ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים על 10% נכות צמיתה

הועבר להכרעתי ערעור על החלטת הועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 17.12.20 אשר קבעה למערער נכות יציבה משוקללת בשיעור 24% בגין ליקוי שמיעה וטינטון (להלן – הועדה).

ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער נכות יציבה בשיעור של 19.25% לאחר ניכוי 10% בגין תחלואה טבעית דו צדדי ולגבי הטינטון קבעה נכות מותאמת בשיעור של 5% מהנימוק כי הנכות נובעת מאותה תחלואה של עצב השמיעה.

המערער הגיש ערר על החלטה זו וביום 17.12.20 היתכנסה הועדה והמערער טען בפניה את הדברים הבאים: "המערער - כל הזמן יש לי צפצופים באוזניים כ-10 שנים בשתי האוזניים. יותר גרוע בימין.

...

לאחר שעיינתי בתיק בית הדין ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, מהטעמים שיפורטו להלן.

אציין לעניין זה כי אין בידי לקבל את טענת המשיב לפיה חישוב ממוצע התדירויות הוא קביעה רפואית - מקצועית הנתונה לשיקול דעת הוועדה, שכן מדובר בשאלה חישובית, שהתשובה לה מצויה בממצאי בדיקת השמיעה שנערכה למערער.

לפיכך, יש להשיב את עניינו של המערער לבחינה נוספת של עניין זה. סוף דבר עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים בהרכבה הנוכחי, על מנת שתעיין בשנית בבדיקת השמיעה של המערער מיום 17.9.18 ותבחן בשנית את קביעתה לגבי הממוצע בתדירויות הרלבנטיות, תוך פירוט סף השמיעה הממוצע בתדירויות הדיבור באוזן ימין.

ביום 7.5.21 ועדה רפואית קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 14.27%, מיום 30.7.18, בגין הליקויים הבאים: 5% נכות בגין תגובה הסתגלותית, לפי פריט ליקוי 34(ב)(1)-(2) מותאם 5% נכות בגין סרטן עור, לפי פריט ליקוי 81(2) חלקי 5% נכות בגין צלקות בעור, לפי פריט ליקוי 75(2)(ב) במחצית המערער הגיש ערר על החלטה זו. החלטת הועדה ביום 1.8.21 נבדק המערער על ידי יועץ לועדה מומחה עור, אשר הקשיב לתלונותיו ורשם את טיעוני בא כוחו שהתלווה אליו.

הועדה סיכמה את החלטתה וקבעה כך: "הועדה עיינה בחוו"ד רופא עור. כמו כן, הועדה עיינה במכתבו של ד"ר לנדא ליאוניד מ- 24.8.20 – מקבלת את אבחנתו כי מדובר במצב דיכאוני תגובתי לבעיה גופנית, אך לא מקבלת את קביעת הנכות, היות ולא מסתמנת כך מהבדיקה הקלינית דהיום. לאור האמור הועדה דוחה את הערר מבחינה פסיכיאטרית ומבחינת הצלקות". לעניין תקנה 15 ציינה הועדה, כי "החליטה להגדיל את אחוזי הנכות בשיעור של 33.33%. מוגבל בחשיפה לשמש". לסיכום, הועדה קבעה את נכותו היציבה של המערער בשיעור של 18.78%, בגין הליקויים הבאים: 5% נכות בגין תגובה הסתגלותית, לפי פריט ליקוי 34(ב)(1)-(2) מותאם 10% נכות בגין סרטן עור, לפי פריט ליקוי 81(2) 5% נכות בגין צלקות בעור, לפי פריט ליקוי 75(2)(ב) במחצית לאחר הפעלת תקנה 15 הועמדה הנכות בשיעור של 19%, מיום 30.7.18.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקולי הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות ואין מקום להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

דין הטענה להידחות.

לפיכך גם טענות הערעור במישור הפסיכיאטרי נדחות.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), אשר סיכמה את החלטתה ביום 18.7.22 (להלן: "הועדה לעררים" או "הועדה").

ביום 3.8.21 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי לא נותרה למערער דרגת נכות יציבה.

מבחינה אורטופדית הועדה מקבלת את [ה]ערר - נכותו 15% לפי סעיף 37 (7)(ב-ג) ומתוכם יש להפחית 10% בגין תאונה 10.10.12.

בעת מתן החלטתה לעניין זה, המצויה בסמכותה הבלעדית של הועדה, ובשים לב לפגיעה שהוכרה, בחנה הועדה את מצבו הרפואי של המערער בעמוד השידרה התחתון הן מבחינה אורטופדית והן מבחינה נוירולוגית והתאימה לו דרגת נכות.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בערעור, בתשובת המשיב, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מושא הבקשה, ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.

ובשפתו של ב"כ המערער: "קשר רפואי בדרך כלל הוא לא יחסי בוחנים את זה בעיניים רפואיות של כן או לא וקשר סיבתי משפטי הוא יחסי הוא ברמת הסתברויות. משעלתה בפני ועדת העררים שאלה משפטית של הקשר הסיבתי היה עליה לדון ולבחון את זה בעיניים משפטיות וברמת ההסתברות. הוועדה לא דנה בשאלה הזאת באופן הזה". אין בידי לקבל טענה זו, משאין היא מתיישבת עם חלוקת הסמכויות שבין פקיד התביעות (ובית הדין לעבודה שבא בנעליו מכוח סעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995) ובין הוועדה הרפואית: "המוסד לביטוח לאומי (פקיד התביעות) או בית הדין הם הקובעים אם אירוע זה או אחר הוא בגדר תאונה בעבודה, ולוועדה הרפואית הסמכות לקבוע אם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין הנכות, ובאיזו מידה קיים הקשר" (ראו הציטוט מספרו של קובובי המצוטט בעב"ל (ארצי) 25181-12-11 המוסד לביטוח לאומי - רונית רוזנבלום (מיום 27.10.13), בפסקה 10 וכן ההפנייה שבפסק הדין לפרשת ביטרן).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

מבוא – לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) שהיתכנסה ביום 22.7.2022 ויום 7.9.2022 (להלן: "הוועדה"), והחליטה לקבל את ערר המשיב, וקבעה למערער נכות בשיעור 10% לצמיתות.

...

טענות הצדדים – המערער טוען, כך – - הועדה טעתה עת החליטה לשלול ממנו את הנכויות שלא בצדק, ועת קבעה כי אין קשר סיבתי בין הנכויות לבין הפגיעה הנוכחית; - הועדה נערכה ללא נוכחותו ומבלי שהוא נבדק על ידה; - עובר לתאונה לא היו לו הגבלות בברך ימין, מלבד הפגיעה שהיתה בשנת 2019, והתאונה נשוא הדיון היא זאת שגרמה לנכויות שנקבעו לו על ידי הדרג הראשון; - החלטת הועדה אינה מנומקת, והיא מקפחת, שרירותית ופוגעת בו. מנגד, המשיב טוען, כך – - דין הערעור להידחות ומשעה שלא נפלה כל טעות משפטית בפעולת הועדה, והיות שהחלטתה מפורטת ומנומקת וניתן בקלות להתחקות אחר הלך מחשבתה.

דיון והכרעה – לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.

בסיכומו של דבר, מדובר בקביעה רפואית מובהקת של הועדה אשר מבוססת על ממצאי בדיקתה הקלינית והתיעוד הרפואי.

סוף דבר – לאור כל האמור, הערעור נדחה.

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 10.7.22 (להלן: "הועדה") אשר קבעה, כי למערער נכות יציבה משוקללת בשיעור 28%, החל מיום 16.12.21 (להלן: "ההחלטה").

ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 27.4.22 (נספח ד' לכתב התשובה) קבעה, כי חלה החמרה במצב שמיעת המערער ונכותו בגין ליקוי השמיעה עלתה ל- 35% ובצרוף הנכות היציבה בגין הטינטון התמידי (10%) – הנכות היציבה המשוקללת עומדת על 42%, החל מיום 16.12.21.

כפי שפורט לעיל, על החלטת הדרג הראשון מיום 19.11.18 הוגש ביום 6.12.18 ערר על ידי המוסד לביטוח לאומי (נספח א' לכתב התשובה) וביום 25.6.19 היתקבל ערר המוסד והועדה הרפואית לעררים קבעה, כי לא חלה החמרה ונכות המערער בגין ליקוי השמיעה עומדת על 20% בלבד (נספח ג' לכתב התשובה).

...

על כן הועדה מקבלת את ערר המוסד וקובעת שנכותו ומותירה את נכותו ב 20% בגין ירידה בשמיעה היות וזוהי החלטה חלוטה, כפי שנקבע מלפני ההחמרה במצב לכל האמור לעיל הועדה קובעת כי לא חלה החמרה במצבו" בחודש מרץ 2022 הגיש המערער תביעה נוספת לקביעת דרגת נכות מחדש.

מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר טעמים המצביעים על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר על יסוד האמור – הערעור נדחה.