר בכונדרומלציה פטלה ...במפתיע, היתרשמות קלינית זהה התקבלה אצל ד"ר בראול שבדק את מר...בסוף דצמבר אותה שנה, כשלושה שבועות לאחר גיוסו. ד"ר בלאט ציין ברישומיו כי התלונות מתקיימות מזה שלוש שנים וכי הכאב מוחמר בריצה,מדרגות וישיבה ממושכת. תאור זה זהה לתלונות המתוארות בהמשך לאחר גיוסו. מכאן שלא ניתן לטעון הופעת התסמינים לאחר גיוסו. יתרה מכך, פניות חוזרות בשל כאבים עוד טרם חלפו שלושה שבועות מהגיוס מלמדות כי לא היתרחש רבות מבחינה גופנית עד שהופיעו הכאבים. . מר...הפסיק פעילותו הגופנית כשחיין לפי דבריו שלוש שנים טרם גיוסו. זה גם המועד בו החלו להופיע התסמינים, לפי תאורו של ד"ר בלאט מינואר 2009.מפקדו של מר...שולל עומסים חריגים המתוארים בתצהירו של מר...ביום 3.2.10 חודשיים ויום לאחר גיוסו לשירות חובה מתאר פרופ' ליברגל שינויים ניוונים במפרקי הירכיים בצילומים. ...ברור כי התהליך הניווני שהתמשך לכדי היצרות המרווח המפרקי, החל עוד טרם נבדק במרפאת פרופ' ליברגל וגם לאחר גיוסו לשירות צבאי. על אף כל האמור לעיל, ברור כי במהלך התקופה הקצרה בה שירת מר...בתפקיד קרבי חלה החמרה בתסמיני מפרק הירך עליהם התלונן ואז גם אובחן. כיום קיימת ללא ספק פגימה ביכולתו לבצע פעולות כרגיל, ומתקבל הרושם כי לפחות חלק קטן מההחמרה במצבו יש לייחס לעומסים בהם עמד בשבועות בהם שירת כטירון בחיל התותחנים....בנסיבות אלו אני ממליץ להכיר בקשר של החמרה בשיעור של 25% בין תלונותיו של מר...לגבי מפרקי הירכיים ובין שרותו הצבאי". בחוות דעתו המגיבה של ד"ר בייט מיום 28.5.15 -מטעם המשיב- נכתב, בפרק "דיון", בין היתר, כדלהלן: "המהלך הטבעי של המחלה ....מתאפיין בהסתמנות בעשור השני לחיים. בלתי סביר להניח העדר הסתמנות גם לולא גויס לצבא. ספק רב, אולם יש לאפשר לתובע להנות מהספק, אם בכלל גרם השרות הצבאי אף להקדמה קלה בהופעת ההסתמנות אשר הייתה צפויה למעשה מיום לידתו, הגם שלא הייתה ידועה לו ולמשפחתו. כאבים בבירכיים עשויים להיות במקרים רבים מוקרנים ממפרק הירך....תועדו כאבים בבירכיים טרם שרותו וגם במהלך השרות. עם זאת אין תעוד של תלונות ברכיים לאחר שטופל ניתוחית במפרקי הירכיים. לפיכך יש לראות בתלונות אלו, בסבירות גבוהה, הסתמנות ראשונית של מחלת מפרקי הירכיים. לכן, לפנינו מחלה שהסתמנה טרם השרות, הגם שלא אובחנה. מכאן שאין מדובר על גרימה של מחלה בשל השרות אלא החמרה, לכל היותר, של מצב קיים. ...מסכים אני כי לא השינויים הניוונים הביאו לצורך בניתוח. ההסתמנות, הנובעת מאותם שינויים ואשר כאמור הייתה צפויה לחלוטין הביאה לצורך בטיפול הניתוחי. השינויים היתקיימו גם לדעתו של ד"ר דיין קודם לגיוס, כמו גם מחלתו היסודית של מר..., וההסתמנות לא הקדימה ולא אחרה מהמקובל בספרות.כמקרה פרטי ניתן לטעון להקדמה קלה, אם בכלל,בהסתמנות. על סמך השערה זו- וחלק זה הוא היחיד בחוות דעתי המבוסס על השערה-המלצתי להכיר בהחמרת מצב. לולא השערה זו היה ראוי שלא להכיר כלל בקשר סיבתי בין מחלתו שהתקיימה מלידתו ובין מצבו היום שהנו תולדה ישירה וברורה של מחלה זו...מר...סובל ממחלה מולדת (או התפתחותית) של מפרקי הירכיים שהתבטאה קלינית גם אם לא אובחנה ספציפית טרם שרותו הצבאי. מהלך זה של איבחנה מאוחרת שכיח במצבים של מחלה דו צידית של מפרקי הירכיים. אין ספק כי מחלה זו הנה הגורם להסתמנות אשר התקדמותה הייתה צפויה על פי מהלכה הטבעי של מחלתו זו. בהנתן ממצאים המצביעים על התקיימות והתקדמות המחלה עוד טרם גיוסו הרי שלא ניתן לבסס קשר סיבתי מעבר להחמרה קלה במצבו משנית לתקופה קצרה ביותר של שירות צבאי ולא מעבר לכך...בנסיבות אלה אני שב וממליץ להכיר בקשר סיבתי של החמרה בשיעור של 25% בין תלונותיו של מר...לגבי מפרקי הירכיים ובין שרותו הצבאי". יצוין שהמערער הגיש חוות דעת נוספת של מומחה אורטופדי נוסף; המדובר הוא בחוות דעתו של ד"ר ליאור דיין מיום 2.2.14.
נעשה ניסיון מצד ד"ר דיין לטעון בחוות דעתו ש."....במידה ויעמוד המומחה על דעתו כי הייתה קליניקה ברורה של כאבים ממקור פרקי ירכיים עובר לגיוס, הרי שחובת הרופאים בלישכת הגיוס, שבדקו את המלש"ב עובר לגיוסו, הייתה לאבחן את בעיית פרקי הירכיים...". אלא שפרופ' רופמן הבהיר בעדותו שבלשכת הגיוס בודקים על בסיס מידע שמביא הנבדק ומאחר והמידע לא הובא נקבע הפרופיל הרפואי "כימעט באופן די אוטומאטי" [ראו פרו' עמ' 5 ש' 3-7].
...
הערעור שלפנינו הוא על החלטת המשיב מיום 6.11.13 בה קבע, בין היתר כדלהלן: "...לאחר עיון בתביעתך ובתוצאות הבדיקות הרפואיות מתאריך 3.3.13 הגעתי למסקנה כי הדיספלציה של שני מפרקי הירכיים החמירו בתקופת שירותך ועקב שירותך הצבאי. ההחמרה שעל חשבון השירות הינה בשיעור רבע מדרגת הנכות הכוללת". הוועדה הרפאית קבעה למערער אחוזי נכות כדלהלן: 7.5% מתוך דרגת נכות של 30% בגין אוסטאוטומיה פרה-אדיבולאטורית בפרק ירך ימין, ועוד 7.5% מתוך דרגת נכות של 30% בגין אוסטאוטומיה פרה-אדיבולאטורית בפרק ירך שמאל, ו-2.5% מתוך דרגת נכות כוללת של 100% בגין "צלקות ניתוחיות באגן ימין ושמאל שהן מכוערות". להלן פרטים אודות המערער: המערער נולד ב-26.2.1991; הוא התגייס לצה"ל ב-2.12.2009; בלשכת הגיוס נקבע לו פרופיל 97 עם סעיפי ליקוי, בין היתר, של כפות רגליים שטוחות במידה קלה וכן בשל סטייה קלה ומאוזנת בע"ש ללא הפרעות ניכרות; במהלך שירותו הופיעו כאבים בברכיים ובהמשך במפרקי הירכיים ; ב-21.1.10 נכתב, בין היתר, כדלהלן: "...צילום רנטגן מדגים dysplastic hips bilateral"; ב-31.1.10 בצילום AP הודגמה השטחת אצטבולוס דו צדדית עם גלישה אחורית של ראשי הירכיים דו צדדית,שינויים סקלרוטיים בגג אצטבולום דו צדדי, וראשי ירכיים ללא סטיות; ב-3.2.10 כתב פרופ' ליברגל , בין היתר, כך: "...עבר צילום אשר הדגים דיספלזיה משמעותית של שני מפרקי הירך. יותר מימין עם סקלרוזיס קלה. בבדיקה גופנית אין ממצא. מדובר בדיספלזיה חד משמעית הדורשת הגבלות תפקודיות". פרופ' ליברגל המליץ על "אוסטיאוטומיות אגניות לכיסוי ראש הירך"; ב-3.4.12 כתב פרופ' רופמן חוות דעת לפיה לדעתו הגורם למחלתו היסודית של המערער אשר לא אובחנה בילדותו ואף טרם גיוסו אינו קשור לשירותו הצבאי, אך העריך שהעומסים במהלך שירותו הצבאי ועד לקביעת האבחנה הובילו להתפרצות התסמינים; בסיכום מחלה מיום 28.5.12 שנכתבה ע"י ד"ר גולדמן צויין שהמערער עבר אוסטיאוטומיה משולשת של מפרק הירך לטיפול בדיספלזיה משמעותית של מפרק ירך שמאל, בה המצב חמור יותר מאשר בימין.
מצד המשיב-שתי חות דעת של ד"ר שאול בייט; האחת מיום 3.3.13 שעל בסיסה דחה המשיב את תביעת המערער; וחוו"ד נוספת מיום 28.5.15 בה הגיב ד"ר בייט על חוות דעתו של פרופ' רוטמן; להלן כמה ציטוטים מכל אחת מחוות הדעת הנ"ל; בחוות דעתו של פרופ' רופמן מיום 3.4.12-מטעם המערער- נכתב, בפרק "לסיכום" בין היתר, כדלהלן: "....סובל ממחלה מולדת הנקראת DDH . זוהי מחלה אשר יש לה אתיולוגיות שונות ומרובות ואשר אמורה להיות מאובחנת עוד בגיל הרך. לאורך שנות ילדותו ובגרותו לא מנע המום הזה לנהל אורח חיים מלא ושגרתי. נבדק מספר פעמים במהלך ילדותו והמחלה לא אובחנה. גם בלשכת הגיוס שם נבדק טרם הגיוס לא אובחנה המחלה. אי לכך הוענק לו פרופיל 97 שמשמעותו שירות קרבי מלא. הוא נשלח לשירות קרבי בחיל התותחנים והחל את שירותו שם בטירונות קרבית. לאחר תחילת הטירונות החל להתלונן על כאבים בברכיים ובאיליאק הימני. לקח חודש ימים נוסף עד שאובחן כסובל מ- dysplastic hips bilateral grade 3...על פי הספרות הרפואית...אין ספק כי המאמצים הגופניים אותם ביצע במהלך הטירונות הקרבית גרמו להתפרצות הסימנים והתסמינים אשר לא היו נחלתו קודם לכן ואשר חייבו אותו לבצע ניתוח תיקון בהמשך.על כן יש לראות את מצבו כמצב רפואי אשר החמיר עקב השירות הצבאי". בחוות דעתו של ד"ר בייט מיום 3.3.13-מטעם המשיב- נכתב, בפרק "דיון", בין היתר, כדלהלן: "......סובל מבעיה שלא אובחנה בילדותו למרות בדיקות סקר מקובלות המתקיימות בארץ זה שנים. יתרה מכך, גם אחיו סובל מבעיה דומה, שהתגלתה רק לאחר שהסתמנו כאבים אצל....(המערער)...מלין על כי עומסים קשים שהוטלו עליו במהלך הטירונות הביאו להתפרצות התסמינים ....עיון מעמיק בספרות המקצועית כמו גם בחוות דעתו של פרופ' רופמן מעלה כי המהלך הטבעי של הפרעה התפתחותית/מולדת ...ואשר ללא כל ספק נגרמה והתקיימה טרם לגיוסו, כולל הפועל תסמינים בסביבות גיל הגיוס.למיטב הבנתי אין מר...מבקש הכרה בגרימת מחלתו אלא בהחמרה במצבו עקב אי אבחון מצבו והטלת עומסים גדולים על מפרקי הירכיים הפגומים מראש....תסמינים של כאבים בברכיים מתוארים בביקורו במרפאת ד"ר בלאט בינואר שנת 2009, כשנה טרם גיוסו.התסמינים המתוארים הביאו את ד"ר בלאט לחשוב כי מדובר בכונדרומלציה פטלה ...במפתיע, התרשמות קלינית זהה התקבלה אצל ד"ר בראול שבדק את מר...בסוף דצמבר אותה שנה, כשלושה שבועות לאחר גיוסו. ד"ר בלאט ציין ברישומיו כי התלונות מתקיימות מזה שלוש שנים וכי הכאב מוחמר בריצה,מדרגות וישיבה ממושכת. תיאור זה זהה לתלונות המתוארות בהמשך לאחר גיוסו. מכאן שלא ניתן לטעון הופעת התסמינים לאחר גיוסו. יתרה מכך, פניות חוזרות בשל כאבים עוד טרם חלפו שלושה שבועות מהגיוס מלמדות כי לא התרחש רבות מבחינה גופנית עד שהופיעו הכאבים. . מר...הפסיק פעילותו הגופנית כשחיין לפי דבריו שלוש שנים טרם גיוסו. זה גם המועד בו החלו להופיע התסמינים, לפי תיאורו של ד"ר בלאט מינואר 2009.מפקדו של מר...שולל עומסים חריגים המתוארים בתצהירו של מר...ביום 3.2.10 חודשיים ויום לאחר גיוסו לשירות חובה מתאר פרופ' ליברגל שינויים ניוונים במפרקי הירכיים בצילומים. ...ברור כי התהליך הניווני שהתמשך לכדי היצרות המרווח המפרקי, החל עוד טרם נבדק במרפאת פרופ' ליברגל וגם לאחר גיוסו לשירות צבאי. על אף כל האמור לעיל, ברור כי במהלך התקופה הקצרה בה שירת מר...בתפקיד קרבי חלה החמרה בתסמיני מפרק הירך עליהם התלונן ואז גם אובחן. כיום קיימת ללא ספק פגימה ביכולתו לבצע פעולות כרגיל, ומתקבל הרושם כי לפחות חלק קטן מההחמרה במצבו יש לייחס לעומסים בהם עמד בשבועות בהם שירת כטירון בחיל התותחנים....בנסיבות אלו אני ממליץ להכיר בקשר של החמרה בשיעור של 25% בין תלונותיו של מר...לגבי מפרקי הירכיים ובין שירותו הצבאי". בחוות דעתו המגיבה של ד"ר בייט מיום 28.5.15 -מטעם המשיב- נכתב, בפרק "דיון", בין היתר, כדלהלן: "המהלך הטבעי של המחלה ....מתאפיין בהסתמנות בעשור השני לחיים. בלתי סביר להניח היעדר הסתמנות גם לולא גויס לצבא. ספק רב, אולם יש לאפשר לתובע ליהנות מהספק, אם בכלל גרם השירות הצבאי אף להקדמה קלה בהופעת ההסתמנות אשר הייתה צפויה למעשה מיום לידתו, הגם שלא הייתה ידועה לו ולמשפחתו. כאבים בברכיים עשויים להיות במקרים רבים מוקרנים ממפרק הירך....תועדו כאבים בברכיים טרם שירותו וגם במהלך השירות. עם זאת אין תיעוד של תלונות ברכיים לאחר שטופל ניתוחית במפרקי הירכיים. לפיכך יש לראות בתלונות אלו, בסבירות גבוהה, הסתמנות ראשונית של מחלת מפרקי הירכיים. לכן, לפנינו מחלה שהסתמנה טרם השירות, הגם שלא אובחנה. מכאן שאין מדובר על גרימה של מחלה בשל השירות אלא החמרה, לכל היותר, של מצב קיים. ...מסכים אני כי לא השינויים הניוונים הביאו לצורך בניתוח. ההסתמנות, הנובעת מאותם שינויים ואשר כאמור הייתה צפויה לחלוטין הביאה לצורך בטיפול הניתוחי. השינויים התקיימו גם לדעתו של ד"ר דיין קודם לגיוס, כמו גם מחלתו היסודית של מר..., וההסתמנות לא הקדימה ולא איחרה מהמקובל בספרות.כמקרה פרטי ניתן לטעון להקדמה קלה, אם בכלל,בהסתמנות. על סמך השערה זו- וחלק זה הוא היחיד בחוות דעתי המבוסס על השערה-המלצתי להכיר בהחמרת מצב. לולא השערה זו היה ראוי שלא להכיר כלל בקשר סיבתי בין מחלתו שהתקיימה מלידתו ובין מצבו היום שהינו תולדה ישירה וברורה של מחלה זו...מר...סובל ממחלה מולדת (או התפתחותית) של מפרקי הירכיים שהתבטאה קלינית גם אם לא אובחנה ספציפית טרם שירותו הצבאי. מהלך זה של אבחנה מאוחרת שכיח במצבים של מחלה דו צידית של מפרקי הירכיים. אין ספק כי מחלה זו הינה הגורם להסתמנות אשר התקדמותה הייתה צפויה על פי מהלכה הטבעי של מחלתו זו. בהינתן ממצאים המצביעים על התקיימות והתקדמות המחלה עוד טרם גיוסו הרי שלא ניתן לבסס קשר סיבתי מעבר להחמרה קלה במצבו משנית לתקופה קצרה ביותר של שירות צבאי ולא מעבר לכך...בנסיבות אלה אני שב וממליץ להכיר בקשר סיבתי של החמרה בשיעור של 25% בין תלונותיו של מר...לגבי מפרקי הירכיים ובין שירותו הצבאי". יצוין שהמערער הגיש חוות דעת נוספת של מומחה אורטופדי נוסף; המדובר הוא בחוות דעתו של ד"ר ליאור דיין מיום 2.2.14.
אך אנו סבורים לאור החומר שהוצג לנו’ שאין להשחית זמן יותר בעניינו של המערער.
אנו סבורים ששיעור ההחמרה כתוצאה מהשירות הצבאי (הטירונות) צריך לעמוד על 50% כפי שסבור פרופ' רופמן הנחשב למומחה לאורתופדיה, ובעברו כמנהל המחלקה האורטופדית בביה"ח נהרייה ובביה"ח כרמל ומשמש כפרופ' חבר בפקולטה לרפואה וכיו"ר האיגוד הישראלי לאורתופדיה.
לאור כל האמור לעיל, הננו מחליטים לקבל את הערעור.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

יצוין כי בעת שהתגייס המערער לצה"ל נקבע לו פרופיל 82 בגין ליקויים קלים במבנה כף הרגל עם הפרעות קלות בהליכה [ראו עמ' 24 בתיק הרפואי].
לאחר שיחרורו של המערער מצה"ל הוא הגיש בקשה להכיר בפגימות בצואר, גב עליון ושכמות כפגימות שנגרמו לו עקב השרות ובקשותיו נדחו [ראו עמ' 52 בתיק הרפואי].
בחוות דעתו הראשונה של ד"ר ליובושיץ (מטעם המערער) מיום 14.1.12 הוא כתב, בפרק "הסיכום" , בין היתר כדלהלן: " למר קוטון כאבי ברכיים שמקורם במפרק בין הפיקה לעצם הירך על רקע קונסטיטוציונאלי. בבדיקת ארטרוסקופיה של מפרק ברך ימין לא נמצא כל ממצא פתולוגי. בבדיקת תהודה מגנטית של ברך שמאל לא הודגמה כל פתולוגיה. לא נימצאו בתנאי שרותו (עמידה ממושכת על רגליו) כל גורמים אשר עלולים היו לגרום או להחמיר נכות הקשורה לברכיו. לפיכך, אני מוצא מקום לקבוע שלא נמצא קשר של גרימה או החמרה בין הנכות הנטענת לבין תנאי שרותו". בחוות דעתו השנייה של ד"ר ליובושיץ (מטעם המערער) מיום 2.3.13, הוא היתייחס לחוות דעתו של המומחה מטעם המערער וכתב, בין היתר כדלהלן: "פרופ' מן אינו מציין ובצדק שלמאמצים, אליהם היתייחס כגורם ישיר לתיסמונת, יש אפקט מיצטבר ולפיכך, התיסמונת יכולה להופיע שנים רבות לאחר שהחשיפה אליהם חלפה. מן הידועות היא התופעה שכל הסובלים מתסמונת זו מתלוננים על כאב בעת המאמץ המאופיין ע"י כפיפות וכריעות ברכיים, טיפוס הרים ובעיקר ירידה ממדרונות הרים, עליה ובעיקר ירידה ממדריגות רבות. עם חלוף המאמץ חולף הכאב ללא שזה מותיר פגימה ו/או נזק כלשהוא למפרק הפיקה-ירך. מציין פרופ' מן, גם בצדק רב, שהתסמונת הנ"ל במהלכה הטבעי לעיתים נדירות ביותר מובילה להווצרות שינויים נווניים במפרקי הפיקה-ירך...מחקרים הראו שלרצי מרחקים ארוכים (רצי מרתון) אין שכיחות גבוהה יותר של תיסמונת כאב קדמת הברך ו/או התפתחות שינויים נווניים במפרקי הגפיים התחתונות. לאור הנאמר לעיל, ..... איני מוצא מקום לשנות את מסקנותיי כפי שבאו לידי ביטוי בחוות דעתי הראשונה". השאלה היחידה שעלינו להחליט לגביה היא האם יש קשר סיבתי בין כאבי הבירכיים שמהם סובל המערער לבין תנאי שרותו במישטרה.
הננו מקבלים את חוות דעתו של המומחה מטעם המשיב ש"כאבי ברכיים של המערער מקורם במפרק בין הפיקה לעצם הירך על רקע קונסטיטוציונאלי" ; ועל כן, דין העירעור להדחות.
במילים אחרות, על המערער היה מוטל הנטל להוכיח את סוג המאמצים , כמותם ותדירותם ושאלה יכולים לגרום לנזק לברכיו; והוא לא עמד בנטל זה. המערער לא הוכיח דבר קיומה של אסכולה רפואית שתומכת בדיעה שתסמונת, הכאבים בקדמת הברך עלולה להגרם עקב מאמצים פיזיים.
...
הננו מקבלים את חוות דעתו של המומחה מטעם המשיב ש"כאבי ברכיים של המערער מקורם במפרק בין הפיקה לעצם הירך על רקע קונסטיטוציונאלי" ; ועל כן, דין הערעור להידחות.
להלן יובאו הטעמים למסקנה זו. ראשית, יש להביא בחשבון את העובדה שהחל משנת 2008, קרי (שנתיים לפני הופעת הכאבים בברכיים, שהיתה ב-2010), עבר המערער לעבוד בעבודה פחות אינטנסיבית במשטרה, והתאפשר לו אף ללמוד לימודים אקדמאים בתקופה זו. יש להזכיר שבתחילת שירותו של המערער במשטרה הוא עבד כבלש, ולאחר מכן משנת 2008 הפך לסייר.
לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו