ערעור על החלטת גילוי מסמכים חלקי בתביעת נהג משאית

לפנינו ערעור על החלטתה של כב' הרשמת מירי שי גרינברג מיום 28.4.19 בתיק סע"ש 21733-05-18 אשר קיבלה את בקשת המערער לגילוי מסמכים ספציפיים באופן חלקי בלבד (להלן – "ההחלטה").

המערער תבע סך של 156,052 ₪ ממשיבה 1, וסך של 16,074 ₪ ממשיבה 2, בהתאם להערכתו כי מחזור הפעילות של המשאית עמד על סך של 50,000 ₪ בחודש, ולאחר שהפחית את הסכומים ששולמו לו ברכיב זה. המערער ציין בכתב התביעה כי המשיבות סירבו להעביר אליו את הדו"חות עליהם התבססו בחישוב רכיב הפרמיה וכי הוא שומר על זכותו לערוך חישוב מדויק ולתקן רכיב זה בהתאם למסמכים שיתקבלו מהמשיבות.

לטענתו, המדובר במסמכים רלוואנטיים לבירור המחלוקת שכן בחינת זכויותיו של המערער ביחס לרכיב הפרמיה תבחן בהשוואה בין דוחות הפרמיה, שלפיהן שולם הרכיב, לבין דוח ההכנסות, חשבוניות המס ושטרי המטען הרלוואנטיים למשאיות עליהן נהג המערער.

...

אשר לקביעתה כי המערער הרחיב את חזית הדיון בנוגע לרכיב הפרמיה, גם כאן לא מצאנו כל פגם.

לסיכום, הערעור נדחה.

המשיבות תשלמנה את גילוי המסמכים בנוגע לתשלום דמי החבר לארגון, תוך 15 יום.

השופט רועי פוליאק בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האיזורי חיפה (השופטת מיכל פריימן ונציגי הציבור גב' חוה טרטקובסקי שמשי ומר זאב שטיין; סע"ש 4992-12-18), אשר קיבל בעיקרה את תביעת המבקש וחייב את המשיב לשלם למבקש תשלומים שונים בגין תקופת עבודתו בשרותו.

רקע המשיב הועסק כנהג משאית בשירות המבקש החל מיום 6.7.2016 ועד להתפטרותו שנכנסה לתוקף ביום 6.9.2018.

כמו כן חויב המבקש בפסק הדין לשאת בהוצאות המשיב ובשכר טירחת עורכי דינו בסכום כולל של 23,500 ש"ח. המבקש מערער על כל חלקי פסק הדין וכן על החלטות ביניים בהליך.

בתצהיר המשיב צוין כי תיק הוצאה לפועל שניפתח נגדו ניסגר, הוא עובד בעבודה מסודרת ולא קיים סיכון שלא יעלה בידו להשיב תשלומים אם יחויב לעשות כן. בקשת המבקש, לאחר הגשת תשובת המשיב, לנהל בבית דין זה הליך של גילוי מסמכים וחיוב צד שלישי בהמצאת מסמכים לבחינת יכולתו הכלכלית של המשיב לצורך מתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, משל בית דין זה מנהל חקירות יכולת אגב הליך של עיכוב ביצוע פסק דין, נדחתה.

...

לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולעכב חלק מהסכום הכולל שנפסק בכפוף להפקדת הסכום המעוכב בקופת בית הדין.

אני מורה לפיכך על עיכוב ביצוע של סכום של 65,000 ש"ח (כשליש מהחיוב הכולל נכון להיום) כשיעורו במועד מתן החלטתי זו (להלן – הסכום המעוכב), בכפוף להפקדתו של הסכום המעוכב במזומן או בערבות בנקאית בנוסח מקובל בקופת בית הדין עד לא יאוחר מיום 31.8.2021 (להלן – המועד הקובע).

סוף דבר – ניתן בזה צו עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין בהתאם ובכפוף למפורט בסעיף 9 להחלטתי לעיל.

לכלל קביעה זו הגיע בית משפט קמא על יסוד התצהירים שהוגשו ולאחר שניתח את המסמכים שהוצגו לפניו, בהם תועדו נתונים ביחס לטמפרטורה שנמדדה במכולה בזמנים שונים – אישור Dalibor מיום 4.4.2016 לפיו המכולה שסופקה מכוילת לטמפרטורה 0 (נספח 3 לבקשה לביטול ההיתר – עמ' 111 לתיק מוצגי המערערת), טופס מסירת מטען הבשר מהספק לנהג המשאית (נספח 4 לבקשה לביטול ההיתר – מע/11), גרף טמפרטורה שנמדדה במכולה במהלך מספר ימים (מע/12), טופס CMR (נספח 5 לבקשה לביטול ההיתר – מע/13).

בירור ראייתי זה הביא את בית משפט קמא לכלל מסקנה לפיה "טמפרטורת המכולה בסיום המכלתה הייתה 0 מעלות צלזיוס, היינו בתחום הנידרש להובלת מטעם הבשר" ומשהכשל במערכת הקרור התגלה "שעות ארוכות לאחר שהמכולה עם המטען" יצאה את שטח מפעלו של הספק, "אין לומר שמתעוררת "שאלה רצינית" בנוגע" להתרשלותו וכי למערערת עילת תביעה טובה כנגדו, גם ברף הראייתי הנמוך הנידרש.

טיעוני המערערת לטענת המערערת שגה בית משפט קמא "כשקיים "משפט זוטא" מקדמי זה ולמעשה הכריע בשאלה העובדתית היכן ומתי אירע הכשל בקרור, כאשר בפניו עמדו ראיות חלקיות ומבלי שהתקיים דיון הוכחות".

11.2 לשיטת המערערת, כפי שהדגיש בא כוחה בדיון לפנינו, די בנתוני הטמפרטורה הסותרים העולים מהמסמכים שהוצגו, לרבות ובמיוחד תעודת מסירת המטען שנערכה על ידי הספק (מע/11), המעוררים מחלוקת הצריכה בירור והכרעה, כדי להרים את הנטל המוטל עליה בשלב דיוני זה. טיעוני הספק הספק מטבע הדברים תומך וסומך עמדתו על ההחלטה.

די, לדידי, במחלוקת שנתגלעה באשר למועד בו החלה התקלה, העולה מתוך נתוני טמפרטורה שונים המתועדים בראיות שהוצגו (לרבות ובמיוחד הטמפרטורה שנמדדה במכולה טרם יציאתה מחצרי הספק – 3.8 מעלות צלזיוס - טופס מסירת מטען הבשר מהספק לנהג המשאית נספח 4 לבקשה לביטול ההיתר – מע/11), לקביעה כי למערערת "תביעה ראויה להידון", מבלי להדרש, בשלב דיוני זה, להכריע בה. הקביעה לפיה "טמפרטורת המכולה בסיום המכלתה הייתה 0 מעלות צלזיוס, היינו בתחום הנידרש להובלת מטען הבשר" ובעקבותיה המסקנה כי התקלה במערכת הקרור אירעה במהלך התובלה היבשתית ול"סוקולוב (הספק – ש.י.) אין קשר לכך", הקדימו את זמנן.

...

בכפוף להבהרה זו עמדתי היא שיש לדחות את הערעור.

יהודית שבח, שופטת, סג"נ השופט י. אטדגי: כחברתי השופטת יעקובוביץ אני סבור כי יש לקבל את הערעור.

יונה אטדגי, שופט התוצאה בדעת רוב השופטים אטדגי ויעקובוביץ, וכנגד דעתה החולקת של השופטת שבח – הערעור מתקבל.

בהחלטתו מיום 22.08.2023 קבע בית המשפט כי בעת הכנת התיק לקראת הכרעה בו התברר כי חסרים מסמכים ועל התובעים להגיש מסמכים חסרים אלו תוך 10 ימים.

דיון והכרעה על יסוד כל החומר המונח לפניי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להיתקבל חלקית, מהנימוקים המפורטים להלן, באופן תמציתי בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976: הנטל להוכיח את התביעה מוטל של שכמו של התובע, בבחינת 'המוציא מחברו עליו הראיה'.

שתיקתם של הנתבעים הנה שתיקה רועמת לאור הצורך בגילוי ראיה מרכזית זו של איכון המשאית במועדים הרלוואנטיים לתאונה, על רקע הטענה של נהג המשאית כי המשאית כלל לא הייתה במקום במועדים הרלוואנטיים לתאונה.

במצב דברים זה, אני קובע כי הוכח מעל למאזן ההסתברויות שהמשאית אכן פגעה ברכב התובעים בעת שהאחרון היה בחניה במצב דומם וללא איש בו, על ידי פגיעה בדופן השמאלית של רכב התובעים, וגרמה לו לנזקים בהקף שנימצא בחוות דעת השמאי שבדק את רכב התובעים וצורף ביום 30.08.2023 על פי החלטת בית המשפט מיום 22.08.2023.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

...

דיון והכרעה על יסוד כל החומר המונח לפניי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, מהנימוקים המפורטים להלן, באופן תמציתי בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976: הנטל להוכיח את התביעה מוטל של שכמו של התובע, בבחינת 'המוציא מחברו עליו הראיה'.

לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים והתרשמתי מהן באופן ישיר ובלתי אמצעי, אני סבור כי עלה בידי התובעים להביא תשתית ראייתית מספקת כדי להוכיח את עצם התרחשות התאונה בעטיה פגעה המשאית ברכב התובעים.

במצב דברים זה, אני קובע כי הוכח מעל למאזן ההסתברויות שהמשאית אכן פגעה ברכב התובעים בעת שהאחרון היה בחניה במצב דומם וללא איש בו, על ידי פגיעה בדופן השמאלית של רכב התובעים, וגרמה לו לנזקים בהיקף שנמצא בחוות דעת השמאי שבדק את רכב התובעים וצורף ביום 30.08.2023 על פי החלטת בית המשפט מיום 22.08.2023.

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופט דורון יפת; ב"ל 9659-02-18) אשר דחה את תביעת המערער להכיר בליקוי השמיעה והטנטון כפגיעה בעבודה.

הרקע העובדתי כעולה מקביעותיו העובדתיות של בית הדין האיזורי, המערער, יליד 1974, עבד כנהג משאית.

בית הדין האיזורי נימק את מסקנתו בדבר חשיפה לרעש מזיק בטעמים הבאים: (א) עבודה בחברת תמ"מ (למשך כתשעה חודשים) – ראשית, "אמנם גירסתו של התובע לגבי המיקום המדויק בו עמד בזמן הפריקה וההעמסה ליד המשאית אינה קוהרנטית" אולם "טענתו של התובע כי נידרש להעמיס או לפרוק את הסחורה מהמשאית בקירבת מנועי המטוס לא נסתרה". שנית, "אמנם התובע לא התלונן בפני מעסיקתו על פגיעה בשמיעה" ו"דוח חלקי, חסר ולא חתום שצורף לתצהירו של התובע – דוח שהעביר ב"כ של חברת תמ"מ לב"כ התובע, מגלה, כי בכל הנוגע למיתחם אל על נערכה בדיקת רעש בשנת 2013 ובאיזור ספקים נמדד רעש של 83.9 דציבל לכאורה".

ביום 28.8.23 נדחתה התובענה על יסוד חוות דעת המומחה, ותוך שבית הדין האיזורי מציין כי "בנגוד לנטען על ידי התובע בסיכומיו, לא מצאתי פגמים בחוות הדעת המצדיקים להתערב או לסטות הימנה, וממילא המומחה הרפואי לא חרג מתפקידו, שכן עיון בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה מגלה כי האחרון חיווה דעתו על סמך התשתית העובדתית, המסמכים הרפואיים והבדיקות שהונחו בפניו...". הטענות בעירעור המערער טען בערעורו כי המומחה ייחס את הליקוי בשמיעה למחלה בשם אוטוסקלרוזיס, כשהוא אינו סובל ממחלה זו ולא טופל בגינה.

נקדים ונציין כי צד שזכה בפסק דין אינו יכול להגיש ערעור על הנמקות פסק הדין או הנמקות החלטות ביניים שאינן עוד בעלות משמעות אופראטיבית.

...

לטעמינו, נתון זה אינו עומד בגפו, ואולם כשהוא מצטרף לקשיים לעיל, סבורים אנו שיש ליתן לו משקל מסוים, גם אם לא מכריע.

לנוכח המסקנה אליה הגענו, אין לנו צורך להידרש לטענות הצדדים בהתייחס לחוות דעתו של המומחה הרפואי ומסקנותיו.

סוף דבר – הערעור נדחה, והמערער יישא בהוצאות המשיב בסך 4,000 ₪.