ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים נפגעי עבודה

פסק דין לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 7.11.22 (להלן- הועדה), לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק).

...

מבקש להפעיל תקנה 15, איבד את כושרו לעבוד תכנן להמשיך לעבוד" הוועדה אף ערכה למערער בדיקה קלינית, ובסופו של דבר קבעה כי לא נותרה למערער צמיתה בגין התאונה.

סוף דבר הערעור נדחה.

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 6.6.23 שקבעה למערער נכות בגין פגיעה בכתף בשעור 10%, וכן בגין ברך שמאל ולאחר ניכוי 'מצב קודם' בשיעור 0%.

...

אינני מקבלת טענות המערער.

גם לגופו של עניין, לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בקביעות הוועדה בעניין זה. (אציין גם כי משציינה הוועדה כי לא חלה כל החמרה במצב הברך לעומת המצב הקודם וכשקודם לכן שימש כמאבטח והוועדה מסבירה מפורשות כי לעמדתה יכול לחזור לכך, הרי שגם במובן זה , ככל שהיה רלבנטי, אין כל פגם בהחלטת הוועדה) סוף דבר הערעור נדחה.

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 4.12.22 (להלן- הועדה), אשר קבעה, כי בגין תאונה מיום 18.3.21 נותרה למערער נכות בשיעור 10% על פי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי במלוא המסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי , כי דין הערעור להתקבל בחלקו.

כמו כן, ההשגות כנגד אופן הבדיקה וההשוואה לשמאל דינן להידחות באשר מדובר בטענות רפואיות מובהקות.

סוף דבר עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתסביר את הקביעה לגבי שלילת קשר סיבתי בין "יתר ממצאי הבדיקה" לתאונה, ותבהיר אילו ממצאי בדיקה קלינית אם בכלל קשורים לתאונה.

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 25.12.22 שהיתכנסה על פי פסק דין וקבעה, כי אין להפעיל בעיניינו של המערער את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות).

...

הוועדה התכנסה על פי פסק הדין ביום 25.12.22 ולאחר שהאזינה לטיעוני המערער קבעה כדלקמן: "הוועדה לאחר שהאזינה רוב קשב לדברי בא כוח התובע שהגיע בגפו ולאחר שדנה בנושא הגיעה למסקנה שהתובע, למרות הממצאים בתחום האורתופדי והנפשי, אין מקום להפעלת תקנה 15. התובע מתפקד כעת לפי חוות דעת של ד"ר קוטלר כטבח בבה"ד 8 – עבודה פיזית הכרוכה בעבודה ממושכת. הוועדה סבורה שעקב גילו הצעיר יוכל להשתלב וללמוד כל סוג של מקצוע שרק יחפוץ. אין כל מניעה שיעבוד בעיסוקים רבים ומגוונים ללא כל קושי. צעיר מאוד שכל עתידו לפניו ויכול ללמוד כל מקצוע שיחפוץ ואין מדובר באיבוד מקצוע או עיסוק שעבד קודם". החלטה זו היא מושא ההליך.

קביעת הוועדה לעניין השפעת הליקויים על אפשרות ההשתלבות במגוון סוגי עבודות היא קביעה רפואית מקצועית גרידא, ואין יסוד להתערב בה. טענת המערער, כי קביעת הוועדה סותרת את הממצאים בתחום הנפשי דינה להידחות.

כך גם מקובלת עליי טענת המשיב, כי אין רלבנטיות לקביעת הפרופיל הצבאי.

סוף דבר הערעור נדחה.

מבוא – מונח לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) שהיתכנסה ביום 23.7.2023 (להלן: "הוועדה") מכוח פסק דין (להלן: "פסק הדין"), ושבה וקבעה למערערת 5% נכות בגין טינטון לצמיתות לפי סעיף 72(4)(ד)(I-II) לרשימת הליקויים.

...

הכרעת בית הדין – לאחר שעיינתי בפסק הדין, בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הועדה ובכלל החומר המונח לפני, ונתתי את דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי הועדה לא יישמה את הוראות פסק הדין ודין הערעור להתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.

לאור כלל המקובץ דלעיל, נחה דעתי כי הועדה לא יישמה את הוראות פסק הדין, והיא אף חרגה ממנו.

סוף דבר – לאור האמור דלעיל, הערעור מתקבל באופן שעניינה של המערערת יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו ההרכב, על מנת שזו תפעל, כדלקמן – - הועדה תקבע את נכותה של המערערת בגין טנטון ובהתאם לפרמטרים הקבועים בפריט ליקוי 72(4)(ד) לרשימת הליקויים; - הועדה תנמק בצורה ברורה האם המערערת סובלת מרעש תמידי באוזניים ללא הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור; - אם תשובתה של הועדה תהא חיובית, הועדה תנמק מדוע ולמה אין מקום לקבוע למערערת נכות בשיעור של 10%; - בית הדין מדגיש בפני הועדה, כי לשון פריט הליקוי אינה מאפשרת להבדיל בין סוגי טנטון שונים; - המערערת ובא-כוחה יוזמנו לועדה לטעון טענותיהם; - החלטת הועדה תהיה מפורטת ומנומקת.