ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים חוק פיצוי לנפגעי פוליו

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז – 2007 (להלן – חוק פיצוי לנפגעי פוליו), אשר קבעה בהחלטתה מיום 20.12.2018 כי המערערת חלתה בפוליו בחו"ל ולא נותחה בארץ.

...

כך, במכתב מיום 13.3.2016 צוין כי למערערת זכות ערעור בשאלות חוק בלבד לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, "בתוך 12 חודשים מקבלת ערעור זה". גם במסגרת ההליך ב"ל 12862-01-17 העלה המשיב טענת התיישנות וטען כי ציון תקופה של 12 חודשים במכתב, מקורו בטעות, כי היה על המערערת להגיש את הערעור בתוך 60 ימים ולא בתוך 12 חודשים כפי שצוין במכתב, ואף הפנה לפסיקה בעניין זה. חרף זאת, גם במכתב מיום 27.12.2017 צוין, לטענת המשיב גם כן בטעות, כי למערערת זכות ערעור בשאלות חוק בלבד לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, "בתוך 12 חודשים מקבלת ערעור זה". בשל כלל הנתונים לעיל, אני מקבל את טענת המערערת כי מכתב המשיב מיום 27.12.2018 אכן לא נשלח לבא כחה וכי הוא לא התקבל בידי המערערת עצמה.

לסיכום עד כה, אין לקבל את טענת המשיב כי יש לדחות את הערעור מפאת איחור בהגשתו וזאת מהסיבות שפורטו לעיל.

לא ניתן להבין מה במסמכים, אשר עמדו בפני הוועדה, לבקשתה, הביאו אותה למסקנה הברורה כי הניתוח שעברה המערערת, לא בוצע בארץ.

לפניי ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו תשס"ז, 2007 ("להלן: "חוק הפוליו") מיום 7.6.2022 ("להלן: הועדה") אשר דחתה את ערר המערער והותירה את החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 14.12.2021 שקבעה למערער נכות בשיעור 60%, על כנה.

...

דיון והכרעה: לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

סוף דבר: עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים לפי חוק הפוליו מיום 7.6.2022 (בהרכבה) על מנת שתדון בטענת המערער להחמרת מצבו ובשים לב לקביעה המעודכנת של אחוזי הניידות בשיעור 80% בשונה מאמור בפרוטוקול הוועדה, 60%.

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007 מיום 11.11.19 (להלן: "הועדה") אשר בפניה עמדה חוות דעת היועץ לועדה בתחום האורתופדי מיום 11.11.19.

...

מעיון בהחלטת הוועדה ובטענות הצדדים, לא שוכנעתי בקיומם של סממנים לכך שהוועדה "נעולה" בדעתה, ואין מדובר בנסיבות חריגות אחרות המצדיקות את החלפת הרכב הוועדה.

אני סבורה שאם יוחזר העניין לוועדה עם הוראות מפורטות, תדון הוועדה בעניינה של המערערת באופן אובייקטיבי על פי מיטב שיקול דעתה המקצועי ואם תמצא לנכון לשנות מהחלטתה, היא תעשה כן. סוף דבר הערעור מתקבל, כמפורט לעיל.

המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ שישולמו תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז – 2007, אשר קבעה בהחלטתה מיום 25.7.19 כי המשיב חלה במחלת הפוליו ועבר ניתוח בישראל לפני ה-1.1.70.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל, כפי שיפורט להלן.

בנסיבות העניין, מקובלת עליי טענת המערער שלפיה קיימת טעות משפטית בהחלטת הוועדה אשר לא מילאה אחר הוראות פסק הדין.

הדברים מקבלים חיזוק מטענת המשיב בסעיף 16 לבקשתו מיום 21.11.19 שלפיה "...ברי למוסד לביטוח לאומי שנוירולוג הוועדה פרופ' לוסוס אינו מתכוון לחזור בו מקביעתו". בנסיבות הענין, מקובלת עליי טענת המערער שלפיה יש מקום להורות על החלפת הרכב הוועדה ולאפשר לוועדה בהרכב חדש לדון בעניין מראשיתו.

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז – 2007 (להלן: "החוק" ו/או "חוק פיצוי לנפגעי פוליו"), אשר קבעה בהחלטתה מיום 31.12.17 כי המשיב חלה במחלת פוליו ועבר ניתוח בישראל.

...

אין בידי לקבל את טענות המערער לעניין התעלמות הוועדה ממצאים קליניים המעידים כי אין המדובר אצל המשיב בתסמונת פוסט פוליו ולטענה בדבר חובת הוועדה להתייחס לממצאים כגון החזרים מעל הפטלות, פסיקולציות וכיוצ"ב. מדובר בטענות רפואיות אשר הינן בסמכותה ובשיקול דעתה המקצועי רפואי של הוועדה.

גם טענת המערער כי על הוועדה ליתן משקל יתר לאנמנזה ולממצאים הראשונים של המשיב ולא לחוות דעת מאוחרות, דינה להידחות.

ההחלטה איזה חומר רפואי להעדיף ואיזה משקל לתת למסמכים רפואיים שונים, הינה החלטה שבשיקול דעתה הרפואי מקצועי של הוועדה ובית הדין אינו מתערב בה. סוף דבר לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל.