במסגרת השיקולים שעל בית המשפט לשקול כשיקולים המצדיקים הבאת ראיות לסתור, טוען התובע, כי הגיש ערעור על החלטת וועדת המל"ל מיום 10.8.10, אשר קבעה כי לתובע לא נותרה נכות בגין התאונה והערעור נדחה היות ולא הוגש במועד.
לטענת התובע, אין לזקוף לחובתו את אותה טעות, שכן הוא אדם חולה, בעל מישפחה ועליו לדאוג לרווחת משפחתו ולכן גם סבר, כי הדרך של פניה לועדת הנכות הכללית תפתור את הבעיה, כפי שהמליצה לו הפקידה במל"ל.
התובע צירף לבקשתו החלטה של ועדה רפואית לעררים- קרנות הפנסיה, מיום 29.5.13.
דיון
סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד, מכוחו מוגשת הבקשה דנן, קובע כך:
"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית-משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."
הכלל על פי הפסיקה הוא, כי רשות להבאת ראיות לסתור תנתן במקרים חריגים ויוצאי דופן, וכפי האמור בע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה, פ"ד מה(4), 77:
"אכן פסיקתו העקבית של בית המשפט היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של ס' 6ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".
ובהמשך :
"...כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה הייתה הועדה הרפואית, אפילו אם הפער בין מה שסבורה הוועדה הרפואית לבין מה שסבורים המומחים הרפואיים הינו גדול. כל המצוי בנושא זה של תביעות על ניזקי - גוף יודע עד כמה מקובלת ונפוצה המחלוקת בין מומחים רפואיים, ועד כמה אין קושי למצוא חוות - דעת שתהיה שונה ממסקנות הוועדה הרפואית. אם בכל מקרה של קביעה שונה על ידי מומחה רפואי מזו שקבעה הוועדה הרפואית ניתן היה להביא ראיות לסתור - כל מטרת חקיקתו של סעיף 6ב' לחסוך את הצורך בהבאת ראיות רפואיות לעניין נכותו של הנפגע הייתה נימצאת מסוכלת. מנגד לכך: "הכול מסכימים, שאם חל שינוי במצבו של הנפגע מאז נקבעה דרגת נכותו 'על פי כל דין' ועד לדיון בבית המשפט, יצדיק שינוי כזה הבאת ראיות לסתור"
ברע"א 863/93 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז(822 ,815 (4 מול א' -ב'), נקבע:-
"המבקש להביא ראיות לסתור אינו יכול, איפוא, להסתפק בעמדה אחרת של המומחה מטעמו, אלא עליו להוכיח שינוי שחל בפועל במצבו של הנפגע, אכן פסיקתו העקבית של בית משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".
בית המשפט יטה להעתר לבקשה כאשר מצא כי קיימים טעמים משפטיים, כאשר ההליך על פי דין היה נגוע בפגם מהותי או טעמים עובדתיים חדשים אשר יש בהם כדי לשמש כטעם מיוחד לשינוי נסיבות.
...
במסגרת השיקולים שעל בית המשפט לשקול כשיקולים המצדיקים הבאת ראיות לסתור, טוען התובע, כי הגיש ערעור על החלטת וועדת המל"ל מיום 10.8.10, אשר קבעה כי לתובע לא נותרה נכות בגין התאונה והערעור נדחה היות ולא הוגש במועד.
דיון
סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד, מכוחו מוגשת הבקשה דנן, קובע כך:
"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית-משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."
הכלל על פי הפסיקה הוא, כי רשות להבאת ראיות לסתור תינתן במקרים חריגים ויוצאי דופן, וכפי האמור בע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה, פ"ד מה(4), 77:
"אכן פסיקתו העקבית של בית המשפט היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של ס' 6ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".
ובהמשך :
"...כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה הייתה הוועדה הרפואית, אפילו אם הפער בין מה שסבורה הועדה הרפואית לבין מה שסבורים המומחים הרפואיים הנו גדול. כל המצוי בנושא זה של תביעות על נזקי - גוף יודע עד כמה מקובלת ונפוצה המחלוקת בין מומחים רפואיים, ועד כמה אין קושי למצוא חוות - דעת שתהיה שונה ממסקנות הועדה הרפואית. אם בכל מקרה של קביעה שונה על ידי מומחה רפואי מזו שקבעה הועדה הרפואית ניתן היה להביא ראיות לסתור - כל מטרת חקיקתו של סעיף 6ב' לחסוך את הצורך בהבאת ראיות רפואיות לעניין נכותו של הנפגע הייתה נמצאת מסוכלת. מנגד לכך: "הכול מסכימים, שאם חל שינוי במצבו של הנפגע מאז נקבעה דרגת נכותו 'על פי כל דין' ועד לדיון בבית המשפט, יצדיק שינוי כזה הבאת ראיות לסתור"
ברע"א 863/93 התעשיה האוירית לישראל בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז(822 ,815 (4 מול א' -ב'), נקבע:-
"המבקש להביא ראיות לסתור אינו יכול, אפוא, להסתפק בעמדה אחרת של המומחה מטעמו, אלא עליו להוכיח שינוי שחל בפועל במצבו של הנפגע, אכן פסיקתו העקבית של בית משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".
בית המשפט יטה להיעתר לבקשה כאשר מצא כי קיימים טעמים משפטיים, כאשר ההליך על פי דין היה נגוע בפגם מהותי או טעמים עובדתיים חדשים אשר יש בהם כדי לשמש כטעם מיוחד לשינוי נסיבות.
מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה, העובדה שהתובע לא נבדק על ידי קרדיולוג נעוצה דווקא בעובדה שהתובע לא התלונן על לקות בתחום זה ומשכך, לא היה צורך באותה בדיקה.
לאור האמור, בקשת התובע להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל נדחית.
