מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת הממונה שלא ליתן צו פתיחת הליכים

בהליך רשות ערעור חדלות פירעון (רחד"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

נטען עוד כי גם לבית המשפט קמא, כערכאת ערעור על החלטת הממונה, אין סמכות דומה לשלול פתיחת הליך חידלות פרעון רק משום שבסופו לא יופטר החייב ממרבית חובותיו, ולכן שגה בית המשפט קמא משקבע כך. ייאמר כבר עתה כי בטענה זו סותר ב"כ החייב טענה אחרת שלו, כי היה על הממונה שלא לידון בבקשת החייב, באם כוונתו שלא לתת צו פתיחת הליכים, ולהעביר הדיון לבית המשפט המוסמך.
...
בפרשת חימאווי הליך פשיטת הרגל נפתח לבקשת הנושה ולא לבקשת החייב כפי שעשה החייב בענייננו, ובפסק הדין שם בית המשפט מבחין במפורש בין שני סוגי הבקשות: "בטרם מסקנות, סבורני שנכון להדגיש את האבחנה לעניינו שבין הליך שנפתח לבקשת חייב לבין זה שננקט לבקשת נושה... שנגד חייב אשר עותר להכרזתו כפושט רגל קיימת סנקציה שככל שיתברר שחובותיו נוצרו בחוסר תום לב שנוגד באופן מהותי את תקנת הציבור או שלא התנהל בתום לב במהלך תקופת פשיטת הרגל, יבוטל ההליך נגדו. לעומתו, חייב אשר נגדו הוגשה בקשת פשיטת רגל מעוניין לרוב בביטול הליך פשיטת הרגל ולכן אין לשיקול של תום הלב משקל". (ההדגשות אינן במקור) בנוסף, יש לזכור כי נסיבות המקרה כאן אינן דומות לנסיבות בפרשת חימאווי.
סיכום לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי קביעותיהם של הממונה ושל בית המשפט קמא סבירות, מנומקות ומקובלות עליי ולא ראיתי לנכון להתערב בהן.
על כן אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

העניין שבפני ערוער על החלטת הממונה שלא ליתן צו פתיחת הליכים לפי חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, לבקשת המערער, החלטה מיום 15.11.2022; נתוני יסוד ורקע עובדתי כנגד המערער פתוחים 25 תיקי הוצאה לפועל, סכום החובות המצטבר הנו מעל 1.8 מיליון ₪.
...
לטענת הממונה, לפי ע"א 8673/13 ג'מיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (ניתן ביום 2.4.2014) (להלן: "הלכת אלקצאצי") ראוי לקבוע "תקופת צינון" בין הליכי חדלות פירעון עוקבים, של בין שנה ושנה וחצי, ובמקרים חמורים, עד 30 חודשים, כאשר הפעלת שיקול הדעת לאור נסיבות היחיד ונסיבות ההליכים הקודמים, הביאה את הממונה להפעלת שיקול הדעת ולקבוע תקופת צינון של 24 חודשים; הנאמן מנמק את העובדה שמדובר בהליך רביעי של חדלות פירעון, כעובדה המצדיקה לקבוע תקופת צינון מוארכת; בהתאם סבור הממונה כי ראוי לדחות את הערעור, באשר ניתנה החלטה מנומקת ולא נפל פגם בהפעלת שיקול הדעת; דיון והכרעה בית המשפט העליון קבע בעניין אלקצאצי (שם), "סבורים אנו ככלל כי התקופה שיש לקבוע לשם חידושו של כינוס אכן צריכה להיות קצרה מזו שקבע בית המשפט קמא. נראה לנו כנכון להעמיד תקופת פניה מחדש במקרה של ביטול כינוס עקב מחדלי החייב, וכדי ליתן ביטוי ראוי למחדלים, על בין שנה לשנה וחצי לפי שיקולו של בית המשפט, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי" משמע – בשל מחדלים שאינם חריגים, חמורים או מיוחדים, סבור ביהמ"ש העליון כי ראוי שתיקבע תקופה שבין 12 ל- 18 חודשים; ובמקרים חמורים (על הגדרתם אעמוד בהמשך) עד שנתיים וחצי.
עיינתי בהקשר זה בפסק דינה של כב' הש' נבון-קלמפנר, חדל"פ 13837-03-20 מיום 13.7.2021, כאשר לפי פסק הדין עילת ביטול צו פתיחת ההליכים הינה אי עמידה בצו התשלומים שנקבע, אי הגשת דוחות חודשיים ואי המצאת מסמכים נדרשים; אני סבור שהממונה שגה בקביעתו; אכן הוענקה הסמכות לממונה, אני סבור שהפרשנות הראויה הינה כי במחדלים סטנדרטיים ולא חריגים (כפי שפורטו בפסק דינה של חברתי, כב' הש' נבון-קלמפנר) תקופת הצינון המרבית ראויה להיקבע על 18 חודשים לכל היותר, כאשר ההחמרה עד 30 חודשים, שמורה למקרים שביהמ"ש העליון הכתיר כ"מקרים חמורים" בהלכת אלקצאצי; העובדה שהיחיד נקט בשני הליכים קודמים (או שלושה, אם נראה הליך הסדר כהליך נפרד), אינה מעבירת את היחיד לגדר "מקרים חמורים". מקרים חמורים ראויים להיות מוגדרים במשורה, כאשר מדובר בחוסר תום לב מהותי – הסתרה מכוונת והברחת נכסים, חוסר תום לב מהותי שבנסיבות בצבירת החובות – כגון יצירת חובות רבים שאינם ברי הפטר - ביודעין, יצירת חובות חדשים תחת חסות ההליך ביודעין, ניצול הליכי חדלות הפירעון לרעה וכיו"ב; והרי סביר שישנו צורך ביצירת מדרג, ואם נכתיר התנהלות היחיד כמקרה חמור, סבורני כי מטרת החוק תוחטא לחלוטין.
אני סבור שהחלטת הממונה מחמירה עם היחיד יתר על המידה, וניתן לראותה כיישום לא נכון של הלכת אלקצאצי – אם כי אינה שגויה מעיקרה, מקום שהיחיד הגיש בקשתו בחלוף 15 חודשים, כאשר אותם מקרים "סטנדרטיים" מצדיקים קביעת תקופת צינון מוארכת של עד 18 חודשים (וכך, למשל, ריבוי ההליכים בעבר או המחדלים הספציפיים, מצדיקים לראות את פני הדברים).
הממונה יבחן הבקשה מחדש, לאור המקובץ.

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הממונה מתאריך 30.7.2023 שלא ליתן צו פתיחת הליכים למערער.
...
אף אני סבור, כהחלטת הממונה, כי כאשר מדובר בחובות שלגביהם נקבע בחוק שהם לא יופטרו, אכן אין תועלת בקיום ההליך.
עוד אוסיף כי אין בידי לקבל את טענת המערער שמדובר בחוב אזרחי, שאינו קשור להליך הפלילי שהתנהל בעניינו ובמסגרתו הוא הורשע ואף ריצה עונש מאסר.
סוף דבר לאור האמור לעיל, הרי שהחלטת הממונה סבירה ומנומקת ולא ראיתי לנכון להתערב בה ומשום כך, אני מורה על דחיית הערעור.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הממונה שלא לאשר בקשה למתן צו פתיחת הליכים, מכוח סעיף 350(א)(1) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (החוק).
...
בחינת המקרה שלפניי על נסיבותיו ועל השתלשלות הדברים בו, כפי שעמדתי עליה בהרחבה לעיל, מובילה למסקנה כי אכן צדק הממונה בהחלטתו, כי אין תוחלת בניהול הליך חדלות פירעון.
יוצא, אפוא, כי השיקול העיקרי עליו התבסס הממונה, הוא כי חובותיו של המערער נוצרו בנסיבות שאינן מאפשרות הפטר מכוח סעיף 175 לחוק, שכן המערער הודה, הורשע ונדון בגין ביצוע עבירות מין במשיב 2, כשבגין אותם מעשים נפסקו לזכות משיב 2 פיצויים, אותם מעולם לא שילם המערער לאורך שנים רבות של הליכים.
נוכח כל האמור, מורה על דחיית הערעור.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

אמנם היחידה הגישה ערעור על החלטת הממונה שלא להעתר לבקשתה להפחית את צו התשלומים (כאשר בקשתה לממונה הוגשה רק בחלוף כ 9 חודשים מאז ניתן צו פתיחת ההליכים) - ואולם אין בכך משום הכשר שלא לשלם את התשלום החודשי, ולכל הפחות את התשלום המופחת בסך של 150 ₪, שהנו גובה התשלום אשר לשיטתה בעירעור יש להשית עליה.
...
אמנם היחידה הגישה ערעור על החלטת הממונה שלא להיעתר לבקשתה להפחית את צו התשלומים (כאשר בקשתה לממונה הוגשה רק בחלוף כ 9 חודשים מאז ניתן צו פתיחת ההליכים) - ואולם אין בכך משום הכשר שלא לשלם את התשלום החודשי, ולכל הפחות את התשלום המופחת בסך של 150 ₪, שהינו גובה התשלום אשר לשיטתה בערעור יש להשית עליה.
לא שוכנעתי מטענות היחידה בדבר היעדר יכולת השתכרות ו/או ניסיונותיה להשתלב בשוק העבודה שלא עלו יפה – יובהר, כי על חובתה של היחידה להשתלב במעגל העבודה למען שיקומה, על מנת לפרוע את חובותיה, ואי מיצוי כושר השתכרותה אינו מתיישב עם חובת תום הלב, ומהווה ניצול לרעה של ההליך [ר' עחדל"פ 61148-09-23 חזן נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח' (פורסם בנבו)(4.2.2024)].
סיכום: מכל האמור לעיל, ובזיקה להתראות הרבות שניתנו ליחידה כמפורט לעיל - אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינה של היחידה ומוחקת את הבקשה מטעמה, על כל ההשלכות הנובעות מכך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו