ערעור על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים

העירעור על החלטת הממונה לפי חוק עבודת נשים הבסיס הנורמאטיבי לסמכותו של הממונה, כמו גם אופן הפעלת הסמכות, נסקרה בע"ע (ארצי) 1633/04 אופטיק דורון - מזל זכאי (6.6.06), בזו הלשון: "הבסיס הנורמאטיבי להכרעה בעניינינו מצוי בסעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן: חוק עבודת נשים או החוק), המורה: "לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון". בסעיף 22 לחוק הואצלו סמכויות השר לממונה על חוק עבודת נשים.

...

הנתבעת 1 הייתה רשאית להעסיק עובדים עד ליום 7.4.17, לאחר שהגישה ערעור על ההחלטה והערעור נדחה (נספחים נ/4, נ/5 לתצהיר הנתבעת 1).

התביעה לפיצוי בגין הליכי הפיטורים נדחית.

התובעת לא טענה, אף לא הוכיחה, כי נגרם לה נזק ומשכך התביעה בהקשר זה נדחית.

סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבעת 2 תשלם לתובעת את התשלומים הבאים: פיצוי חלף שכר בתקופה המוגנת בסך 17,986 ₪.

לפנינו ערעור על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן ובהתאמה: "הממונה" ו"חוק עבודת נשים") מיום 11.1.21, במסגרתה הותר צימצום שכרה של המערערת (להלן: "אורלי").

...

בהתייחס להליך שלפנינו, בו השאלה המרכזית שעומדת לדיון היא האם הממונה מילאה אחר הוראות פסק הדין המנחה מצאנו על יסוד החומר שהונח בפנינו והתייחסנו לכך בהרחבה, להשיב עליה בחיוב.

לאור האמור, לא ניתן לומר כי ההחלטה הנוספת מיום 11.1.21 לא סבירה או לא מידתית או שניתנה בניגוד לכללי הצדק הטבעי או כי נפל בה פגם מהותי המצדיק התערבות בית דין בה ולכן דין הערעור להידחות.

סוף דבר: הערעור נדחה.

בפנינו ערעור על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954 (להלן – חוק עבודת נשים) מיום 15.08.2019 במסגרתה הותרו פיטורי המערערת.

...

אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות, ולהלן הנימוקים שעמדו בבסיס החלטתי.

ביום 29.05.2019 הגיש המעסיק בקשה לממונה להתיר את פיטוריה של המערערת וביום 15.08.2019 ניתנה החלטת הממונה לפיה: "28. לסיכום, בנסיבות כפי שהובאו לעיל, בהן נמצא כי פיטוריה של העובדת הינם על רקע חוסר שביעות רצון במהלך שנת הניסיון הראשונה שלה בבית הספר, וככל שלמעסיק הפררוגטיבה הניהולית להחליט בעסקו, בשים לב לאופיו הרגיש של בית הספר בו מועסקת העובדת בו לומד נוער בסיכון, אני מתירה את הפיטורים." טענות המערערת לטענת המערערת, כאשר שבה לעבודתה לאחר חופשת המחלה בה שהתה עקב הניתוח שעברה ויידעה את הממונים עליה בדבר הריונה, היא לא קיבלה שיבוץ דומה לשיבוץ אותו קיבלה בסמסטר הראשון.

גם טענת המערערת ביחס לסמיכות בין מועד סיום ההעסקה למועד מתן ההיתר דינה להידחות.

בהחלטת הממונה היא נתנה דעתה גם לטענת המערערת בדבר שבחים שקיבלה על עבודתה, אך בסופו של יום הגיעה לכלל מסקנה, כי פיטוריה נבעו מחוסר שביעות רצון מעבודתה וכי אינם קשורים להריונה.

אחרית דבר הערעור נדחה.

לפני בקשה שהגישה חברת וואן פוינט פיתרונות קמעונות (ניביט) בע"מ (להלן: המבקשת), להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: הממונה), על פי סעיף 13ד לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: החוק).

...

יובהר, גם אם תפיסת המבקשת שההחלטה אינה חלה עליה היא בבחינת טעות אנוש, לא שוכנעתי כי יש להכיר בטעות זו כ'טעם מיוחד' המצדיק הארכת מועד, נוכח נוסח המכתב מיום 17.8.20, וכן שעה שבדיקה פשוטה מול משרד העבודה לצורך קבלת הבהרה היתה יכולה לפתור שאלה זו. למערערת היתה פתוחה הדרך להגיש את הערעור במועד, שכן לא נטען כי לא היו ידועות לה העובדות והנסיבות המובילות לערעור.

עם זאת, עיון בטעמים אלה מעלה כי הם לא גובו בתצהיר, כוללים טענות לגופו של הערעור וחורגים מהטעם עליו ביססה המבקשת את בקשתה להארכת מועד, ולפיכך מהווים הרחבת חזית שלא שוכנעתי שיש לקבל.

נוכח כל האמור, הבקשה נדחית וכפועל יוצא הערעור כנגד הממונה נדחה.

לפנינו ערעור על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן ובהתאמה: "המרכזת" או "הממונה" ו"החוק") מיום 10.10.21, במסגרתה הותר לפטר את המערערת (להלן – ההחלטה).

...

במסגרת ההחלטה ציינה המרכזת כדלקמן: "בנסיבות כפי שהובאו לעיל, בהן שוכנעתי כי ההיריון לא היווה גורם בהחלטת הפיטורים, ונמצא כי הבסיס והעילה לפיטורים הנם עבירה של אבטחת המידע והפרת הסכם סודיות, אני מתירה את פיטוריה של הגב' לוסילה יצהר מיום החלטה". עיקר טענות הצדדים: לטענת המערערת: א. המערערת הועסקה כבודקת QA בחצרי המשיבה 3 (להלן – הוט) באמצעות המשיבה 2 (להלן – סברס) מיום 3.8.20.

טענת המערערת לפיה הוט ביקשה לפטר אותה רק בשל הריונה נדחתה בצורה מפורשת ע"י הממונה (סעיף 15 להחלטה: "עת נמצא כי המעסיק המשיך בהעסקת העובדת לאחר שהעובדת הודיעה על הריונה, ופנה לקבלת היתר סמוך לעבירת אבטחת מידע, שוכנעתי כי ההיריון לא היווה גורם בהחלטת הפיטורים").

כמפורט, החלטת הממונה נשענה על תשתית ראייתית רחבה שהובילה אותה למסקנה, כי אין קשר בין הפיטורים להריון.

בנסיבות אלו דין הערעור להידחות.