מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי בדבר דמי תאונה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עם זאת, מאחר ששולמו עבור התובע דמי ביטוח לאומי, שילם הנתבע לתובע דמי תאונה למרות דחיית מעמדו כ"שכיר".
בהתאם לפסיקה שונתה ההלכה לפיה אין לבית הדין סמכות להארכת המועד להגשת תובענות והגשת ערעור לבית הדין, וכך נקבע: "בהתבסס על פסיקה זו נקבע כאמור בעיניין דולאני, כי תקנה 125 לתקנות בית הדין מאפשרת את הארכת המועד להגשת ערעורים הקבוע בתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל"ז - 1977. באותו אופן בעניינינו, שוכנענו כי תקנות המועדים קובעות את לוח הזמנים להגשת תובענות כ"דבר שבסדר הדין" (כלשון תקנה 125 לתקנות בית הדין) ואינן שוללות במפורש או במשתמע את האפשרות להארכת המועד הנקוב בהן, ומשכך לבית הדין סמכות, מכוח תקנה 125 האמורה וככל שמתקיימים "טעמים מיוחדים שיירשמו", להורות על הארכת המועד להגשת תביעה לבית הדין לעבודה על החלטת המוסד".
ההלכה שנפסקה כפרשנות לסעיף זה הנה כדברי חברתי השופטת רונית רוזנפלד בעב"ל 580/08 ביאדעה מנאל – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (ניתן ביום 18.12.08) וכפי שצוין בעב"ל 535/09 עליזה בן אלישע – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (ניתן ביום 15.9.06): "בהתייחס לטענת המוסד לביטוח לאומי נקדים ונזכיר, כי השאלה בדבר קיומם או אי קיומם של יחסי עובד מעביד בין שני צדדים הנה שאלה מעורבת שבעובדה ובחוק, ובית דין זה בהחלט יזקק ויבחן את קביעתה של הערכאה הדיונית בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד, אם היא עולה בקנה אחד עם התשתית העובדתית כפי שנפרשה לפניה, כמו גם עם הוראות הדין וההלכה הפסוקה. כך בדרך כלל, וכך גם בקשר לפסק דינו של בית הדין האיזורי מושא העירעור.
...
למעלה מהדרוש ולאחר בחינת טענות התובע, שוכנענו כי דין התביעה להידחות לגופה ונפרט.
  יישום ההלכות שהובאו לעיל על נסיבות מקרה זה , מוביל לתוצאה על פיה דין התביעה להידחות, ונטעים טעמנו להלן- לא הונחה תשתית עובדתית לקיום יחסי עבודה בין הצדדים משעה שהתובע לא הציג הסכם עבודה או הודעה כלשהי בעניין שעות העבודה ושכר העבודה.
סוף דבר על יסוד כלל הנימוקים המפורטים לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בחיפה ב"ל 24604-03-18 05 ינואר 2020 בפני: כב' השופט נוהאד חסן נציג ציבור (עובדים) מר סאבר שהאב נציג ציבור (מעסיקים) מר מתי שחם התובעת: גילה שי ע"י ב"כ: עו"ד ששון חורש (הסיוע המשפטי) הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד וירג'ינה מנסור הלישכה המשפטית החלטה
הנתבע רשם במכתבו: "מאחר שתקופת אובדן כושר התיפקוד שרופא המוסד מאשר לך-14 ימים 5/10/2017 – 22/9/2017 אינך זכאית לתשלום דמי תאונה". התובעת הגישה ערעור על החלטת הנתבע, בטענה שבהוראת הרופאים נאסרה עליה הדריכה על הרגל במשך חודשיים ואף יותר, כלומר ריתוק מוחלט לטענתה ואי יכולת להתנייד ולעבוד.
נקבע בפסיקה, כי חובת "הרישום" היא חובה הכרחית על מנת שבפני המוסד לביטוח לאומי תהיה - "תמונה שלמה, ככל האפשר, של ציבור המבוטחים המתווסף אליו. ... אילמלא חובת הרישום צפוי המוסד להיתבע לשלם גמלאות נפגעי עבודה למי שלא שילם מעודו דמי ביטוח ואף דבר קיומו לא היה ידוע למוסד". עוד נפסק בהתייחס לחובת הרישום של עצמאי, כי על מנת לבחון אם אדם עשה את המוטל עליו כדי להרשם יש לבחון את מעשיו כדי להרשם במוסד דוקא ולא בפני רשויות אחרות (ראו: דב"ע לד/0-268 אהרון פואד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ו 65 (1974) ; דב"ע מח/0-14 אריה שטרר נ' המוסד פד"ע כ 326) על כן, טענת התובעת, כי דווחה לרשויות המס על היותה עצמאית ואף שילמה מס בהתאם איננה מסייעת בידה, שכן סעיף 77(א), מתנה קבלת גמלה של נפגע עבודה עצמאי - ברשום היותו עצמאי במוסד לביטוח לאומי דוקא .
...
הנתבע הודיע לתובעת במכתב ששלח ביום 18.9.17, כי תביעתה נדחית בהתבסס על סעיף 153(ב)לחוק הביטוח הלאומי, אשר קובע כי, לא ישולמו דמי תאונה בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה, שבהם אבד למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה.
לחילופין טוענת התובעת, ככול שלא תתקבל טענתה להיותה עובדת עצמאית,יש לקבל את תביעתה לדמי תאונה למשך חודשיים, היות שהייתה מוגבלת בניידות באופן מלא .
לחילופין, טענה התובעת, כי יש לקבל את תביעתה ולשלם לה דמי תאונה, לכל הפחות בעד חודשיים, שכן הוכח לטענתה במסמכים רפואיים אשר צירפה לתיק, כי החל מאשפוזה בברלין מיד לאחר התאונה וגם מהמסמכים הרפואיים שניתנו לה בארץ, הייתה מוגבלת בניידות באופן מלא בלי יכולת לדרוך על הרגל למשך חודשיים ולאחר מכן הותרה לה דריכה חלקית.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי ביום 18.2.2020 הגיש המבקש את תביעתו לבית הדין האיזורי, במסגרתה עתר נגד החלטת פקידת התביעות המוסד, אשר דחתה את תביעתו לפי סעיפים 151-154 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), לקבלת פיצוי תאונות אישיות בגין תאונה שארעה לו עת החליק על קרח המוסווה בשלג ביום 27.1.2019, ואשר השביתה את המבקש מעבודתו לתקופה בת 43 ימים (להלן – התאונה).
כמפורט לעיל, בקשה זו נדחתה, תוך שבית הדין האיזורי קבע כי "משעסקינן בעירעור על החלטת פקיד התביעות, אין מקום לבירור החלטת ועדת התביעות, קל וחומר במישור העובדתי". המבקש אף הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטה הראשונה, בה הדגיש את הפגיעה שתגרם לו כתוצאה מהחלטה זו, נוכח העובדה כי חברי וועדת התביעות שבקש את זמונם, הם העדים היחידים מטעמו.
יפים לכאן הדברים שנקבעו ברע"א 368/13 הרשות הפלסטינאית נ' אירנה ליטבק נורז'יק ואח' (23.4.2013), אודות יתרון הערכאה הדיונית באשר לקבלת החלטות דיוניות: "החלטות בית משפט קמא, מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ואין דרכה של ערכאת העירעור להתערב בהחלטות כגון דא... לערכאה הדיונית יש יתרון מובנה על פני ערכאת העירעור, כמי שמכירה את הנפשות הפועלות ואת התיק על כל הקפו, לעומת ערכאת העירעור הנדרשת אך ל'פלח' מצומצם של התיק בדמות החלטה ספציפית המובאת בפניה במסגרת בקשת רשות ערעור. לא הרי השופט הדן בתיק ואשר יושב 'בשורה הראשונה' של הדיון, כשופט ערכאת העירעור המרוחק יותר מהמגרש הדיוני... לכן, וכעניין שבמדיניות, אני סבור כי יש ליתן לשופט הערכאה הדיונית 'מרחב תמרון' במסגרת האוטונומיה הניהולית של התיק, בהיותו הפורום הנאות לקבלת ההחלטות הדיוניות והטכניות בכל הקשור לניהול התיק" כך באופן כללי וכך גם באופן פרטי, ביחס להחלטות הנוגעות לדחיית זמונם של עדים (ראו למשל בר"ע (ארצי) 54806-12-18 פנחס תורתי - המוסד לביטוח לאומי (25.12.2018)).
בכל הנוגע לשאלות המשפטיות המתעוררות בהליך, לרבות השלכות תשלום פדיון ימי מחלה במהלך תקופת העבודה על הזכות לדמי תאונה – צדק בית הדין האיזורי בקביעתו כי עדות של חברי ועדת התביעות של המוסד אין בה כדי לתרום לבירורן.
...
שכן, פעולת הפדיון מבטאת פעולה נקודתית "ולא פעולה עתידית מתמשכת". דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה, כמו גם בחומרים הנוגעים לעניין בתיק בית הדין האזורי הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המוסד.
יפים לכאן הדברים שנקבעו ברע"א 368/13 הרשות הפלסטינית נ' אירנה ליטבק נורז'יק ואח' (23.4.2013), אודות יתרון הערכאה הדיונית באשר לקבלת החלטות דיוניות: "החלטות בית משפט קמא, מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות כגון דא... לערכאה הדיונית יש יתרון מובנה על פני ערכאת הערעור, כמי שמכירה את הנפשות הפועלות ואת התיק על כל היקפו, לעומת ערכאת הערעור הנדרשת אך ל'פלח' מצומצם של התיק בדמות החלטה ספציפית המובאת בפניה במסגרת בקשת רשות ערעור. לא הרי השופט הדן בתיק ואשר יושב 'בשורה הראשונה' של הדיון, כשופט ערכאת הערעור המרוחק יותר מהמגרש הדיוני... לכן, וכעניין שבמדיניות, אני סבור כי יש ליתן לשופט הערכאה הדיונית 'מרחב תימרון' במסגרת האוטונומיה הניהולית של התיק, בהיותו הפורום הנאות לקבלת ההחלטות הדיוניות והטכניות בכל הקשור לניהול התיק" כך באופן כללי וכך גם באופן פרטי, ביחס להחלטות הנוגעות לדחיית זימונם של עדים (ראו למשל בר"ע (ארצי) 54806-12-18 פנחס תורתי - המוסד לביטוח לאומי (25.12.2018)).
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 1861-06-21 02 ינואר 2022 לפני: כב' השופטת דניה דרורי נציג ציבור (עובדים) מר חוסיין סעד נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף ורובל התובע אשר סבייב הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד מורן גלסברג פסק דין
הודעה בדבר החלטה זו נשלחה לתובע ביום 1.12.20.
מכאן שהתביעה, ככל שהיא מתייחסת להחלטה בעיניין דמי תאונה, הוגשה לאחר שחלפו המועדים הקבועים בדין, ולפיכך אין מקום לידון בה. בכתב התביעה לא פרט התובע את טענותיו בנוגע לגימלת הבטחת הכנסה אלא טען באופן כללי ש"זהו מכתב ערעור על החלטות שגויות של ביטוח לאומי שבזמן פציעה עם גבס דחה אותי מנכות כללית, דמי תאונה, הבטחת הכנסה, בעודי פצוע.
...
בנסיבות אלה אין מנוס אלא לדחות את התביעה ככל שהיא מתייחסת להחלטת הוועדה הרפואית מיום 5.11.20, אף זאת בשל היעדר סמכות של בית הדין לדון בהשגות על החלטת הוועדה מדרג ראשון.
התובע העיד בפנינו והציג מסמכים, אלא שלא עלה בידו לבסס את התביעה בכל האמור בהחלטות הנתבע בעניין גמלה זו. בנסיבות אלה אנו קובעים שלא עלה בידי התובע לבסס את התביעה ככל שהיא מתייחסת לגמלת הבטחת הכנסה ששולמה עד לחודש 10/21, ויש לפיכך לדחות את התביעה.
סוף דבר – התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובעת הגישה תביעה לדמי תאונה והמוסד לביטוח לאומי אישר לתובעת "דמי תאונה" עבור התקופה שמיום 5.5.13 ועד 2.6.13 בסך 1035 ₪ (ר' ת/3) ובהמשך גם מיום 3.6.13 עד 2.8.13 בסך 4183 ₪ (ר' ת/4).
התובעת הגישה ביום 9.2.15 ערר על החלטת הוועדה הרפואית לרבות לעניין שיעור הנכות ומועד התחולה (ר' ת/12, ת/13) ובמקביל אף הגישה ערעור על החלטת הוועדה לבית הדין (ת/14).
לטענת התובעת, בזמן הגשת התביעה לדמי תאונה, היא לא קיבלה כפל גמלאות; היא הסתמכה על דמי התאונה שקבלה; מטעמי הגינות אין לידרוש ממנה את השבת הכספים; והיה על הנתבע לערוך לה שימוע בטרם הוחלט על הקזוז.
לאור זאת נקבע כי "יש להחזיר את עניינה של המערערת לבית הדין האיזורי". כן קבע בית הדין הארצי כי "משמצאנו כי דין העירעור להיתקבל בשל טענה מקדמית, לא מצאנו לנכון להביע עמדתנו ביחס לטענות הצדדים לגופם של דברים. הוא הדין בכל הנוגע לטענות עובדתיות שעלו מצד המערערת בעירעור. אין באמור לעיל כדי למנוע ממי מהצדדים לפנות לבית הדין האיזורי בבקשה מתאימה, ככל שהוא סבור כי קיימת מחלוקת עובדתית, ובית הדין האיזורי יכריע בבקשה כחכמתו". לאור החזרת התיק לכאן, ביקשה התובעת כי בית הדין יורה על דיון בתביעתה מראשיתה.
בנוסף, סעיף 155 לחוק, העוסק בזכאות לדמי תאונה, קובע כי – "מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט פקודת הנזיקין, הסכם קבוצי כמשמעותו בסעיף 180 או הסדר קבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי- כושר לעבודה או לתיפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגימלה לפי פרק זה לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור". על פי מסמכים שהגישה התובעת, שסומנו כת/23 ו-ת/24, בעקבות החלטת ועדה רפואית לעררים בעיניינה, בעד חודשים מאי, יוני, יולי ואוגוסט 2013, הייתה התובעת זכאית לקיצבת נכות כללית.
...
הנתבע הדגיש כי התובעת כלל לא נפגעה כלכלית ולא מדובר ביצירת חוב לתובעת אלא שכתוצאה מהזכאות לקצבת נכות מחד וקיזוז דמי התאונה מאידך, הייתה התובעת זכאית לתשלום נוסף, ששולם לה. הכרעה לאחר ששבנו ושקלנו את טענות הצדדים ועיינו במסמכים הנוספים שהגישו לתיק, מסקנתנו היא כי דין התביעה לדחייה.
לפיכך טענת התובעת בעניין עצם הקיזוז – נדחית.
לנוכח כל האמור והמפורט לעיל, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו