ביום 19.10.21 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון למערער 65% נכות זמנית על פי הפרוט להלן: 40% נכות בגין הפרעות בתפקודי הריאות, 10% נכות נוירולוגית, ו- 15% נכות פסיכיאטרית, וכך נימקה הועדה את החלטתה:
"הוועדה עיינה בחוו"ד נורולוג וחוו"ד פסיכיאטר ומקבלת אותם .הועדה עיינה במסמכים שהתקבלו, בבדיקות תיפקודי ריאות שהוצגו משנים קודמות מ- 8.19 : 80 FVC, 80 FEV1.
ביום 23.10.22 היתכנסה הועדה הרפואית לעררים, שהחלטתה היא מושא הליך זה, על מנת לידון בנכותו הצמיתה של המערער.
בסופו של דבר, קבעה הועדה למערער נכות צמיתה בשיעור של 15% בגין הליקוי נפשי ממנו הוא סובל.
דיון והכרעה
בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר מוגש ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים, בוחן בית הדין האם נפלה בהחלטת הועדה טעות בשאלה שבחוק או אם נימצאו בהחלטה חריגה מסמכות, שיקולים זרים, או היתעלמות מהוראה מחייבת (עבל 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, מיום 28/04/99).
...
טענת המערער בדבר החלפת הרכב הוועדה, אף היא דינה להידחות, שכן גם לטענת המערער עצמו, בסופו של דבר לא נוצר קשר עסקי בינו לבין פרופ' שטרן.
טענת המערער כי העובדה שפנה לפרופ' שטרן על מנת שיתן חוות דעת בעניינו מהווה עילה להחלפת הרכב הוועדה, דינה להידחות, שכן המערער עצמו טען, כי בסופו של יום, לא ניתנה חוות דעת כאמור, ומאחר שהמערער לא העלה טענות בעניין זה בזמן אמת.
סוף דבר
הערעור נדחה.