ערעור על החלטת דיון מהיר בבית הדין לעבודה

נוכח העובדה כי התובענה התבררה על דרך של דיון מהיר, הרי שבהתאם לסעיף 31(ד) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, ניתן להשיג על פסק הדין בהגשת בקשת רשות ערעור.

משכך, טעמו היחיד של המערער, לפיו סבר כי המועד להגשת העירעור על החלטת הרשמת הוא 15 ימים מיום המצאתה ולא 7 ימים כמצוות תקנה 79 לתקנות, אינו יכול לסייע לו. יתר על כן, כפי שכבר הובהר בהחלטת הרשמת מושא העירעור שבכותרת, הרי שבמסגרת השיקולים שעל בית הדין לשקול בבואו להאריך מועד להגשת הליך ערעורי, עליו ליתן דעתו לסכויי העירעור המבוקש.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת הודעת הערעור, תגובת המערער לעניין מועד הגשתה, תשובת המשיבה וכלל חומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לקבל לרישום את הערעור על החלטת הרשמת נוכח האיחור בהגשתו.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל - בקשת המערער להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת – נדחית.

ביום 05.12.2021 נערך דיון מוקדם, בסיומו הודיעה מיטב דש כי תיבחן האפשרות לאפשר לתובע לערער על החלטת הועדה הרפואית.

דיון והכרעה תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת: "בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה ענין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצוו הראשון." הכלל הוא "שפסיקת הוצאות הוא עניין הנתון לשיקול דעת בית הדין ותעריף שכר הטירחה המומלץ על ידי לישכת עורכי הדין אינו מיושם בבית הדין בדרך בה הוא מיושם בערכאות שיפוט אחרות. עם זאת, פסיקת הוצאות אינה עניין של שרירות ואינה יכולה להיות מנותקת ממציאות ההליך שהתקיים בבית הדין. בבוא בית הדין לפסוק הוצאות, עליו לתת את הדעת למיגוון של שיקולים הרלבאנטיים לעניין ובהם: גובה הסכום שנפסק; במקרה של דחיית התביעה – הסכום שנתבע; התעריף המומלץ על ידי לישכת עורכי הדין, סוג ההליך (דיון מהיר, ביטוח לאומי, סיכסוך קבוצי וכו'); מורכבות ההליך והתמשכות הדיון; פעולות הצדדים לקידום ההליך; שאלת ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין וכיוצאים באלה שיקולים. בפסיקת גובה ההוצאות ישקלל בית הדין את השיקולים השונים, תוך שהוא מביא בחשבון את שיקול העל שעניין לנו בהליכים בבית דין לעבודה והצורך בנגישות קלה וזולה (יחסית) להליכים אלה." ראו ע"ע 753/05  (עבודה ארצי) מרכנתיל ניהול קופות גמל בע"מ - מעון הורים בית אורה בע"מ (02.11.2006)‏.

...

בנסיבות אלו, נוכח הסכמת מיטב דש, ובשים לב כי לא ניתנה הכרעה בבקשות הצדדים להעדר יריבות או העדר סמכות עניינית ולאור חוסר הבהירות מצד התובע לאחראים לדחיית תביעתו, נוסיף השלב המוקדם בו נמצא התיק החלטנו כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לסיכום – אנו מקבלים את הבקשה למחיקת התביעה.

השופטת חני אופק גנדלר לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל אביב (סגנית הנשיאה אריאלה גילצר; ד"מ 41114-03-22) בגדרה נדחתה בקשת המדינה לאיחוד הדיון בארבע עשרה תובענות שהגישו עובדי הוראה, כשלטענתם בתמצית לא הצטרפו לקרן הישתלמות כיוון שהמדינה כמעסיקה לא יידעה אותם כנדרש בדבר זכאותם זו (להלן: התובענות הפרטניות).

(ב) ההחלטה נשוא בקשת רשות העירעור המדינה נימקה את בקשתה לאיחוד התובענות הפרטניות בכך שהתיקים מעוררים שאלה משפטית משותפת בדבר הזכאות לקבלת סעד כספי בגין אי העברת כספים לקרן ההשתלמות מיום תחילת עבודת התובעות בתובענות השונות במשרד החינוך, שעה שלא פעלו בעצמן לפתיחת קרן ההשתלמות במועד קליטתן במשרד החינוך או במועד סמוך לו. עוד טענה המדינה בבקשתה כי איחוד התיקים ובחינתם במסגרת הליך רגיל (שאינו דיון מהיר) יוביל בין היתר ליעילות הדיון, מניעת מתן החלטות סותרות וחיסכון בזמן שפוטי.

(ד) דיון והכרעה בהחלטה מיום 20.9.22 התבקשה עמדת הצדדים לאפשרות שבית הדין ידון בבקשת רשות העירעור כאילו ניתנה הרשות לערעור, והוגש ערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.

...

אנו סבורים כי היה על המדינה לדייק בבקשותיה ולפרטן במידה הראויה על מנת שבפני בית הדין קמא תעמוד התמונה המלאה בנוגע לסעדים המבוקשים וטעמיהם.

סוף דבר – הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שהתובענות שהגישו המשיבות 1-14 תרוכזנה בפני גורם שיפוטי אחד, אשר יקבע את סדרי הדין לדיון בתובענות השונות בהתאם למיטב שיקול דעתו.

בנסיבות הענין לא מצאנו מקום לעשות צו להוצאות.

השופט רועי פוליאק בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל אביב (סגנית הנשיאה השופטת רוית צדיק ונציג הציבור מר אבשלום אייזנר; ד"מ 25384-12-21) מיום 21.10.2022, בגדרה נקבע כי היתקיימו יחסי עבודה בין המבקשת לבין המשיבה ועל כן זכאית המשיבה לסכומים שונים בגין עבודתה וסיומה.

כפועל יוצא מכך קבע המחוקק, כי – בנגוד לפסק דין בהליך "רגיל" – פסק דין בהליך של דיון מהיר אינו מצמיח זכות ערעור, אלא הגשת ערעור כפופה לקבלת רשות (ראו: סעיפים 31(ב) ו – 31(ד), בהתאמה, לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – החוק); השוו: סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כלל דומה לתקיפת פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות).

...

דיון והכרעה תמצית לאחר בחינת בקשת רשות הערעור וטיעוני הצדדים ולאחר שנתתי את דעתי על פסק הדין ומכלול החומר בתיק בית הדין האזורי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

כפועל יוצא מתכלית ההליך נפסק כי "החלטה אחרת" של בית הדין במסגרת של תביעה המתבררת בדיון מהיר אינה ניתנת לערעור אלא בגדריו של ערעור על פסק הדין (ראו בין היתר: דב"ע (ארצי) נו/ 153 – 3 אילנה בן עזרא – מדינת ישראל, פד"ע לא 501 (1996); בר"ע (ארצי) 17172-04-16 פרץ - בטחון אזרחי ש.ק. בע"מ (22.6.2016); בר"ע (ארצי) 52188-11-20 azmera – בן ארוש (24.12.2020)).

בקשת הביטול בקשת רשות העירעור, ככל שהוגשה, על החלטת הביטול, נופלת בגדריו של סעיף 1(6) לצוו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור), התשע"ח – 2017, לפיו לא תנתן רשות ערעור על "החלטה שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין". אוסיף ואעיר כי אף אם אין לזקוף לחובת המבקשת את אי התייצבותה לדיון ההוכחות, בנסיבות בהן הזימון לדיון הומצא לה רק לאחר הישיבה, הנימוק לפיו המשיב טעה והגיע לאולם הלא נכון מהוה נימוק מספק לביטול החלטת המחיקה.

...

דיון והכרעה תמצית ההחלטה וההיבט הדיוני לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובהשתלשלות העניינים המלאה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה על מנת לקדם את תכלית הדיון המהיר ולחסוך בהוצאות נוספות לצדדים, יש מקום לדחות את הבקשה אף ללא קבלת עמדת המשיב.

הנה כי כן, גם אם הנימוק להעברת הדיון שגוי וההחלטה התקבלה במותב חסר וללא שמיעת בעלי הדין, התוצאה היא כי הדיון הועבר מבית דין נטול סמכות מקומית לבית דין שמסורה לו סמכות מקומית.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.