לדברים יש להוסיף כי ההתערבות השיפוטית בעירעור על החלטת בעל תפקיד הבודק תביעות חוב, מוגבל למצבים חריגים בהם ישנה חריגה קיצונית מסבירות ותקינות הפעולה תוך שיש לאפשר שיקול דעת רחב לבעל התפקיד, שהרי מרכז הוא אצלו את כל ההליכים הקשורים לתביעות החוב והדברים הנם בזיקה להקף הסמכויות שבידו כמו גם שהדבר נידרש לצורך היעילות הדיונית שבבדיקת התביעות, ראו: ע"א 8765/07 פז חברת נפט נ' עו"ד אמיר שושני, (27.12.10).
...
מוסיף הנאמן לטעון, כי המערער לא עתר בבקשה להארכת מועד וכי לא ניתנה לו ארכה להגשת הערעור דנן, על כן ובהיעדר טעם של ממש יש לדחות את הערעור על הסף.
טוען הנאמן, כי דין הערעור להידחות גם לגופו, שכן מלבד הפרשי השכר ודמי הבראה שאושרו במלואם יתר רכיבי תביעת המערער נדחו, כך למשל נימק את דחית רכיב השעות הנוספות בכך שערך בדיקה אשר העלתה כי במשך שנות עבודתו המערער בחברה לא העלה כל טענה בקשר לאי דיוקים בתלוש השכר, או בדבר חוסרים בשכר החודשי ששילמה החברה, כמו גם באשר לרכיב פדיון החופשה טען כי רכיב זה נדחה שכן המערער לא הביא כל ראיה כנדרש ובהתאם להלכה הפסוקה, אשר יש בה בכדי לסתור את המידע שעולה מתלוש השכר אשר לפיו, אינו זכאי להם מאחר וימי החופשה נפדו ושולמו על ידי החברה בחודש אוקטובר 2015.
דיון
לאחר ששקלתי טענות הצדדים מסקנתי הינה שדין הערעור להידחות בעיקרו כפי שיפורט להלן
על נושה המגיש תביעת חוב רובץ הנטל להוכחת תביעתו וזאת לפי מאזן ההסתברויות האזרחי.